חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:11 זריחה: 6:43 א' בחשון התשפ"ז, 12/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1650 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת שופטים, ו' באלול ה'תשע"ח (17/08/18)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1650 - כל המדורים ברצף
פגישה עם המלך בבגדי החולין
יש חדש
התכלית – למנוע את החטא
מלך
התהלך לפניו בתמימות
פיקחות ותמימות
שופטים בישראל
ערי כפרה ותיקון
כתובת של חסד בשעה הקשה
עקירת עץ פרי

מס' 1650, ערב שבת-קודש שופטים, ו' באלול ה'תשע"ח (17.08.2018)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-2480711, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

פגישה עם המלך בבגדי החולין

בימים האלה בורא העולם בא לקראתנו ופוגש אותנו כפי שאנחנו. גם אם נשמותינו מכוסות אבק מטרדות היום-יום. גם אם איננו מושלמים

השבוע נכנסנו לחודש אלול, חודש התשובה והרחמים. תקיעת השופר כבר בוקעת מבית הכנסת ומזכירה כי עוד שנה מתקרבת לסיומה, וכי בעוד שבועות מספר נתייצב לפני מלך מלכי המלכים בימים הנוראים.

ימי אלול הם זמן של חשבון נפש, בדיקה עצמית, חרטה על דברים שאולי לא היו כתיקנם, קבלת החלטות טובות לעתיד. מטבע הדברים, העיסוק בעניינים האלה משרה עלינו רצינות וכובד ראש, ועל זה נוספת אימת ימי הדין המתקרבים.

ואולם החסידות מאירה את חודש אלול באור חדש. אלה ימים של אהבה גדולה ושל התקרבות עצומה מצד בורא העולם אלינו. ביטוי לכך ניתן במשל הידוע 'המלך בשדה', של רבי שניאור-זלמן מלאדי (מייסד חסידות חב"ד), בספרו 'ליקוטי תורה'.

המלך מאיר פנים

הקב"ה נמשל בימי חודש זה למלך שיוצא אל השדה ומניח לכל החפץ בכך לגשת אליו ולהביע לפניו את כל משאלותיו. בימים כתיקונם קשה לאזרח הפשוט להגיע אל המלך. עליו להיות בעל סגולות מיוחדות כדי שהמלך ייאות להיפגש עמו. ואולם יש זמנים שבהם המלך יוצא אל העם, אל השדה הפתוח. שם אין הוא מוקף סוללה של מזכירים, פקידים ומנהלי לשכה. שם אין דבר החוצץ בינו ובין האזרח הקטן. כל הרוצה יכול לגשת אליו ולשטוח את בקשותיו.

במשל הזה יש עוד פרט חשוב – כל ימות השנה גם אם ניתנת לאדם הזדמנות לפגוש את המלך, הוא נדרש להתלבש בבגדים המתאימים וללמוד את כללי הנימוס הנהוגים בארמון המלכות. לעומת זה, כאשר המלך יוצא לשדה, הוא פוגש את בני העם כפי שהם – בבגדי עבודה, מאובקים ומיוזעים, מחוספסים ועממיים.

זה חודש אלול. בימים האלה בורא העולם בא לקראתנו ופוגש אותנו כפי שאנחנו. גם אם אין לנו 'בגדים' מתאימים (תורה ומעשים טובים). גם אם נשמותינו מכוסות אבק מטרדות היום-יום. גם אם איננו מושלמים ומלאים מגרעות.

ורבי שניאור-זלמן מוסיף שהמלך מקבל את כל הבאים בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. לא דיי שהוא מקשיב לבקשות בני העם, הוא גם ממלא אותן מתוך שמחה ומאור פנים. הבורא מאיר עלינו את שלוש-עשרה מידות הרחמים, ולכן אלה ימי אהבה יקרים מפז.

