חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:11 זריחה: 6:43 א' בחשון התשפ"ז, 12/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1627 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת ויקהל-פקודי / פרה, כ"ב באדר ה'תשע"ח (09/03/18)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1627 - כל המדורים ברצף
מרוויחים מהכשרות ובוכים
יש חדש
האחדות הנחוצה לפני הכול
הקמת המשכן
לא יותר מדיי
קיום באמונה פשוטה
מבחן ברפא"ל
האמונה בעתיד
'בצלאל' של עצי החיים
הכשרה לפסח

מס' 1627, ערב שבת-קודש ויקהל-פקודי/פרה, כ"ב באדר ה'תשע"ח (09.03.2018)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-2480711, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

מרוויחים מהכשרות ובוכים

אך טבעי שיש מחדלים במערכת הכשרות, כשם שיש כשלים והתנהגויות שאינן תקינות בכל מערכת אחרת בעלת היקפים דומים

אחת מזירות חיינו הנתונה למתקפות מתמידות היא מערכת הכשרות. פעם יציגו אותה כמי שאשמה ביוקר המחיה. פעם אחרת יספרו לנו סיפורים על שרירות לב של נותני הכשרות. תמיד גם ישרבבו את הססמה 'הכול כסף', ומי שאינו בקי בתחום עלול להתרשם שאכן אלה פני הדברים.

חשוב לזכור דבר אחד: מערכת הכשרות מפקחת על כחמישה-עשר אלף בתי עסק ברחבי הארץ. היא מפעילה אלפי משגיחים. במערכת גדולה כזאת אך טבעי שיש מחדלים, כשם שיש כשלים והתנהגויות שאינן תקינות בכל מערכת אחרת בעלת היקפים דומים. וכי אין תלונות וסיפורים מסמרי שיער על התנהגותם של שוטרים, אנשי מערכת הבריאות, פקידי ממשלה ועובדי חברות גדולות?

הימצאות מחדלים מחייבת תיקון ושיפור ונקיטת צעדים לייעול המערכת, אבל אם משתמשים בכשלים להשחרת פניה של המערכת כולה, יש כאן דבר שאינו הגון. ההשמצות האלה עושות עוול לאלפי משגיחים העושים את מלאכתם נאמנה, מתוך יראת שמים ומסירות.

יש תמורה לאגרה

הדבר המקומם ביותר הוא שמציגים את טענות בתי העסק כאילו היו גורם אובייקטיבי, בשעה שאין נגועים באינטרסים מהם. ברור שדרישות הכשרות מכבידות עליהם, בדיוק כשם שנוהלי משרד הבריאות מטילים עול על בעלי העסק. רבים ממנהלי בתי העסק גם נטולי ידע הלכתי בתחום הכשרות, ולכן אין הם מבינים את דרישות הרבנות.

אבל יש כאן צביעות הזועקת לשמים. וכי מישהו מכריח אותם לקבל כשרות? החוק בישראל אינו מחייב בעל עסק להיות כשר. זו בחירה של בעל העסק, משיקולים כלכליים טהורים. שמונים אחוזים מבעלי העסק בתחום המזון בחרו להיות כשרים, מפני שהם מעוניינים בלקוחות הדורשים כשרות. זאת אומרת שהם מתפרנסים יפה מהכשרות, ובה בשעה משמיצים אותה.

על כל סיפור של בעל עסק כנגד הרבנות אפשר להביא חמישה סיפורים של ניסיונות הונאה מצד בעלי העסקים. משגיחי הכשרות נתקלים יום-יום בניסיונות לרמות אותם. כמה פעמים נחשפנו להחדרת בשר פיגולים, שמקורו בכפרים ערביים, למסעדות הנושאות תעודות כשרות. משגיחי הכשרות צריכים לעמוד על המשמר בשבע עיניים, וברור שיש מתח ביניהם ובין בעלי העסקים.

