לימוד תורה באופן של 'ראיה' הינו נעלה יותר מלימוד תורה באופן של "שמיעה" * הר"מ מטשערנאביל תבע מאדמו"ר האמצעי שיגלה חסידות באופן של ראיה, וממילא יסתפק במילים ספורות – "מעט מים" * "חב"ד דורשת פנימיות", ולפיכך יש ללמוד חסידות דווקא באופן של "מים רבים", בהרחבת הביאור, בהשגה ובהבנה החודרים בפנימיות
א. כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר1:
פעם אמר אדמו"ר האמצעי להרה"ק ר' מאָטעלע מטשערנאָביל: "הרי אומרים שפולין לקחו חוש הריח, ובכן, האם אתם מרגישים את משיח באחרון של פסח?" והשיב לו הרר מאָטעלע: "אני אמרתי לכם "יוקח נא מעט מים"2, ולא נתקבל אצלכם, הרי הנכם יכולים על ידי שתי תיבות להעלות נשמה בכל ארבעה העולמות!".
[אדמו"ר האמצעי היה אומר חסידות באופן של הרחבת הביאור, יותר אפילו מאביו, אדמו"ר הזקן. ואילו הר' מאטעלע תבע ממנו לומר בקיצור – "מעט מים", והביא ראיה לדבר, שגם על ידי שתי תיבות בלבד (מעט מים) ביכולתו להעלות נשמה בכל ארבעה העולמות].
ב. ובהקדמה3 – שכיון שאדמו"ר האמצעי שאל את הר' מאָטעלע האם הוא מרגיש משיח באחרון של פסח, הרי ברור הדבר שהר' מאטעלע היה במדרגה וסוג ששייך לעניין זה, דשאם לא כן, לא היה מקום שאדמו"ר האמצעי ישאל אותו שאלה כזו.
ואינו מובן: מה השיב הר' מאטעלע על שאלתו של אדמו"ר האמצעי – דלכאורה, תשובתו של הר' מאטעלע לא הייתה מענין השאלה, אלא בבחינת "טענו4 חטים והודה לו בשעורים"?!
ומה גם שאין זה מדרך הכבוד שלא לענות על השאלה, אלא לומר עניין אחר. והרי הר' מאטעלע כיבד והחשיב את אדמו"ר האמצעי, כמובן מזה שהפליא את מעלתו שעל ידי שתי תיבות ביכולתו להעלות נשמה כו'.
ועל כורחך צריך לומר, שבדברי תשובתו מרומז מענה על שאלת אדמו"ר האמצעי.
ג. ויובן בהקדם הידוע שמדרגת משיח היא מדריגת היחידה – למעלה מארבע המדרגות נפש רוח נשמה חיה, שהם כנגד ארבעת עולמות אצילות בריאה יצירה עשייה, וכנגד ארבע אותיות שם הוי'5 – שהיא בדוגמת קוצו של יו"ד, שכנגדו הם עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות6, כמבואר בכתבי האריז"ל7 ובדרושי חסידות8 מעלתו של משיח אפילו לגבי משה רבינו, בחינת נשמה, שהיא בחינת בינה9, ולמעלה אפילו מאדם הראשון, בחינת חיה10 – כיון שמדרגת משיח היא מבחינת היחידה.
ומדרגה זו ימשיך משיח בכל ישראל, וגם בכללות העולם, ועד לגשמיות העולם כפשוטו – שזהו תוכן היעוד11 "וגר זאב עם כבש וגו'", וכהכרעת תורת החסידות12 שאין זה רק משל ומליצה בלבד13, אלא כהדעות הסוברות שהכוונה היא לפשטות הדברים בפועל ממש14.
וכיון שהדרך לפעול בעולם היא על ידי התורה, כמו שכתוב15 "ושמרו דרך הוי' וגו'", והיינו, שהגילוי וההמשכה של שם הוי' היא על ידי התורה שנקראת "דרך"16 – הרי החידוש של משיח צריך להיות לכל לראש בנוגע ללימוד התורה:
בלימוד התורה ישנם ארבעה אופני לימוד: על דרך הפשט, על דרך הרמז, על דרך הדרוש ועל דרך הסוד – כנגד ארבעה העולמות אצילות בריאה יצירה עשייה17, וכנגד ארבע המדרגות נפש רוח נשמה וחיה18.
וישנו אופן נעלה יותר בלימוד התורה – לימוד באופן של ראיה, שזה יהיה החידוש של משיח בלימוד התורה:
מבואר בליקוטי תורה19, שלכאורה "אינו מובן, איך יוכל האחד לשאת ריבוא רבבות אנשים, ועוד, והלא אז בתחיית המתים יקומו משה רבינו ע"ה גם כל הגדולים שכבר יודעים את כל התורה"?
