חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 י"א בכסליו התשפ"ז, 21/11/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1770 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת וישלח, י"ח בכסלו ה'תשפ"א, (04/12/2020)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1770 - כל המדורים ברצף
ספר ששינה את העולם
יש חדש
שאלה שהיא נתינת כוח
לימוד חסידות
סימן השחרור
הבטחה לדורות
תניא במטוס
עכשיו צריכים תכשיטים
כשרֶבּ ירוחם התהלך בלילה וחזר תניא
לימוד חסידות למתחילים

מס' 1770, ערב שבת-קודש פרשת וישלח, י"ח בכסלו ה'תשפ"א (04.12.2020)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

ספר ששינה את העולם

ספר התניא נדפס במיליוני עותקים, ביותר משבעת-אלפים מהדורות. הוא תורגם לחמש-עשרה שפות. מה יש בו שמעורר עניין רב כל-כך?

כל מי שנכנס לחנות ספרים רואה את הררי הספרים החדשים שמופיעים מדי יום ביומו. כל סופר שטורח ועמל על כתיבת ספר מצפה שיהיו לו קוראים רבים. ויש שמאמינים כי ספרם אף עשוי לשנות את חייהם של בני-אדם. אך מעטים מאוד הם הספרים שאכן מצליחים לפרוץ לקהלים רחבים ואף לשנות את חייהם.

לפני מאתיים עשרים וארבע שנים נדפס בעיר סלאוויטה שבאוקראינה ספר קטן – 'תניא' שמו. כתב אותו רבי שניאור-זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. בספר הזה הציב בדרך שיטתית ומעמיקה את יסודותיה של תורת החסידות, ואת נקודת המבט שלה על נפש האדם, המאבקים הפנימיים שבתוכה, תכלית חייו של האדם בעולם, מהות התורה והמצוות, יחסי האדם והבורא ועוד.

תגובת התפעלות

המהדורה הראשונה של ספר התניא נדפסה בחמישה-עשר אלף עותקים. בשנה שלאחר מכן נדפסו עוד חמשת-אלפים עותקים, ושנה אחר-כך הודפסו עוד עשרים אלף עותקים. מספרים כאלה הופכים ספר לרב-מכר מצליח גם במושגי ימינו, ועל-אחת-כמה-וכמה בימים ההם. הדבר יכול לתת לנו מושג על ההתלהבות שבה נתקבל הספר בקרב שכבות העם.

מאז ועד היום נדפס הספר במיליוני עותקים, ביותר משבעת-אלפים מהדורות. הוא תורגם לחמש-עשרה שפות – אנגלית, צרפתית, רוסית, ספרדית, ערבית, איטלקית, גרמנית, פורטוגלית, יידיש, הונגרית וגיאורגית. הספר הופיע אפילו בכתב ברייל.

גם רשימת ספרי הביאור שנכתבו על התניא גדולה ונכבדה. יש ביאורים המסבירים את הפשט, וכאלה הצוללים פנימה וחושפים את העומקים הטמונים בספר. יש ספרי ביאור לקהל למדני, וספרים למתחילים. כל אלה מעידים על הביקוש העצום שקיים בציבור ללימוד הספר ועל הרצון להבינו.

מסופר שכאשר הספר הובא בפעם הראשונה אל הצדיק רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב, נטלו בחרדת קודש ועיין בו, ולאחר מכן קרא בהתפעלות: "איך הצליח המחבר להכניס אלוקים גדול כל-כך בספר קטן כל-כך!".

זמן להחליט

אבל כתיבת הספר לא הייתה מעשה פשוט בעבור מחברו. שנתיים אחרי הדפסתו נאסר הרבי בידי השלטון הרוסי, וישב בכלא האימתני בפטרבורג חמישים ושלושה ימים, עד ששוחרר בי"ט בכסלו. לאחר שחרורו אמר כי ימי מאסרו היו כנגד ג"ן (53) פרקי התניא (החלק הראשון, 'לקוטי אמרים').