הלב מרגיש

הביטוי להתגלות עצומה זו מצד הבורא היא ההתעוררות האופפת אותנו בימי אלול. נשמתנו חשה את ה'מלך' הנמצא ב'שדה'. בלב כל יהודי, יהיה מי שיהיה ויהיו מעשיו אשר יהיו, מורגשת התעוררות מסוימת בימי אלול. לא תמיד הוא מוּדע למשמעותה; לא תמיד הוא יודע להפנותה לכיוונים הנכונים. אבל הוא מרגיש שצריך להשתנות, להשתפר; הוא חש כמיהה לדבר מה רוחני, עליון.

יש רק דבר אחד שעלינו לעשות – לצאת אל המלך, לפנות אליו, לפתוח את הלב. וכשנעשה כן ודאי נזכה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.


ימים של אהבה גדולה ושל הארת פנים מלמעלה. 'המלך בשדה' (צילום: קובי קלמנוביץ')

  יש חדש

עזרה לחגי תשרי

חגי תשרי המתקרבים מחייבים הושטת יד עוזרת למשפחות הנזקקות. בתי חב"ד ברחבי הארץ פותחים בהיערכות מיוחדת להענקת סיוע וחלוקת מצרכי מזון למשפחות האלה. חשוב להקדים ולתרום בעין יפה, כדי לאפשר לספק לכל משפחה את צורכי החג הדרושים.

סדנת שופרות

לקראת פתיחת שנת הלימודים הכינו צעירי חב"ד בעבור התלמידים תכנית מיוחדת לחודש אלול, שבמרכזה סדנת שופרות. בסדנה הילדים חווים את תהליך ייצור השופר, ורואים במו עיניהם כיצד קרן איל נהפכת לשופר, שבו מקיימים את מצוות תקיעת שופר. הסדנה גם מנחילה לילדים את תכניו ומשמעויותיו של חודש אלול, חודש ההכנה לימים הנוראים. את הסדנאות מפעילים בתי חב"ד ברחבי הארץ.

מסע 'התקשרות'

עמותת התקשרות מקיימת עוד מסע אל ציוני מייסדי החסידות באוקראינה. המארגנים מבטיחים ארבעה ימים מלאים בתפילה, שיעורים והתוועדויות, ואירוח ברמה גבוהה, בהדרכת הרב ברלה קרומבי ובליווי אמן הסקסופון דניאל זמיר. המסע יהיה בימים שני-חמישי ט"ז-י"ט באלול (27-30.8). פרטים והרשמה בטל' 039302030.

  שלחן שבת

התכלית – למנוע את החטא

הציווי להעמיד "שופטים ושוטרים" יש לו משמעות רוחנית גם בזמן הזה. את עניינו אפשר להבין ממשמעותם הפשוטה של השופטים והשוטרים. הקב"ה העניק לאדם בחירה חופשית, ולכן עומדות לפניו דרך החיים והטוב ומולה הדרך ההפוכה. כל זה כדי שהאדם יבחר בטוב בבחירתו החופשית ואז יקבל שכר בזכות עבודתו ולא כלחם חינם.

אפשרות הבחירה הזאת מחייבת שיהיו 'שופטים' שילמדו את בני ישראל את הדרך הטובה ויזהירו אותם מהליכה בדרך השנייה. זה תפקידם האמיתי של ה'שופטים', חברי הסנהדרין.

אחריות הסנהדרין

לכן סנהדרין הגוזרת עונש מוות אחת לשבע שנים (ויש דעה שאפילו אחת לשבעים שנה) נקראת "חובלנית" (מכות ז,א). לכאורה, הלוא זה הדין הקבוע בתורה, ומדוע כאשר הסנהדרין מיישמת אותו היא זוכה להגדרה שלילית? אלא שתפקידה של הסנהדרין למנוע מצב שבו אדם מידרדר להתנהגות שתחייב להטיל עליו עונש כזה.

חז"ל  (תנא דבי אליהו רבה, פרק יא) אומרים: "היה להם (לחברי הסנהדרין) לילך ולקשור חבלים של ברזל במותניהם, ולהגביה בגדיהם למעלה מארכובותיהן, ויחזרו בכל עיירות ישראל... וילמדו את ישראל". אין הם אמורים לשבת בירושלים ולהמתין שיבואו אליהם לשאול שאלה, אלא הם נדרשים לצאת לעיירות ישראל וללמד תורה, כדי להבטיח שלא יקרו דברים שאינם רצויים.