כן, כשרות עולה כסף. הרבה יותר יקר לגדל ירקות עלים בלי חרקים. בשחיטה מהודרת שיעור הטריפות גדול יותר. מערכות הפיקוח כרוכות בעלויות. פעמים רבות חומרי גלם כשרים יקרים יותר. זאת יודע כל משק בית השומר כשרות. אבל יש תמורה לאגרה. העלות הנוספת מבטיחה שהמזון הבא אל פינו כשר.

עלויות זניחות

ועדיין, מדובר בעלויות זניחות לגמרי בתוך כלל ההוצאות של בית העסק. הנה כמה נתונים: עלות הכשרות בבית קפה – 62 ש"ח ליום. מלון בן 250 חדרים – 605 ש"ח ליום. מפעל גדול – 489 ש"ח ליום. אלה סכומים חסרי משמעות במחזור העסק, ותוספת הלקוחות הדורשים כשרות מפצה עליהם בנקל.

יש לייעל את מערכת הכשרות, לשפר ליקויים, ולצד זה לבצר אותה ולחזקה, מפני שהיא המאפשרת לציבור העצום של שומרי כשרות לקבל את המזון הכשר הרצוי להם.


עוול לאלפי משגיחים העושים מלאכת קודש (איור: אלי כרמלי)

  יש חדש

יריד חוויות הפסח

החלה ההרשמה ליריד חוויות הפסח בכפר חב"ד. הפעילות מיועדת לתלמידי גני ילדים ובתי ספר יסודיים, והיא מקנה להם שלל חוויות הקשורות בחג: התנסות אישית בלישת הבצק ובאפיית מצה, סיור במאפיית המצות הגדולה, תכנית אור-קולית עם שלומי וסתם ועוד. כל ילד מקבל שי – מצה באריזה אישית מהודרת והגדה של פסח. היריד יפעל מכ"ח באדר (15.3) עד י' בניסן (26.4). הרשמה מראש חובה ומומלץ להקדים. טל' 0545731770 או 0548113770.

מנהיגות יהדות ארה"ב

משלחת ענקית, ובה שבע-מאות ושבעים איש, מכל מדינות ארה"ב, מבקרת השבוע בארץ, ביוזמת שליחי חב"ד. חברי המשלחת הם דמויות מובילות בקהילות היהודיות בערי ארה"ב, ומטרת הביקור לחזק את הזיקה לארץ, לצד העברת מסר של תמיכה בלתי-מסויגת בישראל. "אנחנו תומכים בישראל ללא סייג, תהיה מדיניותה אשר תהיה", אומרים דוברי המשלחת.

שטיינמץ – אלבום ראשון

'ילד הפלא' הנצחי של הזמר החסידי, מוטי שטיינמץ, שהתארח בעשרות שירים והופעות, מגיש את אלבומו הראשון – הנשמה בקרבי. באלבום שנים-עשר שירים, שהולחנו בידי טובי היוצרים. התוצאה מרגשת ושובת לב. 0525341852.

  שלחן שבת

האחדות הנחוצה לפני הכול

כאשר משה רבנו היה צריך למסור לעם ישראל את הציוויים על הקמת המשכן, הקהיל את כל בני ישראל. המפרשים תמהים, מדוע לצורך בניית המשכן דווקא נדרש משה להקהיל את עם ישראל, דבר שלא מצאנו דוגמתו קודם לכן?

אפשר לומר שההתקהלות קשורה עם אזהרת השבת, שבה פתח משה את דבריו. המדרש (ילקוט שמעוני פרשתנו) אומר: "אמר הקב"ה, עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת, כדי שילמדו ממך דורות הבאים".

חזרו לקדושתם

אך בהסבר הזה לא דיי. הציווי על השבת לא היה עיקר דבריו של משה, אלא זו הייתה הקדמה בלבד לציוויים על מלאכת המשכן, כדברי רש"י: "הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת". אם כן, נדרש הסבר על הקשר שבין הקהלת העם ובין בניית המשכן.

התשובה נמצאת בנקודת הזמן שבה אסף משה רבנו את העם – למחרת יום הכיפורים. ביום הכיפורים נתכפר חטא העגל, ובני ישראל חזרו לרמתם הרוחנית הגבוהה, כפי שהייתה קודם החטא.