רבי שניאור-זלמן מלאדי ידע שהדפסת הספר, החושפת את אור פנימיות התורה לפני המוני העם, תעורר קטרוג בשמיים, אבל החליט למסור את נפשו כדי לגלות את אור החסידות. ואכן, מסירות נפשו פעלה שהקטרוגים התבטלו, וי"ט בכסלו נהפך לחג הגאולה, המסמל את פריצת אור החסידות לכל חלקי עם ישראל.

יום גדול זה – נוסף על היותו יום זכאי, שעליו הבטיח רבי שניאור-זלמן כי מי שישמח בשמחתו יזכה לצאת מן המיצר אל המרחב – הוא הזמן להחליט ללמוד את תורת החסידות ולהאיר בה את נפשנו. נאחל כמנהג חסידים:

"לשנה טובה, בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו".


רבי שניאור־זלמן מלאדי וספר התניא (ציור: 'תפארת')

  יש חדש

שמחת חג הגאולה

בשבת קודש זו, י"ט בכסלו, יחגגו המוני בית ישראל ברחבי הארץ והעולם את חג הגאולה של רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל ה'תניא' והשולחן ערוך. השנה, בשל המגבלות, יהיו התוועדויות מקומיות, במקומות התפילה. בתי חב"ד מספקים ערכות התוועדות שבעזרתן יוכל הציבור לחגוג את חג הגאולה בבית ולהתבשם מאור החסידות.

התוועדות בארבעה חלקים

ועד כפר חב"ד מזמין את הציבור הרחב לצפות בשידור ההתוועדות המסורתית של חג הגאולה, שתיפתח במוצאי השבת, בשעה 7:30 בערב, ויהיו בה ארבעה חלקים. בתום החלק הרשמי תיפתח התוועדות זום לתוך הלילה. השידור באתר  yudteskislevkfar.com.

ספר תורה עולמי

ביום ראשון כ' בכסלו תיערך בניו-יורק הכנסת ספר תורה שכתיבתו החלה בחודשים הראשונים של הקורונה ואיגדה יהודים מכל רחבי העולם. האירוע, בהשתתפות גדולי הזמר החסידי, מרדכי בן-דוד, אברהם פריד, ליפא שמלצר ועוד, יועבר בשידור חי לכל העולם, בשעה 1:30 בלילה, שעון ישראל. קניית אותיות בספר התורה השני וצפייה בשידור באתר unitedforprotection.com.

  שלחן שבת

שאלה שהיא נתינת כוח

במהלך מאסרו של אדמו"ר הזקן חקר אותו ממלא מקום השר הממונה, שהיה אדם מלומד ובקי בתנ"ך. שאל השר את הרבי: "מדוע הקב"ה שאל את אדם הראשון 'אייכה', וכי לא ידע היכן הוא?". השיב הרבי: "כאשר אדם הוא בגיל זה וזה (ונקב במספר שנותיו של האיש) שואל אותו הקב"ה: 'אייכה?!' – האם אתה יודע מה תכלית בריאתך בעולם? מה מוטל עליך לעשות ומה כבר עשית?".

סיפור זה סיפר הרבי הריי"צ, בשם אביו הרש"ב, וסיים, שתשובתו של אדמו"ר הזקן הצילה אותו עצמו ממצב של כְּלוֹת הנפש. באותה עת היה הרבי שרוי בעונג רוחני עצום, על שזכה למסור את נפשו למען תורת הבעש"ט, ונפשו הייתה עלולה לפרוח מגופו. תשובתו בעניין 'אייכה' יצרה בתוכו תנועה נפשית הפוכה, בדבר הצורך להישאר בגוף ולפעול את שליחותו בעולם.

קטרוג בשמיים

השאלה 'אייכה' מופנית לכל אדם לפי מדרגתו. לאחד עניינה למנוע ממנו מצב של כְּלוֹת הנפש וניתוק מהעולם הגשמי, ולאחד היא משמשת תזכורת לבל ישקע בתאוות גשמיות. זו איננה שאלה בלבד, אלא נתינת כוח, שכל אחד ואחד ימלא את כוונת בריאתו ואת שליחותו בעולם.