מאבק על העיר

ענייני התורה קיימים גם בנפשו של כל אדם. כל אדם הוא בבחינת 'עיר קטנה', ועליו להילחם ב"מלך גדול... זה יצר הרע" הרוצה לכובשה (נדרים לב,ב). זו המלחמה הרוחנית המרומזת בציווי "כי תצא למלחמה על אויביך". אך ראשית כול יש למנות "שופטים ושוטרים" – להסתכל בשולחן ערוך, לדעת איך צריך להתנהג, ולזכור שיש גם עונש על אי-קיום התורה ומצוותיה.

הדברים קשורים גם עם חודש אלול, שעניינו 'תשובה ברצון' על חטא העגל. גם קודם לכן התפלל משה רבנו לפני הקב"ה ארבעים יום, אבל בחודש אלול הקב"ה "נתרצה לישראל בשמחה וברצון שלם... ואמר לו למשה סלחתי כדברך" (רש"י, עקב ט,יח).

נתינה ולא כפייה

זה גם עניינה של פרשת שופטים: ספר דברים כולו עניינו תשובה, שכן מופיעים בו דברי משה לעם ישראל, ובהם תוכחה שנועדה לעוררם לתשובה. ואולם פרשת שופטים מתייחדת בכך שעניינה תשובה מתוך רצון, כלשון הפסוק – "שופטים ושוטרים תיתן לך".

אילו היה נאמר "תעשה לך" הייתה יכולה להיות לזה משמעות של כפייה, כלשון "מעשין על הצדקה" (יורה דעה סימן רמח), אך "תיתן" מדגיש את הרצון: "כל הנותן בעין יפה הוא נותן" (בבא בתרא עא,א), וכדברי המפרשים: "יותר מדאי". זה עניינם של השופטים, המונעים את האדם מלחטוא והמביאים לידי קשר של רצון עם הקב"ה.

(תורת מנחם, כרך נז, עמ' 306)

  מן המעיין

מלך

מלך על עצמך

"שום תשים עליך מלך" (דברים יט,טו). "תשים עליך" – על עצמך. "מלך" – שתהיה שולט על רוחך, על מעשיך והתנהגותך.

(רבי ישעיה מרופשיץ)

יראה אחת

"שתהא אימתו עליך" (סנהדרין כב). כשם שהמלך אינו מפחד מפני אדם אלא מפני מלך מלכי המלכים, כך תהא אימה זו עליך, שלא תתיירא משום אדם אלא מהקב"ה.

(רבי צבי מרימנוב)

הכול מהתורה

"והייתה עמו וקרא בה כל ימי חייו" (דברים יט,יט). בספר תורה יקרא המלך את כל קורות חייו. על המלך לקחת הכול מן התורה.

(חתם סופר)

רוממות במקומה

"לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין ושמאל" (דברים יט,כ). בשאול מצינו שסר ממצוות ה' בשל ענוותנותו ושפלותו, ששמע בקול העם, ושמואל הוכיחו על זה באומרו "הלוא אם קטן אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה". זהו שנאמר "לבלתי רום לבבו" ושעם זה ייזהר שלא יסור מן המצווה.

(רבי יהושע מקוטנה)

יראה על-פי דרגתו

"למען ילמד לירא את ה' אלוהיו" (דברים יז,יט). כל אדם, על-פי שורש נשמתו, יש לו השגה משלו באלוקות, ולפי השגתו זו צריכה להיות מידת היראה שלו. אל לו לחקות את יראתו של צדיק אחר.

(עיטורי תורה)

כיום ההמלכה

"והיה כשבתו על כיסא ממלכתו" (דברים יז,יח). על המלך להיות כל ימי שלטונו כביום שהושיבוהו על כס המלוכה. אין לך שליט שביום זה אינו כולו חסדים וטוב לב. כך עליו לנהוג כל הימים.

