חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:15 זריחה: 6:41 כ"ח בתשרי התשפ"ז, 9/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1729 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת משפטים/שקלים, כ"ו בשבט ה'תש"פ (21/02/20)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1729 - כל המדורים ברצף
מאין התפרץ הר הגעש?
יש חדש
אדם של 'משפט' או של 'תרומה'?
אמת ושקר
צדקה כנגד שקר
בלימת הפה
בכי מאותת
כמו בשקר רק להפך
המומחה לתעבורה: חוקי תנועה כמצוות
היחס ליתום ואלמנה

מס' 1728, ערב שבת-קודש פרשת משפטים/שקלים, כ"ו בשבט ה'תש"פ (21.02.2020)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

מאין התפרץ הר הגעש?

הלבה הרותחת שהתפרצה ביטאה את המחאה של ההמונים נגד המתקפה על זהותם ועל יהדותם. בדיעבד, מעז יצא מתוק

גל המחאה האדיר שהתפרץ כהר געש בעקבות דברי סגן ראש העיר תל-אביב על הרחקת דוכני תפילין מבתי הספר, הפתיע רבים. גורמים אנטי-דתיים כבר השמיעו בעבר הצהרות כאלה ואחרות נגד ערכי היהדות, והן לא עוררו תגובה מיוחדת. מה קרה הפעם?

מתברר שציבור גדול מאוד בארץ חש שהוא נתון למתקפה רב-זרועית גוברת והולכת על יהדותו ועל ערכי הבסיס של העם היהודי. יש כאן רצף של דברים, שאולי אין קשר ישיר ביניהם, אבל יחד הם מצטרפים למסה קריטית.

סרטון התקפה על הטהרה. אוטובוסי השבת. סתימת פיות לאישי ציבור שמנסים להגן על ערכי המשפחה היהודית. החלטות בג"ץ להתיר לתומכת טרור להיבחר לכנסת ולמנוע החזרת שוהה בלתי-חוקית לאפריקה (בנימוק הזוי, שמשמעותו המעשית פתיחת הארץ למיליוני אפריקנים, מצרים וכדומה). מתקפות בלתי-פוסקות על היהדות מצד כל מיני ארגונים וגופים, שהמכנה המשותף לכולם הוא תקצוב נדיב של מקורות זרים.

מחאת התפילין

הציבור הרחב מרגיש מחנק גובר והולך. ההצהרה על הרחקת דוכני התפילין מבתי הספר, כאילו היו עמדות למכירת אלכוהול וסמים – הייתה הקש ששבר את גב הגמל. הלבה הרותחת שהתפרצה ביטאה את המחאה של ההמונים נגד המתקפה הזאת על זהותם ועל יהדותם.

בדיעבד, מעז יצא מתוק. פתאום התברר עד כמה עם ישראל, רובו ככולו, מחובר למסורת, מכבד את התפילין, רוצה להרגיש יהודי גאה. שטף התמונות והסרטונים שעלו לאוויר ממלא אותך התרגשות.

ראשי ערים שהודיעו על הצבת עמדות תפילין ברחבי העיר. תלמידי תיכון שביקשו וקיבלו אישור להציב דוכני תפילין בתיכונים. אישי ציבור שיצאו אל דוכני התפילין והצטלמו בגאווה מעוטרים בתפילין. אנשים שתרמו כסף לקניית תפילין בעבור מקומות העבודה שלהם. אמנים מפורסמים שיצאו לדוכני התפילין והצטרפו לזיכוי הרבים.

הנהמה האדירה הזאת נקלטה היטב גם בבניין עיריית תל-אביב. ראש העיר מיהר להתראיין ולהבהיר כי "אין איסור חדש ואין הנחיות חדשות", וכי ברחבי העיר פזורים מאות דוכני תפילין באישור העירייה (מה שנכון). הוא אף אמר כי "כל חסיד חב"ד שרוצה לבוא לבתי הספר, באישור כמובן, ולהרצות על הנחת תפילין – מוזמן לעשות זאת".