ידוע שמאסרו של אדמו"ר הזקן נבע מקטרוג רוחני שהתעורר בשמיים על הפצת תורת החסידות על-ידו בצורה שמאפשרת לשכל האנושי, ואפילו לשכל של הנפש הבהמית, להבינה. שחרורו ביטא את הניצחון על הקטרוג למעלה, ואת הרשות, הכוח והציווי שניתנו מלמעלה להוסיף לגלות את פנימיות התורה ולהפיצה ביתר שאת.

השליחות מחייבת לרדת

תשובת הרבי על משמעות השאלה 'אייכה' נוגעת לכל עניין גילוי פנימיות התורה. מטבע הדברים, פנימיות התורה אמורה ליצור בלב האדם תשוקה עזה לדבוק באין-סוף, ואיך אפשר שהדבר יביא לידי הורדת העניינים האלוקיים לתוך גדרי השכל האנושי המוגבל?

על כך בא המענה של אדמו"ר הזקן בשאלה 'אייכה': אף-על-פי שהשאיפה הטבעית היא לעלות למעלה ולהתנתק מהעולם הזה הגשמי, הרי מלמעלה קוראים לאדם: 'אייכה!'. יש לך תפקיד ויש לך שליחות – להאיר את העולם הגשמי ולעשותו 'דירה' לקב"ה. לצורך זה יש להוריד את העניינים האלוקיים לגדרי שכל והבנה אנושיים, כדי שגם הנפש הבהמית תוכל להבינם וכך גם היא תתברר ותזדכך.

בת-קול מלמעלה

השאלה "אייכה" נאמרה לאדם הראשון מייד אחרי חטא עץ הדעת, כשהיה בירידה רוחנית גדולה. השאלה הראתה לו כיוון דרך ושליחות מחודשת בחייו. קודם החטא האיר בעולם אור הקדושה בלבד. החטא החשיך את העולם, ועתה האדם נדרש להפוך את החושך לאור על-ידי עבודת התשובה.

כוח זה ניתן לכל יהודי, עד סוף כל הדורות. בת-קול מלמעלה מכריזה וקוראת לו – על-ידי הנפש האלוקית שבו – 'אייכה!'. על-ידי זה היא מעוררת ומחזקת אותו לדעת את תכלית בריאתו ולפעול את מה שעליו לפעול בעולם, כדי להביא את העולם לתכליתו ולשלמותו, בגאולה האמיתית והשלמה.

(תורת מנחם, כרך כא, עמ' 206)

  מן המעיין

לימוד חסידות

חובה להבין

כל יהודי מאמין בה׳ באמונה פשוטה וליבו תמים עם ה׳, אך חובת המוח והשכל להביא אמונה זו לידי ידיעה והשגה. כנאמר: ״דע את אלוקי אביך, ועבדהו בלב שלם״.

(היום יום)

מה שאפשר להבין

אין להשתמש באמונה על דבר שאפשר להשיגו בשכל, להאמין שכך הוא, אלא יש להבינו על-ידי השגה שכלית.

(לקוטי דיבורים)

שאו מרום עיניכם

אדמו״ר הזקן אמר לחסיד אחד ביחידות: כתוב ״שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה״. החסידות תובעת להגיע אל ה'מרום', אל הלמעלה מן השכל, אך את זה גופא יש להבין בשכל, כסיום הכתוב –  ״וראו מי ברא אלה״.

(ספר השיחות תש"א)

בין חקירה לחסידות

שאלו את הרבי הרש"ב: "מה ההבדל בין השכלה של חקירה להשכלה של חסידות?". השיב הרבי: "הלומד חקירה, סופו להסיר את הטלית-קטן והכובע; ואילו הלומד חסידות, סופו לחגור אבנט ולהוסיף כיפה תחת הכובע. הכול תלוי בהכנה. לימוד החקירה הוא בדרך כלל מתוך קרירות של פריקת עול; ואילו לימוד החסידות הוא בחמימות של אמונה ובקבלת עול של יראת שמיים".

(איגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ)

לימוד מסודר

לימוד החסידות צריך להיות מסודר, כלימוד סוגיה בנגלה שבתורה. תחילה צריכים ללמוד את המאמרים המובנים גם למתחילים. אחרי לימוד פרק אחד יש לחזור עליו פעם ושתיים, ולהיות בקיאים בו. לאחרי סיום המאמר יש לחזור עליו כמה פעמים, עד שהשכלת העניין נקלטת היטב במוח.