(מלאכת מחשבת)

כוחה של מחלוקת

"לא תוכל לתת עליך איש נכרי" (דברים יז,טו). כיצד יעלה על הדעת למנות איש נכרי למלך על ישראל? אלא שכשיש מחלוקת, גם זה אפשרי. כל צד רוצה שהגוי ייבחר, ובלבד שלא ייבחר המועמד של הצד שכנגד.

(רבי יחזקאל משינווה)

כעס זר

"לא תוכל לתת עליך איש נכרי" – זה אדם כעסן בטבעו, כי מידת הכעס אין לה שורש וחלק בישראל.

(מי השילוח)

  אמרת השבוע

התהלך לפניו בתמימות

לאחר נישואיו של אחד מצאצאי רבי דוד מזלטופול נכנס אליו מחותנו ושאל מה דעתו בדבר העתיד, ממה יתפרנס הזוג הצעיר שזה עתה נישא.

השיב לו רבי דוד: "ידוע שדרכו של רש"י לקצר מאוד בלשונו, ואין הוא כותב מילה אחת מיותרת. אך בפירושו על הפסוק 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך' הוא מאריך מאוד בלשונו. תחילה הוא כותב: 'התהלך עמו בתמימות, ותצפה לו, ולא תחקור אחר העתידות'.

"לאחר מכן הוא חוזר על הדברים: 'אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות'. ואחר-כך הוא מסיים: 'ואז תהיה עמו ולחלקו'. מכאן למדנו כמה חשוב לאמץ מידה זו של תמימות וביטחון בה', בלי שום שאלות וספקות".

  פתגם חסידי

פיקחות ותמימות

"אכן, התורה מצווה את האדם 'תמים תהיה' ולא 'פיקח תהיה'; אך כדי לקיים את 'תמים תהיה' זקוק האדם לפיקחות מרובה  מאוד" (רבי נפתלי מרופשיץ)

  מעשה שהיה

שופטים בישראל

דממה עמדה בחדר הקטן. שני הצדדים המתינו לפסק הדין של הרב ישראל גרוסמן, שיחרוץ את הוויכוח הכספי שבין השניים.

לצד היותו ראש ישיבה, שהרביץ תורה באלפי תלמידים, שימש הרב גרוסמן דיין ובורר בבית הדין של אגודת ישראל בירושלים. כושר שיפוטו היה חד כתער, ונשען על ידע רחב בתורה לצד פיקחות גדולה והבנה מעמיקה של נפש האדם.

ההתדיינות הנוכחית הייתה חריגה, הן בשל גודל הסכום שבמחלוקת, הן בשל זהותם של הצדדים: מן הצד האחד חסיד גור, ומן הצד השני יהודי שאינו שומר תורה ומצוות. שניהם היו עשירים ובעלי נכסים, שנכנסו לשותפות בספינת ענק, אלא שסכסוך גדול התגלע ביניהם והשניים הסכימו לברר אותו לפני הדיין.

הרב גרוסמן האזין לטענות הניצים, צלל לעומקי המקרה המורכב, הוגיע מוחו בדברי הפוסקים, והגיע לכלל החלטה: ידו של היהודי שאינו שומר מצוות על העליונה. הצדק עמו. פסק הדין נטה לטובתו, והותיר את עמיתו מאוכזב.

החסיד היה משוכנע שייצא מבית הדין מנצח. להפסד צורב כזה לא פילל. הוא אזר אומץ ודרש מהרב גרוסמן שינסח בכתב את פסק הדין ואת נימוקיו.

"ראה נא", השיב הרב גרוסמן באורך רוח, "מעיקר הדין פטור אני מהצגת המקורות שעליהם הסתמכתי בפסק הדין, שכן חובת ההנמקה 'מהיכן דנתוני' חלה רק על בית דין קבוע, ואני אינני בית דין קבוע. עם זה, לפנים משורת הדין, וכדי ליישב את הפסק על ליבך, אעלהו בחפץ לב על הכתב".