הנשמות כלולות

יתרה מזו, מכיוון שעכשיו היו במדרגת בעלי תשובה, הרי מעמדם הרוחני היה גבוה יותר מכפי שהיה קודם החטא, וכמאמר חז"ל: "במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". מזה מובן שההכנה לעשיית המשכן הייתה צריכה להיות באותה מתכונת כפי שהייתה בתחילת הבריאה.

בתחילת הבריאה היו כל הנשמות כלולות בנשמתו של אדם הראשון. זו הייתה אחדות מלאה, שבה אין הבחנה בין 'ראש' ל'עקב', אלא כל הנשמות היו מציאות אחת – מציאותו של אדם הראשון. ולכן כשבני ישראל היו צריכים לפעול את השראת השכינה במשכן, נדרשו להתאחד למציאות אחת, וזה עניין ה"ויקהל משה" – משה איחד את כל בני ישראל למציאות אחת, כהכנה להקמת המשכן.

השראת השכינה בחיים

בעניין זה טמונה הוראה לכל יהודי בעבודתו לקונו. תפקידו של יהודי לבנות משכן לקב"ה, וזה נעשה על-ידי התפילה, שמחברת את העולם עם אורו של הקב"ה. התפילה מתחילה בפסוקי דזמרה, שבהם מתואר איך הקב"ה מנהיג את הבריאה. משם מתקדמים לברכות קריאת שמע, המתארות את עבודת המלאכים בעולמות הרוחניים. לאחר מכן קריאת שמע: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" – בשני יצריך. ועד תפילת שמונה-עשרה, המבטאת את ההכרה שכל צורכי האדם באים מהקב"ה.

לאחר התפילה היהודי משכין את השכינה בכל פעולותיו – בלימוד התורה ובקיום המצוות, ועד לעיסוקיו בענייני העולם. וההכנה לכל זה היא האחדות, ה'ויקהל'. לכן מקדימים לתפילה את האמירה "הריני מקבל עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך", שעל-ידי זה נעשים כל ישראל למציאות אחת, וכל זה בכוחו של 'משה' שבנפש כל יהודי.

(תורת מנחם, כרך נט, עמ' 252)

  מן המעיין

הקמת המשכן

החכמה אינה תלויה בייחוס

"ראו קרא ה' בשם בצלאל בן-אורי בן-חור למטה יהודה... ואיתו אהליאב בן-אחיסמך למטה דן" (שמות לה,ל,לד). את בצלאל, בן השבט החשוב ביותר (יהודה), זיוְוגו עם בן השבט הפחוּת בחשיבותו (דן). ללמדנו שבתחום החכמה אין לייחוס חשיבות.

(מצח אהרון)

זכות אבות

התורה ציינה את כל ייחוסו של בצלאל, כי על העמלים עם הציבור נאמר ש"יהיו עמלים עמהם לשם שמים, שזכות אבותם מסייעתן" (אבות ב,ב). עסקנים זקוקים לזכות אבות, כדי שלא יתקלקלו. לעולם צריכים להזכיר להם מי היו אבותיהם ואבות אבותיהם.

(מגנזנו העתיק)

תכונות של יהודי

"וימלא אותו רוח אלוקים, בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה" (שמות לה,לא). יהודי מעצם טבעו הוא חכם, טוב, ירא שמים, ורוח אלוקים מזוגה בחכמתו.

(רבי מאיר מפרמישלאן)

שילוב תכונות

לא תמיד משתלבות יחד שתי התכונות "רוח אלוקים" ו"חכמה ותבונה". זו הייתה מעלתו של בצלאל, שהייתה בו "רוח אלוקים" ועם זה היה חכם ונבון. גם במלך המשיח מצאנו שתי תכונות אלה – "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה".

(אברבנאל)

ניצול כישרון

"וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחכמה טוו את העיזים" (שמות לה,כו). הנשים לא נצטוו לעשות את הטווייה על גבי העיזים, אלא שנתעוררו מעצמן לעשות זאת. הן הבינו כי כישרון מיוחד זה, שחונן אותן הקב"ה, נועד שינצלו אותו בעשיית המשכן.