אמונה בעם ישראל

ראש העיר השמיע עוד הצהרה חשובה: "אני חושב שחשוב ביותר שכל ילד וילדה יכירו את מורשתם, בלי קשר לשאלה אם הם דתיים או לא. וזה כולל את הכרת התפילות, החגים, הטקסים – וגם תפילין". נקווה שהדבר יבוצע וערכי היהדות אכן יונחלו לילדי ישראל בתל-אביב.

עם זה, אל נשלה את עצמנו. כל המערך המסועף של הגופים והארגונים שצצו בשנים האחרונות, על שלל שמותיהם, הפועלים להחלשת יהדותה של המדינה ולקידום אג'נדות רדיקליות – אינו מתכוון להיעלם. לכל היותר הללו יכופו מעט את ראשם מפני הגל הגועש, כדי לשוב ולכרסם בערכי היהדות, המסורת והחיבור לארץ.

אבל אנחנו מאמינים בכוחות החיוביים הקיימים בעם היהודי, ובמיוחד בדור הצעיר. כאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ!


אישי ציבור בדוכני התפילין. בכיוון השעון: הזמר קובי פרץ; אמיר אוחנה, שר המשפטים; איתן שוורץ, דובר עיריית תל-אביב

  יש חדש

שבת הגמ"ח

בשבת זו, שבה קוראים בתורה את הציווי להלוות כספים לנזקקים, נהוג לחזק את מוסדות הגמ"ח בקהילה. מן הראוי שכל קהילה ובית כנסת יפעילו קרן גמ"ח בעבור בני הקהילה, שבה יוכלו אנשים לקבל הלוואות בלי ריבית בעת הצורך. מצווה גדולה לתרום לקרן הגמ"ח, או להפקיד בה פיקדונות, שבינתיים ישמשו להלוואות.

תפילין לזכות איצי

ביום חמישי הבא, ב' באדר, יציין הרב איצי הורביץ, שליח חב"ד בקליפורניה, המתמודד זה שבע שנים עם מחלת ALS, את יום הולדתו. חבריו יוזמים גם השנה מבצע תפילין עולמי לזכותו ולרפואתו, במהלך השבוע הקרוב. אלפים בכל העולם יניחו תפילין כ'מתנת יום הולדת' בעבור השליח המדהים, המתַקשר עם סביבתו באמצעות העיניים בלבד. פרטים באתר TefillinForYitzi.com.

חדש במוזיקה חסידית

בעקבות הצלחת שלושת התקליטים בסדרת משה לאופר מנגן חב"ד, הופיע עכשיו התקליט הרביעי. אחד-עשר ניגונים ממבחר ניגוני חב"ד, בעיבוד עשיר ומרגש. אלי הרצליך משיק את אלבומו השני – הרצליך 2, ובו שנים-עשר שירים חסידיים. טל' 1700704120.

  שלחן שבת

אדם של 'משפט' או של 'תרומה'?

על המילים "ואלה המשפטים" נאמר במדרש תנחומא (פרשתנו ב): "זה שאמר הכתוב (משלי כט,ד) 'מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה'. אם משים אדם עצמו כתרומה הזו, שמושלכת בְּזָוִיוֹת הבית ואומר 'מה לי בטורח הציבור? מה לי בדיניהם? מה לי לשמוע קולם? שלום עלייך נפשי!' – הרי זה מחריב את העולם. הֱוֵי: 'ואיש תרומות יהרסנה'".

המדרש קובל על התנהגות מסוג 'תרומה', לעומת התנהגות שבבחינת 'משפט'. משפט מייצג מעורבות ואכפתיות, ואילו התרומה הקדושה, שהכול נזהרים שלא תתערב בחולין, מייצגת התנזרות מהסביבה. כביכול האדם אומר: אני חרד לקדושתי, ולכן אינני מתקרב לזולתי, שלא אושפע ממנו.