פינה הרב גרוסמן מזמנו העמוס והקדיש שעות רבות לכתיבת פסק דין נהיר ומנוסח היטב. הוא שטח את המקרה ואת צדדי הספק, דן במקורות הרלוונטיים לסוגיה מהגמרא ועד אחרוני הפוסקים, וכשסיים זימן את המפסיד ונתן בידו צרור גיליונות מלאים בכתב ידו הצפוף.

הלה פנה אל אברך תלמיד חכם, שנחשב עילוי ולמדן מופלג, אך היה חסר ידע בסיסי בפסיקת הלכה. עובדה זו לא מנעה ממנו לתקוף בבוטות את פסק הדין, כשהוא נשען על פלפולי סרק פורחים באוויר, לשביעות רצונו של המפסיד. הלה היה משוכנע שיצליח לסתור את פסק הדין.

בארשת ניצחון שב האיש אל ביתו של הרב גרוסמן והניח לפניו את הערעור שכתב האברך הלמדן: עשרה דפים שמפריכים אחד לאחד את נימוקיו. בסופם הופיעה קביעה חד-משמעית כי יש להפוך את הקערה על פיה, ודינו של החסיד לזכות בדין.

הרב גרוסמן לא נזקק ליותר מרפרוף קל כדי להיווכח שמדובר בפלפולי הבל שאינם ראויים להתייחסות רצינית. ובכל-זאת ביקש לנהוג כבוד במשיג עליו, ושקד על כתיבת תשובה הולמת שמעמידה את הדברים על דיוקם, וזו השתרעה על חמישה-עשר דפים.

אך המפסיד לא אמר נואש. למחרת שב עם תגובה באורך עשרים דפים, שבהם ניסה הלמדן להצדיק את עמדתו הכוזבת. הבין הרב גרוסמן כי אין לדבר סוף, והחליט להימנע מלהשיב. כשבוששה התשובה לבוא, פנה המפסיד אל רבו, ה'בית ישראל' מגור, וקבל לפניו על הדיין המתבצר בדינו המוטעה ונמנע מלקבל את דברי האברך העילוי ולפיהם הצדק עמו.

זמן לא רב אחר-כך בא שמשו של ה'בית ישראל' אל ביתו של הרב גרוסמן, וביקשו בשם הרבי לבוא אליו. הרב גרוסמן לא התמהמה, ומייד יצא אל ביתו של הרבי. שם נתקבל על-ידי הרבי בכבוד גדול, וה'בית ישראל' פנה אליו בחיבה: "עכשיו נמצאים כאן שני ישראליק'לאך: ישראל הגדול (אתה), וישראל הקטן (אני)"...

אחר-כך ניגש הרבי לעניין, ובעדינות שאל את הרב גרוסמן: "מהיכן דנתוני?".

הרב גרוסמן השיב לרבי דברים כהווייתם: "פסק דיני נשען על מקורות מוצקים, ואילו האברך הלה תולה את דבריו בפלפולי שווא, שאין דבר להם ולהלכה. הנה", הציג הרב גרוסמן לפני הרבי את כתבי נימוקיו, "יכול הרבי להיווכח בעצמו שהצדק עמי!".

תגובתו של ה'בית ישראל' הייתה קצרה וחדה: "אני?!", כאומר: וכי אני אכריע בסוגיה זו?! אף שהרב גרוסמן הכיר היטב את גאונותו המופלגת של הרבי, שתק ביראת כבוד.

"רצוני לבקש דבר מה", אמר ה'בית ישראל', "אולם בתנאי שחלילה וחס לא תיפגעו".

"ברצון רב!", מיהר הרב גרוסמן להשיב.

"אם תסכימו", נענה הרבי, "אשלח את הפסק שלכם ונימוקיו ואת הערעור עליו לדיין הרב יוסף-שלום אלישיב, שיחווה את דעתו עליהם. את הכרעתו נאמץ בלב שלם".