(הרבי מליובאוויטש)

הנשים קדמו

בשני מקומות בתורתנו הנשים נזכרות לפני הגברים, וזאת בהקשר של שני דברים השייכים לכלל ישראל: מתן תורה ונדבת המשכן. במתן תורה נאמר (שמות יט,ג) "כה תאמר לבית יעקב", הנשים, ורק אחר-כך "ותגיד לבני ישראל", הגברים. ובנדבת המשכן נאמר "ויבואו האנשים על הנשים", כפירוש הרמב"ן, שהנשים קדמו לגברים בהבאת נדבותיהן.

(לקוטי דיבורים)

מחכים לקריאה

"ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב" (שמות לו,ב). חכמי הלב לא באו מעצמם, אלא חיכו עד שמשה יקרא לכל אחד ואחד מהם. כי חכם לב אמיתי אינו יודע שהוא חכם לב, ושאכן מתכוונים אליו.

(קטורת סמים)

המלאכה השפיעה

"ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה" (שמות לו,ח). עשיית המלאכה הזאת, עצם ההתעסקות במלאכת הקודש, השפיעה עליהם שנעשו חכמי לב.

(אור החיים)

עשייה זהה למחשבה

"ולחשוב מחשבות לעשות בזהב, בכסף ובנחושת" (שמות לה,לב). "ולחשוב מחשבות לעשות" – אדם צריך להעמיד את עצמו במצב שהעשייה שלו לא תהיה שונה ממחשבתו ודעתו.

(שפת אמת)

  אמרת השבוע

לא יותר מדיי

פעם אחת הסביר רבי יהושע מבעלז מדוע משה רבנו היה צריך לעצור את זרם התרומות למשכן:

ידוע שהמשכן היה כפרה על עוון העגל, ובני ישראל כשתרמו למשכן היו בבחינת בעלי תשובה. אצל בעלי תשובה יש נטייה לעשות יותר ממה שהתורה מצווה, וגם זה אינו כפי הראוי, כי לא כל איש הישר בעיניו יעשה, וצריכים לשאול חכם וצדיק מה לעשות ואיך לעשות. לפעמים האדם חושב שהוא מתקן על-ידי התוספת שהוא מוסיף, אבל בעצם הוא גורם קלקול גדול יותר.

דבר זה הודיעה לנו התורה באומרה שהעם הִרבו להביא יותר מהדרוש, ולכן ציווה משה רבנו להעביר קול במחנה שיחדלו מלהביא.

  פתגם חסידי

קיום באמונה פשוטה

"יש לקיים את המצוות מתוך אמונה פשוטה, בלי התחכמויות. וכך כתוב: 'וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר ציווה ה'' – בואו חכמים ועשו כאשר ציווה ה', בלי חכמות" (החוזה מלובלין)

  מעשה שהיה

מבחן ברפא"ל

התלבטות קשה מילאה את ליבו של יצחק תורג'מן. מסע ארוך עשה מהעיר מידלט, מקום מגוריו, לעיר ארפוד. הוא עמד נרגש מול דלת הבית. שאלה אחת בפיו, אך היא גורלית לחייו. התשובה שתתקבל תקבע את עתידו. הוא נשם עמוקות ונקש בדלת.

דמותו המאירה של רבי מאיר אבוחצירה מילאה את הפתח. אף שטרם מלאו לו יובל שנים היה רבי מאיר נערץ על בני הערים מידלט וארפוד שבמרוקו, שבהן שימש רב. גדולתו בתורה וקדושתו היו לשם דבר מנעוריו, והכול שחו באישיותו המיוחדת של בנו-בכורו של רבי ישראל אבוחצירה, ה'בבא סאלי'.

השאלה שבפי יצחק תורג'מן טרדה את מנוחתו. הוא עמד בצומת דרכים, ולא ידע להכריע.

השנה שנת תשכ"ב (1962). באותה עת התנהל במרוקו 'מבצע יכין', שבמהלכו הועלו ארצה כשמונים אלף יהודים. המבצע נערך בהסכם חשאי עם חסן מלך מרוקו, שנהנה מתשלום תמורת כל יהודי שהותר לו לצאת את גבולות המדינה.