למה בכה רבי אסי

ו' החיבור שבראש הפסוק "ואלה המשפטים" נועדה לחבר את הפרשה הזו לקודמתה. לשייך את המצוות שבין אדם לחברו, המפורטות בפרשה, למצוות שניתנו במתן תורה. כדי שהמצוות שבין אדם למקום יקוימו כראוי, יש לוודא שגם המצוות שבין אדם לחברו יקוימו בקפידה. מפני שמטרת המצוות לחבר את הקדושה עם העולם הזה – "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

המדרש מוסיף ומספר שם, שכאשר רבי אסי שכב על ערש דוויי, בכה. אמר לו אחיינו: "רבי, מפני מה אתה בוכה? יש תורה שלא למדת ולימדת?". בין השאר הוא מציין ש"היית מתרחק מן הדינין, ולא נתת רשות על עצמך להתמנות על צורכי ציבור".

דרושים מנהיגים

האחיין ציין לשבח את התנזרותו של רבי אסי מצורכי הציבור, אך רבי אסי השיב לו: "עליה אני בוכה! שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל". רבי אסי ידע שלא דיי בלימוד תורה ובגמילות חסדים כאדם פרטי, אלא צריך לשאוף לפעול למען הציבור ועם הזולת.

זו משמעות הפסוק "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ": מי שעוסק בצורכי ציבור, מקיים את העולם. אך אם הוא מתרכז בעצמו בלבד ושומר מרחק מהציבור, היינו שהוא כמו 'תרומה' קדושה, הרי שהוא "אִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה".

עצת היצר

יצר הרע עלול לרפות את ידי האדם בטענה שאכן זו עבודה נעלית, אך היא לא בשבילך. לך אין הכישורים המתאימים להשפיע על הסביבה. אך האמת היא שאלה דבריו של יצר הרע הערמומי. אם נקלעה לאדם הזדמנות להשפיע על סביבתו, הרי שזו שליחותו.

יתרה מזו, לעיתים הקב"ה מזמן לאדם דברים שלכאורה אינם שייכים אליו על-פי מצבו בהווה, אבל הם בבחינת תיקון של דברים השייכים לגלגול קודם. ייתכן שבגלגול קודם הוא היה חייב לזולתו, וכעת מזמנים לו אפשרות להחזיר את חובו על-ידי עשייה ופעולה למען הזולת. עליו לנצל אפשרות זו ולראות בה הזדמנות למלא את ייעוד נשמתו.

(תורת מנחם, כרך כה, עמ' 67)

  מן המעיין

אמת ושקר

הרחקה בשקר

"מדבר שקר תרחק״ (שמות כג,ז). בשום מקום בתורה איננו מוצאים שהתורה עצמה תעשה הרחקה, חוץ מבשקר.

(רבי שמחה-בונם מפרשיסחה)

מקורבים ומרוחקים

"אין אליהו בא... אלא לרחק את המקורבין בזרוע, ולקרב את המרוחקין בזרוע" (משנה עדיות ח,ז). האותיות 'אמת' מרוחקות זו מזו בסדר הא״ב. לעומתן, אותיות 'שקר' מקורבות זו לזו. לעתיד לבוא המרוחקין יתקרבו והמקורבין יורחקו – יהיה עולם שכולו אמת והשקר יורחק.

(רבי אברהם מרדומסק)

האמת – תורה שלמה

״אשר נתן לנו תורת אמת״ (ברכות התורה). האמת עצמה היא תורה שלמה. התורה היא אמת, והיא מביאה לידי אמת – שנוכל לקלוט את האמת ולהבינה.

(לקוטי דיבורים)

מלאך שקרן

אם אדם מתרגל לדבר שקר, מוסרים אותו בידי מלאך שקרן, המלווה אותו תמיד, ואינו חדל לרמותו ולומר לו על מצווה שהיא עבירה, ועל עבירה שהיא מצווה.

(אליהו זוטא פרק ג)

מסובך בשקרים

על-ידי השקר האדם מתרחק מהקב״ה. וכשכולו מסובך בשקרים, נעשית אצלו המצווה עבירה, והעבירה מצווה.

(רבי זושא מאניפולי)

בריאה טהורה

האמת היא בריאה טהורה, ברה וזכה, הראויה לבעל חוכמה, אבל היא מצויה יותר באיש פשוט. האמת הייתה ראויה לבוא במעטה גאה, ברוח סער, אבל היא באה בענווה, בדברי נחת ובשקט. ועם זה יש בה עוצמה רבה. גם השקרן ועז הפנים יכרע ברך לפניה. לפני האמת הכול מתבטלים.