"מסכים בשמחה!", השיב הרב גרוסמן מייד, בהיותו משוכנע מעל כל ספק כי הצדק עמו. "אם הכרעתו תהיה כי טעיתי בפסק דיני, אחזור בי ולא אבוש!".

בתוך זמן קצר הגיעה תשובתו של הרב אלישיב, קצרה וחד-משמעית. על כתביו של העילוי כתב: "דברי הבל שאין בהם ממש, ואין צריך להשיב עליהם", ואילו על פסקו של הרב גרוסמן רשם: "זכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ועליו נאמר כל דיין שדן דין תורה לאמיתו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית"...

קרא ה'בית ישראל' שנית לרב גרוסמן, התנצל לפניו על הדברים, וביקש שימחל לו על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

(על-פי 'גדול בישראל')

  לומדים גאולה

ערי כפרה ותיקון

פרשת ערי המקלט היא מהראיות המוכיחות שהתורה עצמה מדברת על ימות המשיח. הקב"ה ציווה לקבוע שלוש ערי מקלט בארץ ישראל ועוד שלוש ערים בעבר הירדן. בהמשך הדברים התורה מוסיפה (דברים יט,ח-ט): "ואם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך, כאשר נשבע לאבותיך, ונתן לך את כל הארץ אשר דיבר לתת לאבותיך... ויספת לך עוד שלוש ערים". כלומר, התורה מדברת כאן על תקופה שטרם הייתה, שבה הקב"ה יקיים את שבועתו לאבותינו, לתת לנו עוד חלקים מארץ ישראל המובטחת (ארצות "קיני, קניזי וקדמוני"). זו התקופה של ימות המשיח.

אך כאן מתעוררת שאלה גדולה: וכי בימות המשיח יהיו רוצחים שיהיה צורך להקים בעבורם עוד שלוש ערי מקלט?

בתקופה הראשונה בלבד

אפשר היה להשיב שהואיל וערי המקלט מיועדות להורגי נפש בשגגה, אולי יהיו כאלה גם בימות המשיח. אבל התשובה אינה מספקת. הגמרא (מכות י,ב) אומרת שהריגת אדם בשגגה יש מאחוריה חשבון שהקב"ה עושה עם שניהם. ההרוג חייב מיתה וההורג חייב גלות, ולכן הקב"ה מסובב את הדברים שהאדם החייב גלות יהרוג בשגגה את החייב מיתה. מובן אפוא שבימות המשיח, שבהם יתבטל הרע, לא יהיו עוד חייבי מיתה ולא חייבי גלות. ממילא מתעצמת השאלה – לשם מה נזדקק אז לתוספת של שלוש ערי מקלט?

השל"ה (בית-דוד בסופו, כד,א) מסביר שהצורך בערי מקלט יהיה בתקופה הראשונה של ימות המשיח, שעליה נאמר: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" (ברכות לד,ב). בתקופה זו עדיין לא יתבטל הרע, ועדיין תהיה קיימת האפשרות של הריגת אדם בשוגג. לכן יהיה צורך בערי מקלט. רק בתקופה המאוחרת יותר של ימות המשיח, שאז "תתרבה הדעה בישראל", "לא יצטרכו לערי מקלט" (כלשון השל"ה).

תקופת הכפרה

הרבי מליובאוויטש (ליקוטי שיחות כרך כד, עמ' 110) מביא עוד הסבר. אין הכרח שערי המקלט שיקומו לעתיד לבוא, על-פי המצווה להוסיף שלוש ערים, ישמשו לקליטת מי שיהרגו אז אדם בשגגה. נזדקק לערים הללו בעבור כל מי שהרגו נפש בשגגה קודם לכן – בזמן הזה.

כולנו מאמינים ומקווים שהיום יבוא המשיח, ועם בואו תתקיים הבטחת הקב"ה לאבותינו לתת לנו "את כל הארץ". מיליוני יהודים יתקבצו לארץ ישראל ויתגוררו בכל חלקיה, ובכלל זה בארצות הקיני, הקניזי והקדמוני. בהם יהיו מן הסתם מי שלפני הגאולה הרגו נפש אדם בשגגה. קרובי משפחתם של הנהרגים יקיימו את המצווה שהטילה עליהם התורה – לרדוף אחר הרוצח. לכן יהיה צורך בעוד ערי מקלט, גם בארצות הקיני, הקניזי והקדמוני, שאליהן יוכלו לברוח הרוצחים בשגגה מפני 'גואל הדם'.