עז היה רצונו של יצחק להצטרף לגל העלייה ולעלות לארץ הקודש, משאת נפשם של אבותיו ואבות אבותיו. אך חששות רבים מילאו אותו לנוכח קשיי הקליטה והפרנסה הצפויים לו בארץ. הוא כבר בעל משפחה, שעל כתפיו מוטל עול פרנסתה. כיצד יסתדר בארץ ישראל?

רבי מאיר קיבלו בחום, הזמינו לשבת, וביקש לשמוע את שאלתו. יצחק חלק עם ה'בבא מאיר' את התחבטויותיו. הוא תיאר את שאיפתו הגדולה לעלות לארץ הקודש, ואז שטח את שאלתו. "לצערי לא למדתי קרוא וכתוב. כאן, במרוקו, אין זה מפריע לי להתפרנס בכבוד. אבל בארץ ישראל כולם חכמים ומשכילים, ואיך אוכל להתפרנס שם בהעדר ידיעת קרוא וכתוב?", אמר.

רבי מאיר הרהר רגע, ואז פנה אל היהודי ואמר לו בחיוך: "אין לך מה לחשוש. חז"ל אמרו שהקב"ה זן את כל העולם, מקרני ראמים עד ביצי כינים. וכי סבור אתה שהללו יודעים קרוא וכתוב? ובכל-זאת ה' דואג לקיומם. יהיה בסדר, ה' ידאג גם לך".

אך גם למשמע דברי העידוד לא נחה דעתו של יצחק. כשהבחין בכך רבי מאיר הוסיף ואמר: "דע שאי-ידיעת קרוא וכתוב לא זו בלבד שלא תזיק לך בהשגת פרנסה בארץ ישראל, אלא היא עצמה תסייע לך בכך!".

לאמירה ברורה כל-כך לא יכול יצחק היה לצפות. ליבו התמלא אמונה שלמה בדברי הצדיק. הוא מיהר לשוב לביתו ובישר בשמחה לבני משפחתו כי ההחלטה נפלה – עולים לארץ ישראל. בחדווה ארזו את מיטלטליהם, נפרדו מהעיר מידלט, ויצאו לדרך. כעבור כמה שנים עלה ארצה גם רבי מאיר עצמו.

עם בואה ארצה הופנתה המשפחה לקריית-אתא. יצחק הועסק בתחילה בחברת 'סולל בונה', אך העבודה הפיזית הייתה קשה לו. הוא ביקש להחליפה בעבודה אחרת. פנה יצחק ללשכת התעסוקה, והציג את עצמו ואת קורות חייו.

בשעת השיחה נפלטו מפיו המילים "אינני יודע קרוא וכתוב". מיד קלט את הטעות שעשה. חרטה מילאה את ליבו. ואולם את הנעשה אין להשיב. בדרכו לשוב לביתו ייסר את עצמו על השטות שפלט. במו פיו חיבל בסיכוייו להשיג עבודה מכובדת. אלא שאז נזכר בדברי רבי מאיר והתעודד. הוא חיזק את עצמו באמונת צדיקים וקיווה לטוב.

לא חלף זמן רב ויצחק קיבל הזמנה להתייצב במשרדי חברת רפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה). תחילה סבר שמישהו מתעתע בו. בכל-זאת החליט לבוא למשרדי החברה. הוא נתבקש להמתין בחדר ההמתנה. עברה שעה ועוד שעה, ואיש לא קרא בשמו.

השעות נקפו ויצחק כמעט סב על עקביו, אלא שאז ניגש אליו פקיד והזמינו להיכנס לחדרו. שעה ארוכה חקר אותו על קורות חייו, ולבסוף הודיע לו כי התקבל לעבודה בחברה.

"אנחנו זקוקים לעובד מסור שיטפל בניירת הרבה שמצטברת במשרדים", אמר לו. "תפקידך יהיה לגרוס את הניירת הזאת, מפני שיש בה מידע סודי, שאסור שיתגלגל למקומות זרים".