(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

חוש באמת

הרבי הריי"צ אמר פעם לאביו, הרש״ב, על משפיע ידוע בישיבת תומכי תמימים: "הוא נמשך אל האמת". השיב לו אביו: "האמת נמשכת אליו. האמת נמשכת רק למי שהוא כלי לאמת. כאשר היה אברך צעיר לימים כבר היה לו חוש באמת".

(ספר המאמרים תש״ט)

חיפוש האמת באמת

חסיד נכנס אל הרבי הרש״ב והתאונן שחסרה לו אמת, ושכל מה שהוא עושה בעבודת הבורא הוא בלי אמת. והמשיך: גם מה שאני אומר עכשיו, אני אומר זאת בלי אמת. כך דיבר עד שהתעלף. אמר עליו הרבי: הוא מחפש את האמת באמת.

  אמרת השבוע

צדקה כנגד שקר

בעיר ינוביץ התגורר חסיד של הרבי מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש. הוא היה עשיר גדול, ירא שמיים ועובד ה'. פעם אחת, בשעת קריאת שמע שעל המיטה, התבונן במצבו הרוחני, והגיע למסקנה שעליו להיזהר יותר באמירת אמת. באותו רגע קיבל עליו החלטה, שכנגד כל שקר שישקר מכאן ולהבא, ייתן עשרים וחמישה רובלים לצדקה.

בביתו התאכסן מלמד חסידי, שלימד את ילדיו תורה. העשיר סיפר למלמד על החלטתו. כששמע זאת המלמד, אמר: "תשקר! תהיה ליהודים פרנסה"...

כשהמלמד בא לאחר מכן לליובאוויטש, נזף בו הרבי מהר"ש על הערתו זו.

  פתגם חסידי

בלימת הפה

"ולא תענה על ריב – אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם פיו בשעת מריבה ואינו עונה לתוקפים אותו" (רבי ישראל ממודזיץ)

  מעשה שהיה

בכי מאותת

קצרה הייתה מחלתו של ר' תנחום. רעייתו הביטה בחוסר אונים בבעלה הדועך אל מול עיניה, וידה קצרה מלהושיע. אדם אמיד היה, ולא חסך בהוצאות להבאת הרופאים הטובים ביותר, אך כל הונו לא עמד מול המחלה הקשה.

לא חלפו ימים רבים ור' תנחום השיב את נשמתו לבוראו. מסע ההלוויה בחוצות העיירה רימנוב, שבה התגורר, היה כאוב. הנפטר היה במיטב שנותיו, ובלכתו הותיר חלל ריק בקרב משפחתו וכל מכריו. הכול פסעו אחרי מיטתו בראשים מורכנים ובעיניים מושפלות. מעמודי התווך של הקהילה היה, וחסרונו הורגש היטב.

במהלך ימי השבעה הרעיפו בני הקהילה ניחומים ועזרה על המשפחה האבלה. אל הבית זרמו משלוחי מזון, וכל צורכי האבלים סופקו ביד רחבה. המנחמים עודדו את האלמנה ושאר הקרובים, והשתדלו להקל מעליהם את צער האובדן.

הימים חלפו והלם האסון התעמעם ונדחק מן התודעה. המת נשכח מלב הבריות, וחיי הציבור שבו למסלולם השגרתי. רק האלמנה נותרה לבדה, מנסה לאסוף את השברים. כשביקשה לטפל בעיזבון שהניח בעלה, גילתה כי לפניה התמודדות נוספת.

מתחת לפני השטח החל להתפתח מאבק מר על ירושת המנוח. קרוביו של ר' תנחום לטשו עיניים אל כספו, בתואנות כאלה ואחרות. המתח בין הצדדים הלך וגבר. תחילה הוצנע, אך כשהובא לשולחן בית הדין של העיירה רימנוב התפוצצה הפרשה בקול רעש גדול.