"אלא הענין, כי אז יהיה הלימוד בפנימיות התורה.. בבחינת ראיה ממש", וממשיך לבאר, ש"אינו דומה כלל שמיעה לראייה20.. על דרך מה שכתוב21 גבי האריז"ל, שבשעת השינה ביום השבת שמע בישיבה של מעלה בפרשת בלק ובלעם דברים נפלאים מה שלא יכול לפרשם בשמונים שנים רצופים. וזה תמוה לכאורה, איך יכול לתפוס במחשבתו בשעה אחת מה שצריך לומר בדבור שמונים שנה.. אבל העניין הוא שהשגתו הייתה בבחינת ראייה דהיינו ראיית עצמיות החכמה.. למעלה מעלה מבחינת השכל כמו שמלובש בהשגה ואותיות, עד שיתכן שמה שמשיג בבחינת ראיית החכמה בשעה ושתים, כשירצה להלבישה באותיות יצטרך על זה זמן שישים או שמונים שנה".
ועל פי זה מובן, שאף על פי שלימוד התורה על ידי משיח בתחיית המתים יהיה לאחרי שכבר יושלם כללות ענין הגלגולים, "שכל נפש מישראל צריכה לבא בגלגולים רבים כו' לעסוק בפרד"ס כפי מה שהיא יכולה להשיג ולידע"22, כך, שכל אחד מישראל ידע כבר גם חלק הסוד שבתורה, פנימיות התורה – אף על פי כן, ילמד משיח את כל העם פנימיות התורה, טעמי תורה23, באופן נעלה יותר, ועד שאמרו רז"ל במדרש24 ש"התורה שאדם למד בעולם הזה (כולל גם פנימיות התורה) הבל הוא לפני תורתו של משיח", ובאופן כזה ילמד עם ריבוא רבבות אנשים, כולל גם האבות ומשה רבינו, שגם להם יהיה מה ללמוד ממנו – כיון שהלימוד יהיה באופן של ראיה.
ד. על פי זה יש לבאר המענה של הר' מאָטעלע על דברי אדמו"ר האמצעי בשייכות לגילוי של משיח:
כאשר מדברים אודות הגילוי של משיח – טען הר' מאָטעלע – הרי כיון שלימוד תורתו של משיח יהיה באופן של ראיה, צריך להיות לימוד החסידות באופן של "מעט מים", על דרך לימודו של האריז"ל שבמיעוט זמן השיג דברים נפלאים מה שלא יכול לפרשם בשמונים שנים רצופים.
כלומר: הר' מאטעלע לא תבע מאדמו"ר האמצעי שלא לגלות תורת החסידות, אלא טענתו הייתה שהלימוד צריך להיות באופן של ראיה – כפי שיהיה בביאת המשיח, ובשביל זה מספיק גם "מעט מים".
והביא ראיה לדבריו, שביכולתו של אדמו"ר האמצעי לפעול על ידי "מעט מים" – "שתי תיבות", "להעלות נשמה בכל ארבעה העולמות" – שזהו החידוש של משיח שיפעל עילוי בכל ישראל להעלותם למעלה מארבעה העולמות אצילות בריאה יצירה עשייה, לבחינת קוצו של יו"ד שלמעלה מארבע אותיות שם הוי', ועד למעמד ומצב ש"לא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי"25, "אותי" דייקא, עצמותו ומהותו יתברך.
ה. ולכאורה: כיון שיש אפשרות להשיג בשתיים או שלוש שעות ("מעט מים"), אם כן, מהו הצורך בלימוד של ששים או שמונים שנה?!
ובכן:
לכל לראש – הרי השגת ענינים נפלאים בשתיים או שלוש שעות הוא עניין השייך לאלו שאוחזים בכך ("די וואָס האַלטן דערביי"), והרי ידע איניש בנפשיה מעמדו ומצבו כו'26.
ועוד זאת – החילוק בין חסידות חב"ד לחסידות פולין הוא החילוק שבין פנימי למקיף, וכהלשון27: חב"ד דורשת פנימיות!
וכדי שלימוד החסידות יהיה באופן של פנימיות, צריך להיות הלימוד באופן של "רחובות הנהר"28 – מים רבים דווקא [מלבד הצורך ב"מים רבים" של תורה כדי לבטל את ה"מים רבים" שבעולם29]; וזוהי ההכנה שעל ידה יכולים לבוא אחר כך ללימוד שיכול להיות גם באופן של "מעט מים", להיותו באופן של ראיה (כבתורתו של משיח) – על דרך המבואר בליקוטי תורה30 בפירוש מאמר רז"ל31 "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו", שעל ידי לימוד התורה בעולם הזה זוכים ללימוד התורה בגן עדן, ועל אחת כמה וכמה בנוגע ללימוד תורתו של משיח שלמעלה גם מלימוד התורה בגן עדן.