האיש הוסיף ואמר: "בזמן הממושך שהמתנת לפגישה עקבנו אחריך. על השולחן שלפניך הונחו בכוונה כתבי-עת מגוּונים, בשפות שונות. רצינו לוודא שאכן אינך יודע לקרוא. נוכחנו שבמשך כל זמן ההמתנה הארוכה לא נפנית לעיתונים שלפניך.

"למעשה", חייך האיש, "היה רגע שבו נטלת עיתון כלשהו, ואולם החזקת אותו הפוך. זה היה הסימן המובהק בעבורנו כי אתה העובד שאנו מחפשים. אדם שיעשה את מלאכתו נאמנה, בלי שיתפתה לקרוא את הכתוב במסמכים".

שנים רבות עבד יצחק תורג'מן בחברת רפא"ל. גם לאחר הגיעו לגיל הפרישה ביקשו בחברה שימשיך בעבודתו. הוא פרנס את משפחתו בכבוד, ונפטר לפני כמה שנים, בהיותו בן 87.

מכריו הכירו אותו כאיש תם וישר, ירא שמים, שידע על-פה את התפילות ופרקי תהילים רבים. בכל שנה, בכ' בטבת, נהג לערוך את ההילולא הגדולה לרבי יעקב אבוחצירה, שרבי מאיר היה נינו.

(תודה לאחיו של בעל המעשה, הרב יהודה תורג'מן מקריית-אתא)

  לומדים גאולה

האמונה בעתיד

פעמים רבות אנו מחפשים את ההיגיון שבמצוות. יש מצוות שקל יותר להסבירן, ויש מצוות שאינן מובנות על-פי השכל, ואז אנו כאילו מרכינים ראש ואומרים – אלה מצוות שלמעלה מהשגתנו, ואנו מקיימים אותן בבחינת "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אין לך רשות להרהר אחריה".

הנטייה הטבעית היא שאנו מרגישים טוב יותר עם המצוות הניתנות להבנה, ושאיפתנו היא לקיים באותה שלמות והכרה פנימית גם את המצוות הבלתי-ניתנות להבנה. באה תורת החסידות ואומרת שהשאיפה צריכה להיות הפוכה: "השכל האנושי אומר, שיש לקיים את ה'חוקים' באותה חיוּת שמקיימים 'משפטים'. כלומר, כשם ש'משפטים' היו צריכים לקיים מצד חיוב השכל, גם לולי ציווי ה', כך צריכים לקיים את ה'חוקים', להיותם ציווי ה'. אבל האמת היא, שצריכים לקיים את המשפטים כמו שמקיימים את החוקים, מפני שעיקר קיום המצוות צריך להיות לפי שהן ציווי ה'" (ספר המאמרים קונטרסים כרך א, עמ' פד).

לא על השכל לבדו

תורת החסידות דורשת מאיתנו לקיים כל מצווה, גם את הפשוטה וההגיונית ביותר, לא מפני הבנתנו והשגתנו, אלא מפני שכך ציוונו הקב"ה. עלינו לכבד הורים לא מפני ששכלנו מחייב זאת, אלא משום שזה רצון ה'. עלינו להימנע מלפגוע ברכוש הזולת לא מפני שזה מוסרי ושבלעדי זאת החברה האנושית לא תוכל להתקיים – אלא מפני שהקב"ה ציוונו שלא לעשות כן.

כאשר התורה מתחילה לפרט את דיני הפרה האדומה, היא פותחת במילים: "זאת חוקת התורה". היא אינה אומרת "זאת חוקת הפרה" (כמו "זאת חוקת הפסח" וכדומה), אלא "זאת חוקת התורה". בכך היא רומזת, שרעיון זה של 'חוקה' – קיום מצווה רק מתוך ציות לרצון העליון, בלי שום ידיעה והבנה – צריך לאפיין את כל התורה כולה ולא רק את מצוות פרה אדומה; את כל המצוות צריכים לקיים מתוך התבטלות לקב"ה ולא מפני הבנתנו.