(איגרות-קודש אדמו״ר הריי״צ)

בהבנה וברגש

הרבי המהר״ש אמר לבנו, הרש״ב, ביחידות: יש ללמוד חסידות בהבנה של גמרא וברגש של ציור. כל ענין שלומדים יש לציירו בעיני הרוח, בכוחות הנפש וחושיה.

(אוצר פתגמי חב״ד)

בין ידיעה לידיעה

מדוע בברכת החודש מהדרים במה שנאמר בסידור ״נכון לדעת זמן המולד״, ואילו במצוות עשה מן התורה ״וידעת... כי ה׳ הוא האלוקים״ אין מהדרים כל-כך? השיב על כך אחד המשפיעים: ידיעת המולד קלה הרבה יותר...

(אוצר פתגמי חב״ד)

לחשוב ולחלום חסידות

הרבי המהר״ש הורה לאחד מחסידיו ללמוד כל מאמר ארבעים פעמים. אם יעשה כן, בכל מקום שיהיה ייפלו לו מחשבות מתוך המאמר, וכך יחשוב חסידות תמיד. הוא גם יחלום חסידות, שהרי מה שחושבים ביום חולמים בלילה. ומכיוון שאדם גדל וצומח בעת השינה, יגדל ויצמח בחסידות.

  אמרת השבוע

סימן השחרור

סיפר רבי ישראל מרוז'ין: בכל ימי מאסרו של רבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא, היה אבי (רבי שלום מפרוהביץ') עושה פעולות שונות בעולמות העליונים, שבזכותן ייצא הרבי לחירות.

בי"ט בכסלו קם אבי בבוקר וראה קשת בענן. אמר: כתוב בזוהר, שכשיבוא המשיח תיראה הקשת בענן בגוונים בהירים, והיום אני רואה גוונים בהירים בקשת ומשיח עדיין לא בא. אין זאת אלא שהרב יצא לחירות.

ואכן, כעבור זמן באו והודיעו שביום זה, י"ט בכסלו, השתחרר בעל התניא ממאסרו.

  פתגם חסידי

הבטחה לדורות

"מורי המגיד ממזריטש אמר לי בשם מורו הבעש"ט שאסבול ייסורים עצומים... ואם אתחזק להבליג על ייסוריי בגוף ונפש – אצליח בדרך הקודש לדורותיי, עד... משיח צדקנו" (רבנו הזקן)

  מעשה שהיה

תניא במטוס

חיים ויצמן נולד בבוסטון שבארצות-הברית להורים שומרי מסורת. בצעירותו היגרה המשפחה להונג-קונג. האב ניהל שם סניף של חברה מסחרית מצליחה. השנים במזרח הרחוק טשטשו את זיקתה של המשפחה ליהדות.

לאחר לימודי התיכון התקבל חיים לאוניברסיטת אוקספורד באנגליה. זהותו היהודית הייתה בעבורו זיכרון רחוק בלבד. במוסד היוקרתי הכיר סטודנטית לא-יהודייה, והשניים תכננו להתחתן.

הסטודנט הופתע לגלות כי הוריו מגיבים בזעזוע למשמע הבשורה. אף שנטשו כמעט לחלוטין את יהדותם, המחשבה שנכדיהם לא יהיו יהודים החרידה אותם. הם הפצירו והתחננו לפני בנם כי יימנע מהצעד הזה, אך לשווא. התנגדותם נראתה בעיני חיים בלתי-הגיונית.

הוויכוחים המתמשכים עם ההורים הובילו לדחיית החתונה שוב ושוב, עד שפעם אחת, באחד מביקוריו בהונג-קונג, הודיע חיים להוריו: "בשבוע הבא אני מתחתן בלונדון. תרצו – תבואו; לא תרצו – הישארו בבית". ההורים ההמומים הודיעו לו בכאב אך בנחרצות: "אנחנו נשארים בבית".

הקרע בין הצדדים נראה בלתי-ניתן לאיחוי.