ערי המקלט הללו ישמשו מקום לכפרה ולמירוק החטא בעבור הורגי נפש בשגגה בזמן הזה. ידוע שערי המקלט נועדו לא רק להגן על הרוצח מפני 'גואל הדם', אלא גם לכפר על החטא. על-ידי שהרוצח יושב בעיר המקלט הוא מתנקה ונטהר מהעבירה החמורה של שפיכות דמים בשגגה. לכפרה זו יזדקקו גם בביאת המשיח, ולכן יש צורך בערי מקלט בכל חלקיה של ארץ ישראל המובטחת.

רק לאחר שתסתיים תקופת הכפרה ומירוק החטא, והעולם כבר ייכנס לתקופה שאין בה רע, וממילא גם אין בה חטאים בשגגה – יסתיים תפקידן המקורי של ערי המקלט.

  חיים יהודיים

כתובת של חסד בשעה הקשה

זה קרה לפני עשרים ושתיים שנה. גבריאל (גבי) גלאם, תושב מרכז שפירא שבדרום, קיבל את ההודעה המעציבה על פטירת אימו, וניסה להבין איך מתארגנים לימי השבעה. מהיכן מביאים כיסאות נמוכים ליושבים שבעה וכיסאות למנחמים, איך מקימים אוהל אבלים, ומניין ישיג סידורים וספרי תהילים?

בתוך כל הכאב והכנת סידורי ההלוויה מצא את עצמו מטלפן לחברים, ומקבל תשובות מתסכלות. כך למשל התברר לו שהנקודה הקרובה ביותר אליו להשגת כיסאות ושולחנות היא ביבנה. בליבו גמלה ההחלטה להקים יום אחד גמ"ח שייתן מענה לאבלים ויחסוך מהם לפחות טירדה זו.

רגישות מול המשפחות

יחלפו שבע שנים. גבריאל (61) ישתחרר משירות קבע בצה"ל, ואז  יחליט ליישם את ההחלטה שקיבל. בכספי המעשר שלו קנה כיסאות ושולחנות ניידים, והודיע לחבריו על הקמת גמ"ח למשפחות אבלים. השמועה על 'גמ"ח גלאם' עברה מפה לאוזן והביקוש גבר. "מייד עם הקמת הגמ"ח נוכחתי עד כמה הוא חיובי", משחזר גבריאל. "אני לא שואל שאלות, וקודם כול אני מסביר לפונים לאן לבוא כדי לקבל את הציוד. כמי שעבר תקופת אבל אני מוּדע לרגישות מול בני המשפחות".

המיזם החל לצבור תאוצה במהירות. "זרם הבקשות הביא אותי לקנות מהר כמויות של ציוד", הוא מספר. "לצד עוד כיסאות ושולחנות קניתי מזרנים, אוהלים, עמודי חימום לחורף, פלטות חימום, מקררים, מקפיאים ועוד, וכמובן סידורים וספרי תהילים". הוא נעזר בבני משפחה וחברים שתרמו מכספם לקניית הציוד.

מ'שבעה' לאירועי שמחה

הציוד של הגמ"ח, המאופסן במחסן גדול במרכז שפירא, נוסע הלוך ושוב מבאר-שבע ועד חדרה. גבריאל מבלה במחסן לא מעט מסדר יומו. "הציוד דורש תחזוקה קבועה", הוא מספר. "אני מטפל בציוד שנשבר ומתַחזק את הפריטים שמתבלים". כיום יש ברשותו קרוב לאלפיים כיסאות, ורוב הזמן הם נמצאים בבתי אבלים, וכך האוהלים.