אמנם יש חשיבות גדולה להבנה. כשהאדם מבין את הדברים, הוא מזדהה יותר איתם, מרגיש את משמעות מעשיו ומקיימם בצורה מושלמת יותר. ואולם אי-אפשר לבסס את התורה והמצוות על ההבנה ועל ההיגיון. השכל גמיש מאוד ויכול להוכיח דבר והיפוכו. היום הוא מבין את משמעות המצווה, ומחר הוא עלול להבין אחרת. זאת ועוד, כאשר המצווה נשענת כולה על ההיגיון, נשאר פתח רחב למיקח וממכר ולהתפשרויות, והאדם עלול לעשות כביכול את חישוביו של הקב"ה.

מעלת קבלת העול

לכן תורת החסידות מדגישה את הצורך בקבלת עול, כיסוד כל התורה והמצוות. פתגם חסידי אומר: "בעל שכל, הנשען על בינתו, עלול יותר לטעות ממי שעושה בקבלת עול" ('רשימות' חוברת ט, עמ' 16).

החסיד רבי הילל מפאריטש היה אומר, שכל עוצם גודל זהירותו ביראת שמים היא כדי שייקלטו אצלו ענייני חסידות. אמר על כך כ"ק אדמו"ר הרש"ב: "ואני אומר, שכל ענייני חסידות וטיב קליטתם הוא כדי להרגיש יראת שמים בחיוּת פנימית. המתיקות הגדולה ביותר של השכלה – אינה בעלת ערך כלל לגבי הידור דהידור של מצווה וגרם מצווה" (איגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ד, עמ' פ).

הרבי מליובאוויטש אמר (תורת מנחם כרך לו, עמ' 11): "דברים שלוקחים עכשיו בדרך של אמונה, יומשכו לעתיד לבוא בהשגה; ואילו האמונה שבימות המשיח תהיה בעניינים נעלים הרבה יותר, שבזמן הזה אין יודעים אודותם כלל, אפילו בבחינת אמונה".

  חיים יהודיים

'בצלאל' של עצי החיים

הבקשה שנתקבלה במעבדת ספרי התורה הצה"לית הייתה לא-שגרתית: לתקן ספר תורה שהגיע בדרך-לא-דרך ממדינה ערבית ולחדש את עצי החיים שבלו. ספר התורה היה אמור להיכנס כעבור חודש ימים לבסיס סודי, אי-שם.

"לא קיבלתי יותר מדיי פרטים על הספר אפוף המסתורין", משחזר יונה אילוז, ששימש אחד מעובדי המעבדה, "אבל עבדתי עליו כמעט בלי הפסקה. עברתי על כל האותיות ואז ניגשתי להכנת עצי החיים, שהעניקו פנים חדשות לספר שנגאל. עשינו עבודה מהירה ומקצועית, ובדיוק בתום החודש הוא הועבר ליעדו".

בנגרייה של אבא

אילוז (32), יליד ירושלים, עוסק בייצור עצי חיים לספרי תורה. את האהבה למקצוע, הוא מספר, ספג מגיל רך: "לאבא הייתה נגרייה קטנה בשכונת מאה שערים. בחופשות הייתי מבלה בנגרייה, משחק בעץ, מנסה לבנות קופות צדקה, בונה ומפרק". הוריו קנו לו ערכת נגרות, ומאז העמיק התחביב.

הניסיון שצבר בעבודה בעץ הביא אותו, בעת שירותו במעבדת ספרי התורה של צה"ל, לעסוק בייצור עצי חיים לספרי תורה, לצד תיקוני סת"ם, מקצוע שלמד בישיבה.

ספרי תורה ממדינות ערב

במעבדת ספרי התורה נחשף לעולם מרתק. "היו מגיעים אלינו ספרי תורה עתיקים מאירופה, ששרדו בשואה. היו שהגיעו ממדינות ערב. בסיסים קרביים קיבלו עדיפות בדרך כלל. לא פעם חשבתי על הזכות לתקן ספרי תורה המועברים למקומות שבהם נדרשת שמירה רבה מלמעלה".