הסכסוך קרע את בני הקהילה. רבים נטו לרחם על האלמנה האומללה, שכספו של בעלה היה משענת הקיום היחידה בעבורה. ואולם היו מי שהזדהו עם טענות הקרובים וסברו שהצדק עימם.

בית הדין דן ארוכות בסוגיה שהונחה לפתחו. לבסוף, לאחר דיונים רבים, הוציא את פסק דינו. לא בלב קל אך בתמימות דעים קבעו הדיינים כי הצדק עם הקרובים, וכי ירושת הנפטר תועבר אליהם. הדיינים הסבירו כי התורה הקדושה מצווה עליהם לדון דין אמת ולא לשאת פנים, גם אם הלב נוטה לטובת האלמנה המסכנה.

פסק הדין המם את האלמנה. היא התקשתה להשלים עם ההחלטה. כמוצא אחרון פנתה לכתובת הטבעית שהכירה בעת מצוקה – ביתו של האדמו"ר רבי צבי-הירש מרימנוב.

נוסף על קדושתו הפלאית ומעשי המופתים שחולל נודע הצדיק כאיש חסד מופתי, שעסק ללא הרף במעשי צדקה ועזרה לזולת. אף שבעצמו חווה סבל לא-יתואר, לאחר שהתאלמן משתי נשים ושכל שישה-עשר מילדיו, רבי צבי-הירש האיר פנים לכל אדם, והשתדל לשמח כל נדכא ונזקק.

התייפחויותיה של האלמנה נשמעו היטב מאחורי דלתו של הצדיק. "רבי, הצילני!", בכתה האישה במר ליבה. "נותרתי בחוסר כול! הדיינים נישלו אותי מירושת בעלי. האין צדק בעולם?!". ליבו של הצדיק נכמר למשמע דבריה של האישה המסכנה. הוא הבטיח לה להיכנס לעובי הסוגיה, להפוך כל אבן ולוודא שהדין נפסק כהלכה ושהדיינים כיוונו אל האמת.

זיק של תקווה ניצת בעיני האישה. היא חשה שהושט לה קרש הצלה. בצאתה מחדרו של הרבי הודתה לו נרגשות ושבה לביתה. הצדיק פנה אל אב בית הדין, רבי ישראל הכוהן רפפורט, וביקש לראות את נימוקי פסק הדין.

הדיינים היו נרגשים לשתף את הרבי הגדול בפסק הדין המורכב. "הבה נלמד יחד את הסוגיה", הציע הצדיק בענווה. ספרי הפוסקים נערמו על השולחן. הנוכחים החלו צוללים בעומקה של ההלכה, מתפלפלים בלשון השולחן ערוך ומדקדקים בדברי נושאי כליו.

עד מהרה התחוור כי דעתו של הרבי חלוקה על זו של הדיינים. הוא הקשה על סברותיהם ועל פרשנותם לדברי ההלכה. הדיינים, שהיו גאונים בתורה ובעלי ניסיון רב בפסיקה, ומאחוריהם שנים רבות של הוראת הלכה ודיינות, השיבו בסברות ובנימוקים משלהם.

שעות רבות עלה שאון הדיון מתוך חלל בית הדין, ובסופו של דבר, כששקע להט הוויכוח, הודו הדיינים בפה מלא כי הרבי צודק. שגגה חמורה יצאה מתחת ידם, ועליהם להפוך את פסק הדין. לא הקרובים צודקים בדין, אלא האלמנה.

בלי היסוס מיהרו הדיינים לזַמן את הצדדים לבית הדין, הבהירו כי טעות נפלה בפסק דינם הקודם וכי ירושתו של ר' תנחום שייכת לאלמנה ולא לקרוביו. עיני האלמנה אורו. האיום הגדול על עתיד חייה הוסר, בזכות הצדיק רבי צבי-הירש.

כשיצאו הצדדים מבית הדין, אלה בפנים מעוננות וזו בנהרת שמחה, אזרו הדיינים אומץ וביקשו מהצדיק הסבר. "כיצד ידע הרבי, עוד בטרם עיין בפרטי הסוגיה, כי טעות נפלה בפסק דיננו הקודם?", תמהו באוזניו.