"חלק מהציוד שלנו משמש גם לאירועי הכנסת ספר תורה, וכך אנחנו מלווים את המשפחות גם באירועי שמחה", הוא אומר. הוא מגלה שבימי גירוש גוש קטיף סיפק מזרנים וציוד לציבור שבא לחזק את התושבים.

"שכר? בעולם הבא"

לגמ"ח אין שעות פעילות. גבי לומד בכולל בשעות הבוקר, אבל הטלפון שלו תמיד זמין. "לפעמים אדם נפטר באחת-עשרה בלילה וממהרים לקיים את ההלוויה. אני מקבל שיחת טלפון ומייד נערך להעביר ציוד למשפחה, לקראת יום השבעה שמתחיל למחרת".

שאיפותיו של גבי ממוקדות בפיתוח הגמ"ח: "בעת האחרונה הייתה לי שאיפה לקנות עוד אלף כיסאות וארבעים שולחנות, וברוך השם הדבר בוצע. יש משפחות מעוטות יכולת שאין להן האפשרות לבוא ולקחת את הציוד. אני משלם מכספי לנהג שיסיע את הציוד אליהן. אני לא מצפה לתודה ולא לשכר. זה מיזם לשם שמים. שכר יש בעולם הבא".


חסד של אמת. גבריאל גלאם במחסן צילום: יהודה פרץ, עבור 'ישראל היום'

  פינת ההלכה ומנהג

עקירת עץ פרי

שאלה: האם יש איסור בעקירת עץ פרי שהזקין, אם הכוונה היא לנטוע במקומו עץ פרי צעיר?

תשובה: נאמר בתורה (דברים כ,יט): "לא תשחית את עצה". זו מצוות לא-תעשה, האוסרת לקצוץ אילן מאכל בדרך השחתה. אבל מותר לעוקרו לצורך תיקון, כגון אילן מאכל המזיק לאילנות אחרים, טובים ממנו, או אם מקומו נחוץ לשימושים אחרים.

כמו-כן אם העץ מניב מעט פירות, שאינם מצדיקים את הוצאות החזקתו והטירחה בטיפוחו – מותר לעוקרו, ובפרט אם הדבר נעשה כדי לנטוע עץ צעיר במקומו.

אם אין מדובר בחקלאי המגדל מטע לפרנסתו, אלא באדם רגיל המגדל עצי פרי בגינתו, רצוי להקנות את העץ לגוי (כגון בקניין כסף) ושהגוי יקצוץ אותו.

שאלה: האם מותר לעקור נבטים של עצי פרי שצמחו בחצר מאליהם?

תשובה: אין הבדל אם העץ ניטע בידי אדם או שצמח מגרעין או מענף שהשתרשו מעצמם, אם ברצון הבעלים ואם שלא לרצונו. כל נבט כזה יש לו דין של אילן מאכל לכל דבר, וגם אם הוא עדיין רך וטרם הניב פרי – אסור לעוקרו אלא בתנאים האמורים.

מקורות: ב"ק צא,ב. רמב"ם בפיה"מ שביעית פ"ד מ"י, ובהל' מלכים  פ"ו ה"ח. ספר חסידים (מהדורת הרב מרגליות), צוואת ר' יהודה החסיד אות מה. שו"ע אדה"ז חו"מ הל' שמירת גוף ונפש סי"ד ואילך (במהדורה החדשה ח"ו עמ' קמו). שלחן מנחם ח"ד עמ' ל-לא. שמירת הגוף והנפש סי' רנ ס"ה-ט, וש"נ.

  מושג ברגע

בדיקת תפילין ומזוזות

תפילין ומזוזות זקוקות לבדיקה מעת לעת. גם אם הן היו כשרות למהדרין בעת קנייתן, הן עלולות להיפגע במרוצת הזמן.

הקלף הוא חומר אורגני, והוא מושפע מתנאי חום, קור ולחות. אותיות הסת"ם עלולות להיסדק או להימחק, והדבר פוסל את התפילין והמזוזות.

נהוג לבדוק את התפילין והמזוזות בימי חודש אלול, כהכנה לשנה החדשה.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)