בשש השנים האחרונות הוא מייצר עצי חיים לספרי תורה בארץ ובעולם. "עצי החיים נועדו לשמור על הספר", הוא מסביר. "העצים צריכים להיות חזקים, כדי שיוכלו לתמוך בספר ששוקל לא מעט. כשמגביהים את ספר התורה, עצי החיים צריכים לתמוך במשקלו".

העץ היקר בעולם

על עבודתו הוא מספר: "זו עבודה עם סיפוק ברמה הגבוהה ביותר. אין לתאר את התחושה כשאתה רואה ספר תורה מהודר, ובו עצי החיים שעמלת להכינם במו ידיך". אילוז מספר על בקשות של אנשים שמכניסים ספר תורה לעילוי נשמות הורים וכדומה, שחשוב להם מאוד שעצי החיים יהיו נאים ומהודרים. היופי החיצוני יקבע גם את מידת השימוש בספר. "כשהגבאים רואים ספר יפה, הם יוציאו אותו בתדירות גבוהה יותר", הוא אומר בחיוך.

עבודתו מפגישה אותו גם עם בקשות לא-שגרתיות. "היה לקוח שביקש כי אכין את עצי החיים מהעץ היקר ביותר בעולם. לקח לי זמן לערוך את המחקר בעניין הבקשה הזאת, ולבסוף הגעתי לעץ המכונה 'אבוני'. הוא קיים במדינות אפריקה, ומשמש בדרך כלל לבניית כלי נגינה יוקרתיים. זה עץ כהה מאוד עם שילוב בהיר. יש מדינות שבהן העץ נאסר לכריתה. אחרי מאמץ גדול הצלחתי להשיג את העץ הזה במחיר גבוה. עיבדתי אותו לעצי חיים, לשביעות רצון הלקוח".


עץ חיים. חוזק ויופי. אילוז בפעולה

  פינת ההלכה ומנהג

הכשרה לפסח

שאלה: האם אפשר להכשיר משטח עבודה של שיש במטבח באמצעות 'קיטורית'?

תשובה: הכשרה צריכה להיעשות במים רותחים, ואילו ה'קיטורית' מוציאה אדי מים בלבד.

ה'פרי חדש' התיר להכשיר כלים באדי מים, אבל זאת רק אם הכלים בלעו את האיסור על-ידי אדים, על-פי הכלל "כבולעו – כן פולטו" (וגם על זה יש מפקפקים), ולא אם בלעו על-ידי מים כרגיל.

ואולם אם מכשירים בעירוי מים רותחים, כרגיל, אפשר להשתמש ב'קיטורית' כתחליף לאבן המלובנת, שנועדה להרתיח את המים בכל השטח.

יש השופכים כוהל על כל המשטח ומציתים אותו, במקום הכשרה ברותחים. אין בזה כל תועלת, כי הכוהל בוער רק מבחוץ, ואינו מוציא את הבלוע שבתוך המשטח.

שאלה: מי שיש לו תנור בעל שני תאים מופרדים, ובמשך השנה אפו חמץ באחד מהם בלבד, איך מכשירים את התא השני בפסח?

תשובה: אם שני התנורים מופרדים זה מזה כראוי (בהשגחה מוסמכת), ובתא אחד לא אפו חמץ, אפשר להכשירו לפסח בדרך קלה יותר. יש לנקותו היטב, ואז להפעיל את שני התאים לחום מרבי, עד שהתרמוסטט יעצור את המשך החימום (צריך לראות שהנורית המחווה זאת כבתה). אחר-כך יש לכסות את תא החמץ, וכן את דלתות שני התאים,  בנייר אלומיניום, ואז אפשר להשתמש בתא השני לפסח.

מקורות: ראה שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תנא סנ"ח. כשרות ושבת במטבח המודרני עמ' קסא ואילך. שו"ת מעשה חושב ח"ה סי' יד. הגעלת כלים לפסח פ"י ס"ד וס"כ, ופי"ג סעיפים: א,תלח-תנ, וש"נ. תודה לרב לוי-יצחק הלפרין שליט"א מירושלים.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)