מייד בתום חופשתו בהונג-קונג עלה חיים למטוס ללונדון, נחוש לקיים את החתונה, כמתוכנן. לפני הנחיתה בלונדון נשמעה פתאום קריאה מוזרה במערכת הכריזה של המטוס: "אם יש במטוס יהודי, הוא מתבקש לפנות אל אחד מאנשי הצוות".

חיים הופתע. זו הפעם הראשונה שנתקל בהודעה חריגה כל-כך. לרגע התלבט, ואז קם ממקומו והזדהה כיהודי לפני אחת הדיילות. זו ליוותה אותו למחלקת העסקים שבקדמת המטוס. המתין לו יהודי מזוקן.

הדייל הראשי התנצל לפני הצעיר על הקריאה. "איננו נוהגים לעשות זאת", הבהיר לו, "אך האיש הזה אינו מניח לנו מתחילת הטיסה. הוא טוען שיש במטוס יהודי שהוא מוכרח לפגוש אותו. מובן שאם אתה מסרב לשוחח עם האיש – זכותך לשוב למקומך".

חיים הסתקרן וניאות לשוחח עם הנוסע. הלה הוציא מתיקו ספר באותיות עבריות, מסר אותו לידי הצעיר ואמר לו בהתרגשות: "זה מהרבי מליובאוויטש". הצעיר ניסה להרגיע את האיש הנסער וביקש לשמוע את פשר הדבר.

הלה סיפר כי הוא איש עסקים הסוחר באבני חן. לרגל עסקיו הוא מרבה לטוס בעולם. כאשר סיפר לרבי מליובאוויטש על טיסתו הקרובה להונג-קונג וממנה ללונדון, נתן לו הרבי ספר 'תניא' ובירכו בברכת הדרך. ואז נתן לו עוד ספר ואמר: "לפעמים פוגשים יהודים בטיסה, אז שיהיה לך עוד תניא".

"בעקבות דברי הרבי הייתי בטוח שאפגוש יהודי בטיסה, והנה אנחנו מתקרבים לנחיתה ועדיין לא פגשתי יהודי. לכן הפצרתי בדיילים להכריז על כך במטוס, ואני שמח מאוד שפגשתי אותך", אמר החסיד.

הצעיר התעניין בנימוס בתוכנו של הספר. הוא פתחו במקום שבו הייתה תחובה הסימנייה. "בבקשה תתרגם לי את מה שכתוב כאן", ביקש.

הספר נפתח בפרק יח, שבו מוסבר כי בליבו של כל יהודי חבויה אהבה עזה לבורא העולם, ולכן גם יהודי פשוט בתכלית מוכן למסור את נפשו על קידוש השם, כדי שלא להינתק מאלוקי ישראל. החסיד תרגם לו את הדברים, ואף שהצעיר לא הבין הכול, המילים האלה חדרו לליבו.

הוויכוחים הסוערים בבית שבו וצפו לנגד עיניו. הוריו טענו בלהט כי אסור ליהודי לשאת לא-יהודייה, וכי בכך הוא מנתק את עצמו ואת ילדיו מהעם היהודי. דבריהם התחברו לו עם הכתוב בספר שקיבל, על נכונותו של יהודי למסור את נפשו ובלבד שלא להינתק מהבורא.

את ההכנות לנחיתה והיציאה מנמל התעופה עשה אפוף מחשבות. משהו בחומת ההתבצרות שלו נסדק.

יומיים התהלך הצעיר אכול ספקות ולבטים. הוא נקרע בין החלטתו לשאת את בחירת ליבו לבין הרצון שגבר והתעצם בליבו שלא להינתק מעמו וממורשתו. לבסוף הודיע לצעירה כי הוא זקוק לפרק זמן של מחשבה מחודשת על החתונה הצפויה.

באותו לילה צלצל להוריו ועדכן אותם בהתפתחויות. הללו לא ידעו את נפשם מרוב שמחה. אביו דחק בו לטוס לניו-יורק, אל סבו, כדי שזה יעזור לו להבין טוב יותר את משמעות היותו יהודי. חיים ניאות.

