שאלה: כיצד מציינים את ט"ו בשבט?
תשובה: עיקרו של ט"ו בשבט הוא סיום שנת המעשר לפירות העץ (השנה: מ'מעשר שני' ל'מעשר עני'), מכיוון שעד יום זה יצאו רוב גשמי השנה ועלה השרף באילנות, ועכשיו מתחילה צמיחת הפרי. אין מעשרים מפירות שחנטו קודם יום זה על הפירות שחנטו לאחר מכן.
עם זה, מכיוון שבמשנה מנויים יחד 'ארבעה ראשי שנים' (א' בניסן, א' באלול, א' בתשרי וט"ו בשבט) הוכיחו הגאונים שיום זה יש בו גם משום לקח רוחני לאדם, ובפרט שחז"ל דימו את האדם לאילן, ברוח דרשת הפסוק (דברים כ,יט) "כי האדם עץ השדה".
לכן ביום זה על האדם להתעורר לעבודת הבורא מתוך תענוג וחיות מחודשים, כפירות האילן, שעניינם להוסיף תענוג – "להחיות בהן נפש כל חי".
מנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות העץ, ובפרט משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ואף פירות אחרים. ויש קהילות שבהן מוסיפים לכך סדר תפילות ופסוקים מתאימים, 'תיקון ט"ו בשבט'.
בחו"ל הורגלו לאכול פירות יבשים (בהעדר פירות ארץ ישראל טריים), ורבים מוסיפים לנהוג כך גם כיום, ואף בארץ ישראל עצמה, אף שרבים מהפירות היבשים הם תוצרת חוץ.
מנהג ישראל שלא לומר 'תחנון' ביום זה. יש לובשים בגדי חג, ובין הספרדים יש הנוהגים לומר ליקוטים מהתנ"ך והזוהר וכו', ברוח הפסוק "כי האדם עץ השדה".
המנהג הנפוץ בארץ לטעת עצים בט"ו בשבט אינו ממנהגי ישראל המסורתיים. הרבי מליובאוויטש כתב על כך: "אין לערב את זה במנהגי שולחן ערוך", ובפרט שעל-פי הגמרא (תמיד כט,ב) אין בעצי סרק משום 'יישוב ארץ ישראל'.
מקורות: ר"ה פ"א מ"א-ב. גמ' שם יד,א. תענית ז,א. מג"א או"ח קלא,טז. השלמה לשו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ח. המועדים בהלכה עמ' קפב, קפו. אגרות-קודש (של הרבי) ח"ט,סו. חכ"ג כו. ס. שערי המועדים, שבט, סי' נב. לוח דבר בעתו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:49
זריחה: 5:43