השיב להם הרבי: "בספר התהילים אומר דוד המלך: 'תורת ה' תמימה, משיבת נפש'. פסק דין המכוּון לאמיתתה של תורה, אינו יכול לצער כל-כך בני-אדם. כשבאה אליי האלמנה ושמעתי את קול בכייה, הבוקע מעומק ליבה, הרגשתי שככל הנראה פסק הדין היה שגוי, כי אילו היה צודק – לא הייתה האלמנה שבורה ונסערת כל-כך. אשרינו", חתם הרבי, "שזכינו להעמיד את פסק הדין בקרן אורה ולמנוע עוול חמור מהאלמנה".

(על-פי 'בארות המים')

  לומדים גאולה

כמו בשקר רק להפך

העולם הזה הוא 'עלמא דשקרא' [=עולם השקר], ותכלית עבודת האדם להפוך את שקר העולם לקדושה וכך להביא את הגאולה. זה גם עניינו של המשכן – להפוך את ה'שקר' ל'קרש', קרשי המשכן. זאת עושים על-ידי שמשתמשים באותן שיטות הנהוגות בעולם השקר, אבל להפך.

בעולם השקר יש מוסכמות שאינן בהכרח הגיוניות אבל יש בהן כוח רב ואיש לא יפר אותן. לעומת זה, בענייני תורה ומצוות פתאום שואלים שאלות. צריך להחיל על התורה והמצוות את התפיסה שאלה דברים בסיסיים, שאין שואלים עליהם שאלות.

למשל, כשאתה מתקשר לבית חברך בעניין חשוב ואומרים לך שהוא נח, ברור לך שאי-אפשר להפריע, אבל אם עונים לך שהוא לומד עכשיו תורה, אתה מבקש להפריע 'רק לרגע'. למה? כי מוסכמות העולם קבעו ששעת השינה והמנוחה קודש היא. יהודי נדרש להפוך את המציאות, ולקבוע ששעות התורה והתפילה הן הקדושות ואסור להפריע בהן. וכפי שאמר הרבי מליובאוויטש לחסיד: בשעת הלימוד עליך לנהוג כאילו שבת עכשיו והטלפון מוקצה.

אמת ושפת אמת

הגאון החסיד רבי אייזיק מוויטבסק נמנע כל ימיו מלאכול עוגת דבש ['לעקאח']. שאלוהו לפשר הדבר, והוא סיפר שבראשית כהונתו הוזמן פעם אחת למסיבה. על השולחן הונחו כמה מיני מזונות, וביניהם 'לעקאח'. הוא לקח מה'מזונות' האחרים, בירך ואכל. שאלו אחד המסובים למה לא בירך על ה'לעקאח', החשוב יותר. האמת הייתה שפשוט שכח זאת, אבל בהיותו רב צעיר לא רצה להודות בכך וענה: אינני אוכל 'לעקאח'... כשהבין שנכשל באי-אמירת אמת, החליט להפוך את אמירתו לאמת, ומאותו יום לא בא 'לעקאח' אל פיו.

שקר איננו הפך האמת בלבד. גם דבר שלכאורה הוא אמיתי, אלא שהוא זמני ובר-חלוף, נחשב שקר. הראיה היא מ"נהרות המכזבים" (פרה פרק ח), שנקראים 'כזב' מאחר שלפעמים נפסקת בהם זרימת המים (לקוטי תורה מטות פג,ג).

בספר התניא (פרק יג) דן רבנו הזקן בעבודתם של ה'בינונים', שבשעת התפילה חשים רגשות של אהבת ה' ויראתו, אבל אחר התפילה הם חולפים ועוברים. הוא מסכם שלגבי מדריגות הצדיקים "אין בחינת אהבה זו נקראת בשם עבודת אמת כלל", ובכל-זאת, במושגי ה'בינונים', יש כאן מרכיב של אמת. לכן הוא קורא לעבודתם 'שפת אמת', הואיל ובכוחם לחזור ולעורר אהבה זו לקב"ה מדי יום ביומו בשעת התפילה.