את הסיפור הזה סיפר חיים ויצמן עצמו לאהרן-דב הלפרין, עורך 'כפר חב"ד', בשנת תשמ"א (1981), כאשר התנדב להסיעו ברכבו מס'-מוניקה ללוס-אנג'לס.

"את ספר התניא שהרבי שלח לי אני שומר עד היום", סיים. "אינני חסיד, אבל הקמתי בית יהודי, עם אישה שבאה מבית שומר שבת בניו-ג'רסי. אני משמש מרצה בכיר למינהל ושיווק, ונוסע הרבה בקליפורניה. מעת לעת מזדמן לי לפגוש סטודנטים יהודים, המתמודדים עם האתגרים שאיתם התמודדתי בגילם, ואני מספר להם את סיפורי".

(על-פי 'ורבים השיב מעוון')

  לומדים גאולה

עכשיו צריכים תכשיטים

הרבי הריי"צ מסביר את עניינה של החסידות (ספר השיחות תש"ה, עמ' 50) במשל: "פנינים מצויות במעמקי הים. הפחם, שמאיר ומחמם, טמון במעבה האדמה. צריך שיהיה מנהיג המורה היכן לחפור וכיצד למצוא את הפחם. הפועלים יכולים להסתמך על חוכמתו של המנהיג, ועליהם לציית בדייקנות להוראותיו. ועם זה, בעניין האוויר שכל פועל זקוק לו, בהיותו במעמקי האדמה – אין הוא יכול להסתמך על האוויר שקיים אצל המנהיג. כל אחד ואחד מהפועלים צריך שיהיה לו חיבור לרוח החיים, מהאוויר שמעל הארץ, ואם לאו, ייפול ויישאר בלי חיות. גם מי שצולל לים לשלות את הפנינים, זקוק לרוח החיים שמעל האדמה".

הרבי מסיים ואומר שהנמשל מובן לכול: "החסידות מאירה ומחממת, כמשל הפחמים, אלא שהאדם נדרש לרדת למעמקי האדמה כדי לברר ולזכך את העולם. אולם בשעה שיורדים למעמקי האדמה, חייבים להיות קשורים למעלה, ואז יכולים לקבל חיות".

שני טעמים לגילוי החסידות

המשל הזה מסביר מהי החסידות ומה מקומו של הרבי בעבודת החסיד. הרבי הוא המנהיג, היודע היכן טמונים האוצרות ומורה את הדרך לגלותם, והחסיד חייב להיצמד להוראותיו. ועם זה, אין החסיד יכול לסמוך על החסידות שהרבי לומד, אלא כל אחד ואחד צריך לדאוג לאספקה סדירה של 'רוח חיים' – לימוד חסידות ועבודה פנימית עצמאית.

באחת משיחותיו (לקוטי שיחות, כרך כ, עמ' 171) עומד הרבי מליובאוויטש על המשל הזה ומדייק בפרטיו. הרבי שואל למה נזכרו במשל שני סוגי אוצרות – פחמים הטמונים במעבה האדמה ופנינים החבויות במעמקי הים. כמו-כן הרבי שואל למה עיקר הפירוט במשל הוא בעניין הפחמים, ואילו הפנינים נזכרות בקיצור ובלי פירוט כל-כך.

והרבי מסביר שיש כאן התאמה מדויקת ומושלמת לשני עניינים שקיימים בחסידות, המשתקפים בשני הטעמים לגילויה של תורה זו בדורות האחרונים דווקא. טעם אחד, הואיל וחושך הגלות נעשה גדול יותר, זקוקים לאור חזק יותר כדי להאיר את החושך. לכן נתגלתה תורת החסידות בדורות האחרונים דווקא, שבהם התעצמה חשכת הגלות. טעם שני: מכיוון שעומדים בסוף ימי הגלות וצריכים להתכונן לגאולה העתידה לבוא, ניתנה לעם ישראל 'טעימה' מהגילויים העתידיים, וזה אור החסידות.

על-פי הטעם הראשון החסידות היא צורך הכרחי, שבלעדיו קשה לעמוד באתגרי הדורות האחרונים. לעומת זה, הטעם השני רואה בחסידות עניין של הכנה לקראת הגאולה העתידה, דבר שנועד להשיג שלמות-יתר, אבל אין הוא הכרח קיומי ממש.