ו. אך עדיין יש מקום לשאול: כיון שתוכן הסיפור הוא שישנם שני אופני הנהגות של מקיף ופנימי, הנה בנוגע אלינו, אפשר לומר שמספיק גם אם יהיה באופן מקיף, ומהו ההכרח לרדוף ("יאָגן זיך") אחר פנימיות דווקא?
ועל זה באה ההוראה מהמסופר שם אודות דברי הר' מאטעלע לאדמו"ר האמצעי, שפנה אליו בלשון רבים, באמרו: "הנכם יכולים כו'".
ובהקדמה – שהתועלת בפרטי סיפור הנ"ל שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר ונתפרסם בדפוס, אינה רק בהזכרת שמות הצדיקים וכיוצא בזה, אלא בוודאי יש בזה הוראה בחיי היום יום.
ובנידון דידן – הנה לאחרי כל העילויים וההפלאות במדרגת הקדושה של הר' מאָטעלע מטשערנאָביל, הרי הדרך שלו אינה הדרך של פנימיות, ולכן מתייחס גם הוא אל אדמו"ר האמצעי ופונה אליו בדרך כבוד כו'.
וסוף כל סוף הנה "כל הנחלים הולכים אל הים"32 – להתנהג בדרכו של אדמו"ר הזקן, וכידוע33 שנתמנה לראש החבורה של כל תלמידי המגיד עד סוף כל הדורות, ובהתאם לדרכו של אדמו"ר הזקן שלימוד פנימיות התורה צריך להיות באופן של הבנה והשגה דווקא, הרי זה צריך להיות באופן של "מים רבים" דווקא.
ז. ובכל זה ניתוסף הדגשה יתירה כאשר נמצאים בסמיכות לביאת המשיח:
ובהקדם הפתגם הידוע מאביו של הר' מאָטעלע, הרה"ק ר' נחום מטשערנאָביל, בספרו מאור עיניים34, שבכל אחד מישראל יש ניצוץ מנשמת משיח, וכאשר כל אחד מישראל יגלה את ניצוץ משיח שבו, אזי יבוא משיח צדקנו.
והרי ידוע שכדי לפעול ביאת משיח צריכה להיות הפצת המעיינות חוצה35, והיינו, שהמעיינות של תורת החסידות שתחילת נביעתם היא של טיפין טיפין, צריכים להיות נמשכים באופן של הפצה דווקא, ובשביל זה יש צורך ב"מים רבים" ובאופן של "רחובות הנהר" דווקא.
ח. והתכלית בכל האמור לעיל – ה"בכן" וההוראה בנוגע לפועל בנוגע לתלמידי הישיבה, המשפיעים וכו' – שלימוד החסידות צריך להיות לא באופן של "מעט מים", אלא אדרבה, בביאור מפורט וארוך שבשביל זה צריך ששים או שמונים שנה.
וכל זה – לא רק בנוגע לעצמו, אלא באופן שיגיע גם אל הזולת, להתנהג עמו באופן של "טוב עין הוא יבורך"36, שעל ידי זה יתוסף גם אצלו, כידוע שעל ידי ההתעסקות עם הזולת נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה37.
וזוהי ההכנה לביאת המשיח ולימוד תורתו של משיח, שיבוא וילמדנו בקרוב ממש, ועד לקיום היעוד38 "כי מלאה הארץ דעה את ה' וגו'".
(משיחת אחרון של פסח תשכ"ג.
תורת מנחם התוועדויות חלק לו עמ' 306 ואילך. הנחת השומעים, בלתי מוגה)
___________________
1) שיחת אחרון של פסח תרצ"ה (ספר המאמרים תשי"א עמ' 240).
2) וירא יח, ד.
3) ראה גם אגרות קודש חלק ד עמ' שנה.
4) לשון חז"ל – בבא קמא לה, ב.
5) ראה ליקוטי שיחות חלק ו עמ' 108 ואילך.
6) ראה עץ חיים שער ג פרק א. שער מב פרקים א-ב. ליקוטי תורה מסעי צה, א. ספר המאמרים ליקוט חלק ב עמ' רב. ספר השיחות תש"ג עמ' 137.
7) ראה רמ"ז לזוהר חלק ב מ, ב. ולזוהר חלק ג רס, ב. ועוד.
8) ראה מאמר ד"ה לגוזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו דאחרון של פסח תרל"ה. ד"ה והניף ידו על הנהר דאחרון של פסח תרח"ץ.
9) שזהו שאמרו רז"ל (ראש השנה כא, ב) "חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולן ניתנו למשה".