שפלות של שקר

אומר כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "העולם הזה נקרא 'עלמא דשקרא'. גשמיות היא שקר, שכן המציאות האמיתית היא החיות הרוחנית, לא המציאות הגשמית, והמציאות הגשמית מכסה על החיות הרוחנית" (לקוטי דיבורים, לה"ק, חלק א, עמ' 243). עוד הוא אומר: "יצר הרע הוא צבוע ושקרן. לפעמים הוא משים עצמו כתמים וכחרד, אולם 'שבע תועבות בליבו' (משלי כו,כה). משום כך נחוצה תמיד הבחנה שכלית – לדעת מיהו המדבר כעת: יצר הטוב, או יצר הרע" (ליקוטי דיבורים, חלק ג, עמ' 834).

שקר הוא גם ראייה מוגזמת של החסרונות: "יש אנשים הרואים רק את נגעי עצמם ומכאוביהם. הנהגה כזו היא בבחינת שפלות של שקר וענווה של שטות, והיא מאבדת ומפסידה את מהות האדם" (איגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ ,כרך א, עמ' סג). שכן "כשם שאדם צריך לדעת את חסרונותיו, כך עליו לדעת את מעלותיו" (ליקוטי דיבורים, חלק ד, עמ' תקפא).

  חיים יהודיים

המומחה לתעבורה: חוקי תנועה כמצוות

בדרך כלל עו"ד רוני פאלוך והמשטרה ניצבים משני עברי המתרס. כעורך דין המתמחה בדיני תעבורה הוא מייצג נהגים מול משטרת התנועה. אבל היכרותו עם המשטרה גרמה לזו לגייסו למאבק בתופעה מסוכנת המתקיימת בערים הדתיות – נסיעה מהירה סמוך לכניסת השבת.

בכירים בעיריות הדתיות פנו אל המשטרה וביקשו להיאבק בתופעה זו, שהביאה לפגיעות בבני-אדם. במפגש משותף בין הנציגים וגורמים תורניים הציע פאלוך מתווה הכולל העסקת שוטרים שאינם יהודים, לביצוע האכיפה. "המשטרה ביקשה פתרון שיתקבל באהדה בציבור, ושלא ייווצר רושם שהיא נטפלת לשומרי השבת", הוא מסביר.

"וכי חברי כופר?"...

חמש-עשרה שנים עוסק פאלוך (45) בתחום התעבורה, לצד פעילות בגופים ציבוריים רבים. הוא בחר בתעבורה מפני שהיא נוגעת לכל אזרח. "תחומים כמו נזיקין, משפחה, פלילים וכדומה נוגעים לאנשים מסוימים, בזמן מסוים בחייהם", הוא מסביר. "התעבורה נוגעת לכל אדם. בכל מקום אנשים שואלים אותי על חוקי התעבורה".

בתחילת דרכו הייתה התופעה של עורך דין חרדי נדירה למדיי. "השופטים נזקקו לשהות מה כדי לעכל שאני המייצג ולא הנאשם", הוא מחייך ומשתף באפיזודה: "בדיון תעבורה אתה נדרש לענות אם אתה מודה בעובדות או כופר. פעם אחת שאל אותי השופט: 'אתה מודה או כופר?'; פרקליט אחר באולם הגיב: 'וכי חברי נראה בעיני כבודו כופר?'"...

חוקי תנועה בהלכה

פאלוך אומר שעבודתו כרוכה בסתירה פנימית: "כשנאשם בעבירות תנועה שוכר את שירותיי, אני עושה הכול כדי להוציא אותו זכאי, ללא פסילה, ללא ניקוד, או בעונש מזערי; אבל אני ממש מקווה שילמד לקח ויתחיל לנהוג כחוק".

לדבריו, מי שבא מהעולם הישיבתי רואה את הזיקה בין חוקי התנועה להלכה. למשל, העמדת רכב בצורה מסוכנת היא 'בור ברשות הרבים'. עצירת פתאום היא בדיוק המקרה המתואר במשנה על אדם הנושא קורה שמאחוריו הולך אדם הנושא כד, ובעל הקורה עצר פתאום והכד פגע בה ונשבר: "ואם עמד בעל קורה – חייב". מאותה משנה לומדים גם את חובת שמירת המרחק.