כשמתייצבים לפני מלך

שני העניינים האלה באים לידי ביטוי בפחמים ובפנינים: הפחם משמש למאור ולהסקה, דברים חיוניים והכרחיים. בשעה שיש חושך והקור גובר מוכרחים להאיר ולחמם את החדר, ואי-אפשר להתקיים כראוי בלי האור והחום. משל זה תואם את הטעם הראשון להתגלות החסידות, ככוח מיוחד לעמידה בקשיי הגלות.

לעומת זה, פנינים אינן דבר הכרחי. בחיי יום-יום אין הכרח בפנינים ובתכשיטים, והאדם יכול להסתפק בבגדים פשוטים. ואולם כאשר האדם צריך להתייצב לפני המלך, אין הוא יכול להסתפק בבגדים הרגילים, והוא חייב ללבוש בגדים ההולמים את המקום ואת המעמד, ובכלל זה להתקשט בתכשיטים מתאימים (ואם אין הוא עושה כן, יכולה להיות בכך פגיעה בכבוד המלך). זה מתאים לטעם השני, שכאשר מתקרבים לזמן הגאולה, חייבים 'להתקשט בפנינים' – בפניניה של תורת החסידות.

  חיים יהודיים

כשרֶבּ ירוחם התהלך בלילה וחזר תניא

זה קרה לפני יותר מעשור. הרב יהודה-לייב פראנק, בנו של הפוסק הנודע ורבה של ירושלים, הרב צבי-פסח פראנק, קרא לשני נכדיו, צבי-פסח ונחמיה בלומברג, והציג לפניהם מכתבים ששמר בארכיונו האישי במשך שבעים שנה.

זה היה אוצר מכתבים שכתב לו אביו, בימי לימודיו בישיבת מיר בבלארוס. "הסבא רצה שנאגוד את המכתבים לספר משפחתי, שיישא את השם 'אשא עיני אל ההרים'", מספר הבן צבי-פסח. "שנתיים לאחר מכן סבא נפטר".

בבית המשגיח הנודע

הנבירה במכתבים והשיחות עם הסבא הביאו את הנכדים לאיתור ספר 'תניא', במהדורה קדומה, בספרייתו. מה לספר החסידי בבית של בוגר ישיבות ליטאיות מובהקות, תהו. בימים ההם טרם התפשטה תורת החסידות בהיקפים רחבים, ומכאן תמיהתם של הנכדים. תשובתו של הסבא הייתה מפתיעה הרבה יותר.

"סבא סיפר לנו שנסע ללמוד בישיבת מיר בשנת תרצ"ג (1933)", מספר הנכד נחמיה. "הוא זכה ליחס מיוחד של קירבה מצד המשגיח המפורסם של הישיבה, הגאון רבי ירוחם ליבוביץ, גם בשל היותו תלמיד צעיר שבא מארץ ישראל. רֶבּ ירוחם הזמין אותו ללון ולאכול בביתו, והוא התגורר אצלו כמה שנים".

הקלטה של הסבא

עוד מספר הנכד כי "המכתבים שסבא-רבא היה משגר לסבא היו לשם דבר בישיבה. המשגיח היה מקריא אותם לפני כל תלמידי הישיבה, כמעין שיעור מוסר. המכתבים ספוגים בהרבה רגש על חשיבות לימוד התורה".

וכאן באה התגלית הקשורה לספר התניא. האחים שיגרו למערכת הקלטה משנת תשס"ד (2004), שבה הסבא מספר את הדבר בקולו: "בין החדר שבו ישנתי לחדרו של רֶבּ ירוחם הפריד קיר עץ דק. הייתי שומע בלילה במשך הרבה זמן את לימודו. הייתם צריכים לשמוע איך הוא הולך בחדר, הלוך וחזור, וחוזר תניא. כן, תניא! הוא עצמו!".