10) כפי שמצינו שאדם הראשון ראשו באצילות, כנגד בחינת יחידה (ראה דרך חיים שער התפלה פרק לח).
11) ישעיה יא, ו-ח.
12) ראה אור התורה נח (כרך ג) תרע, א ואילך. המשך וככה תרל"ז פרק צד. ועוד.
13) ראה רמב"ם הלכות מלכים ריש פרק יב.
14) ראה השגת הראב"ד שם.
15) וירא יח, יט.
16) ראה קידושין ב, ב.
17) ראה בהנסמן ליקוטי שיחות חלק כ"א עמ' 36 הערה 57.
18) ראה קונטרס עניינה של תורת החסידות סעיף ח.
19) פרשת צו יז, א ואילך. ראה גם שער האמונה לאדמו"ר האמצעי פרק נו ואילך.
20) ראה מכילתא יתרו יט, ט.
21) פרי עץ חיים, שער קריאת שמע שעל המטה פרק א.
22) הלכןת תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק א הלכה ד.
23) ראה גם ליקוטי שיחות חלק כ"ב עמ' 77 ובהערה 68.
24) קהלת רבה ריש פ"ב. פי"א, ח.
25) ירמיה לא, לג.
26) כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר, שיודע בעצמו אינו שייך לכך, ומסתמא ישנם עוד כאלו שיודעים שאינם שייכים לכך; ואלו שאינם חושבים כן – אין סיבה לפגוע בהם.
27) ספר השיחות תרצ"ו עמ' 94 ואילך.
28) ראה ליקוטי שיחות חלק כ"ה עמ' 349.
29) ראה תורה אר ריש פרשת נח. ובכ"מ.
30) ואתחנן ו, ג.
31) פסחים נ, א.
32) לשון הכתוב – קהלת א, ז. וראה תורת מנחם חלק י"ח עמ' 105.
33) ראה "התמים" חוברת ב עמ' נ.
34) סוף פרשת פינחס.
35) ראה כתר שם טוב בתחילתו.
36) משלי כב, ט. וראה נדרים לח, א.
37) ראה תורה אור בראשית א, ב.
38) שם, ט.
סיכום:
סיפר כ"ק אדמו"ר הריי"צ:
פעם שאל אדמו"ר האמצעי את רבי מאטעלע מטשערנאביל האם מרגיש הוא את המשיח באחרון של פסח, והר' מאטעלע השיב: "אני אמרתי לכם "יוקח נא מעט מים", ולא נתקבל אצלכם, הרי הנכם יכולים על ידי שתי תיבות להעלות נשמה בכל ארבעה העולמות!".
ביאור הדברים:
מבואר בחסידות, שלימוד התורה בזמן הגלות הוא באופן של "שמיעה" – כפי שמלובש באותיות של שכל, ואילו המלך המשיח ילמד תורה באופן של "ראיה" – כפי שהיא למעלה מאותיות השכל.
לימוד באופן של "ראיה" הינו נעלה הרבה יותר מלימוד באופן של "שמיעה": מסופר על האריז"ל שפעם אחת בעת השינה השיג עניינים שבכדי לפרשם במילים היה נזקק לשבעים או שמונים שנה. והיינו, שבשנתו הייתה השגת האריז"ל באופן של ראיה, ומשום כך היה ביכולתו להשיג במשך שעות ספורות עניינים כאלה שהשגתם באופן של "שמיעה" אורכת עשרות שנים.
וזהו תוכן המענה של הר' מאטעלע: הר' מאטעלע תבע מאדמו"ר האמצעי שיגלה פנימיות התורה באופן של "ראיה", באופן זה אין צורך במילים רבות ובהסברים ארוכים כי אם ב"מעט מים", "על ידי שתי תיבות יכולים להעלות נשמה בכל ארבעה העולמות".
תביעתו של הר' מאטעלע הינה בהתאם לשיטתו בגילוי פנימיות התורה – שיטת פולין, גילוי באופן מקיף בלבד. ברם, שיטת חב"ד היא שיש לגלות את פנימיות התורה באופן החודר בפנימיות דווקא ולשם כך, יש צורך ב"מים רבים" דווקא, הסברת ענייני חסידות בהבנת והשגת השכל.
העובדה שהר' מאטעלע פנה לאדמו"ר האמצעי בלשון כבוד – "הנכם יכולים" – מהווה הוראה כי סוף כל סוף, הכל צריכים ללמוד חסידות באופן הלימוד של חב"ד – "מים רבים", הבנה והשגה החודרת בפנימיות.
ההוראה למעשה: אין להסתפק ב"מעט מים", יש ללמוד חסידות באופן של "מים רבים", ביאור מפורט ומבואר האורך זמן רב. הן בלימוד בעצמו והן בלימוד עם זולתו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