שואל רב

עו"ד פאלוך מבקש לעורר בציבור החרדי מוּדעוּת להיבטים ההלכתיים של שמירת חוקי התנועה: "שמירת החוקים האלה היא מצווה מן התורה". הוא מצטט את הרמב"ם (בהלכות רוצח ושמירת נפש יא,ד): "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוות עשה להסירו ולהישמר ממנו... ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאים לידי סכנה – ביטל מצוות עשה ועבר על 'לא תשים דמים'".

"אני תמיד אומר לילדיי ששוטר הוא לא אדם רע, אלא דואג שנוכל להגיע הביתה בשלום", אומר פאלוך. האם תייצג אדם שנהג בשכרות? פאלוך משיב שאדם שעשה זאת בדרך כלל מתחרט על כך, ולכן הוא יעזור לו, אבל בהחלט יש מקרים שבהם הוא שואל רב אם לקבל עליו את הייצוג.


זיקה בין חוקי התנועה להלכה. עו"ד פאלוך

  פינת ההלכה ומנהג

היחס ליתום ואלמנה

שאלה: מה המשמעות המעשית של האיסור לענות יתום ואלמנה; במה זה שונה מהאיסור לענות כל אדם מישראל?

תשובה: רש"י פירש: "הוא הדין לכל אדם, אלא שדיבר הכתוב בהווה, לפי שהם תשושי כוח ודבר מצוי לענותם". העיר על כך הסמ"ג: "מכל מקום אני אומר שתפס אלמנה ויתום מפני הברית הכרותה להם, שכל זמן שהם צועקים על מעניהם – הם נענין...".

הרמב"ם כתב: "חייב אדם להיזהר ביתומים ואלמנות, מפני שנפשן שפלה למאוד ורוחן נמוכה, אף-על-פי שהן בעלי ממון, אפילו אלמנתו של מלך ויתומיו, מוזהרין אנו עליהן. והיאך נוהגין עימהן? לא ידבר אליהם אלא רכות, ולא ינהוג בהן אלא מנהג כבוד, ולא יכאיב גופן בעבודה ולא ליבן בדברים, ויחוס על ממונם יתר מממון עצמו...". ובספר 'החינוך' כתב: "ונחוס ונחמול עליהם, ונראה זכותם בכל דבר יותר משהיינו עושים אם היה האב והבעל קיים".

ואולם הרמב"ם מבהיר: "במה דברים אמורים, בזמן שעינה אותם לצורכי עצמו. אבל אם עינה אותם הרב כדי ללמדם תורה או אומנות או להוליכם בדרך ישרה – הרי זה מותר". וממשיך שגם במצבים כאלה ינהלם יותר ברחמים משאר כל אדם.

הרמב"ם גם קובע עד מתי הם נקראים יתומים לעניין זה – "עד שלא יהיו צריכין לאדם גדול... אלא יהיה עושה כל צורכי עצמו לעצמו כשאר כל הגדולים".

מי שרואה התייחסות ליתום ולאלמנה שלא כהוגן ואינו מונע זאת, נחשב לו הדבר כאילו הוא עצמו מצערם וגורם להם עינוי, וה' יושיע אותם.

מקורות: שמות כב,כא ורש"י (הובא בסמ"ג לאוין ח ובהגמי"י). ראב"ע וחזקוני שם. רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"י. ס' החינוך מצווה סה. שו"ע אדה"ז או"ח סי' קנו ס"ט. הליכות בין אדם לחברו פי"ח סי"א-יב.

  מושג ברגע

פרשת שקלים

נוסף על קריאת פרשת השבוע בכל שבת יש ארבע שבתות בתקופת חודש אדר שבהן מוסיפים עוד פרשה. הראשונה היא פרשת 'שקלים', הנקראת בשבת מברכים אדר או בראש חודש אדר.

בזמן בית המקדש היו מכריזים בראש חודש אדר על הצורך לתרום 'מחצית השקל' בעבור קרבנות המקדש. לכן אנו קוראים בשבת שלפניה את הפרשה המדברת על תרומה זו.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)