המשגיח על החסידות

בהקלטה הוא ממשיך ואומר: "אני הייתי במחשבה שהוא בטח מחזיק ביד את התניא"... מרוח הדברים משתמע כי רצה להמשיך ולומר שהתברר לו כי לא-כן הוא, אלא רֶבּ ירוחם היה חוזר על פרקי התניא על-פה (קודם לכן התבטא שהיה שומע אותו "חוזר תניא"), אבל אז איש שיחו קוטע אותו ושואל: "מנין ידעת שזה תניא?", והרב פראנק צוחק ואומר: "למדתי"...

תגלית זו מעניקה רקע להתבטאות מעניינת של רֶבּ ירוחם על החסידות: "מי שידועה לו שיטת החסידות וקורותיה, איך שבמסירת נפש גדולה קנתה לה מעמד, ואיך שמו נפשם בכפם נושאי דגלה אך ורק בכדי להכניס תורת החסידות בתוך הכלל ישראל, ייווכח מזה על ה'לשם שמים' שכיוונו מייסדיה ומחוקקיה. כי הנה שיטת החסידות על כל פנים אינה תורה חדשה. נוכל לקוראה רק בשם הדגשה חדשה, 'אַ נייער קנייטש' [סימון ודגש חדש], שמצאו בתורה... ותורתנו הקדושה הרי כל תג ותג שלה, כל דגש ונטייה קלה, דורש מסירת נפש" (דעת חכמה ומוסר חלק ב, סימן עח).


המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ. בעיגול: הסבא הרב יהודה-לייב פראנק בדרכו למיר

  פינת ההלכה ומנהג

לימוד חסידות למתחילים

שאלה: האם ראוי ללמד את תורת החסידות למי שעושים את צעדיהם הראשונים בלימוד התורה?

תשובה: בדורות קודמים היו כמה שיטות בעניין סדר הלימוד למתחילים. היו שדגלו בשימת הדגש על לימוד התלמוד, כדי להניח יסודות איתנים ללימוד הראשונים, האחרונים והפוסקים. היו שראו צורך לשלב גם לימוד תורת המוסר והחסידות, כדי לחזק יראת שמיים ולתת כלים להתמודדות עם אתגרים ופיתויים.

היו זמנים שראשי ישיבות ליטא התנגדו אפילו ללימוד המוסר, באומרם שדיי בלימוד התלמוד ופוסקים, ו"התורה מגינה ומצילה" מכל הבעיות. אבל כעבור כמה עשרות שנים ראו הכול שיש הכרח בלימוד שמדבר על מידות האדם, תחושות נפשו וחובות הלבבות, עד שגם גדולי ליטא הודו והסכימו ללימוד המוסר.

ההתנגדות שקמה לפני יותר ממאתיים שנים על לימוד תורת החסידות נבעה מחששות מפני הדרך החדשה. אבל אחרי שהמציאות הוכיחה כי החששות האלה היו נטולי יסוד, ולהפך, החסידות חיזקה את קיום התורה והמצוות – הרי התברר שמלכתחילה לא היה מקום להתנגדות.

כיום, כאשר העולם מעמיד לפנינו ניסיונות קשים ביותר, חייבים ללמוד כבר בשלבים ההתחלתיים את תורת החסידות. תורה זו מחזקת את האמונה, מעניקה הבנה והשגה בגדולת הבורא, מפיחה חיוּת בקיום התורה והמצוות, ונותנת כוח לעמוד באתגרי הזמן.

מקורות: שבת סג,ב. רמ"א יו"ד סי' רמו ס"ד ונו"כ. קונטרס 'עץ החיים' לאדמו"ר מהורש"ב, מבוא ופ"ז-כא. שלחן מנחם ח"ד סי' פד-פה.

  מושג ברגע

תורת החסידות

תורת החסידות התגלתה על־ידי רבי ישראל בעל־שם־טוב לפני כשלוש־מאות שנה. תורה זו חושפת את הרובד הפנימי שמאחורי התורה והמצוות, ומעניקה חיות מחודשת בעבודת הבורא.

רעיונות הבעש"ט מוסברים בהרחבה ובהעמקה בתורת חסידות חב"ד, שכשמה — היא מביאה את הדברים בהסברה של חכמה, בינה, דעת.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)