חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:11 זריחה: 6:43 א' בחשון התשפ"ז, 12/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1613 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת וישלח, י"ג בכסלו ה'תשע"ח (01/12/17)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1613 - כל המדורים ברצף
סוד פריחתה של החסידות
יש חדש
התקרבות יוצרת התקטנות
קטונתי
להתבונן שלושים פעמים
רק אותך
נס התניא
הכוח לחבר
"י"ט בכסלו הציל את חיי"
בשקט או בקול

מס' 1613, ערב שבת-קודש וישלח, י"ג בכסלו ה'תשע"ח (01.12.2017)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-2480711, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

סוד פריחתה של החסידות

החסידות היא התרופה למבול הידע ששוטף את העולם, והיא גם מדריכה אותנו איך להשתמש בכל הישגי המדע בדרך הנכונה

העידן הנוכחי הוא עידן הידע. המדע מספק לנו ידע נרחב על העולם שסביבנו ובתוכנו. הטכנולוגיה המתקדמת מעניקה לנו נגישות למידע עצום, בכל תחום. אבל דווקא כשאנו מתפוצצים מרוב ידע, גוברת התחושה שבעצם איננו יודעים. מה תכלית חיינו? מה תפקידנו בעולם? כל המירוץ הזה – לשם מה?

זה הרקע לצימאון שמקיף היום את העולם כולו – צימאון לרוחניות, לדברים שמעבר להיבט החומרי. רבים מגלים שהתשובות טמונות בתורת הנסתר (ומכאן גם התופעה של שיווק 'קבלה' בגרוש). ואולם החסידות נתנה מענה לצורך הזה כבר לפני יותר ממאתיים וחמישים שנה.

מול המתקפה

על-פי תפיסת החסידות, חובה לעסוק בימינו בלימוד מעמיק של פנימיות התורה משני טעמים עיקריים: האחד – כהכנה לימות המשיח, שבהם "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד" (כלשון הרמב"ם בסיום ספרו). השני – כמשקל נגד להתרחבות העצומה של חכמה וידע בעולם.

הדברים מבוססים על דברי הזוהר, שבמאה השישית לאלף השישי יתגלו מעיינות החכמה העליונים ומבועי החכמה התחתונים. החכמה העליונה – זו חכמת התורה, ואילו החכמה התחתונה היא חכמת העולם. ואכן, בתקופה זו נתגלתה תורת החסידות, שהביאה עמה גילויים מופלאים של החכמה העליונה, פנימיות התורה; ובה בעת החלה ההתפתחות המדעית העצומה.

שתי החכמות הללו ירדו במקביל, זו לעומת זו. החסידות היא התרופה למבול הידע ששטף את העולם, והיא גם מדריכה אותנו איך להשתמש בכל הישגי המדע בדרך הנכונה, כדי שישרתו את עבודת ה'. בלא החסידות היינו חשופים למתקפה עזה של התרבות המודרנית, וספק רב אם אפשר היה לצאת ממנה בשלום.

אישור משמים

ואכן, רק לאחר ששולם מחיר יקר חדרה בקרב הורים ומחנכים ההכרה שאי-אפשר עוד להסתפק בדרך החינוך של הדורות הקודמים, כאשר אמרו לילד: "אסור וככה זה", אלא חייבים להסביר לו היטב את טעמם של דברים. כיום מושם דגש רב יותר על לימוד רציני של יסודות האמונה, והתוצאות ניכרות היטב.

ההיסטוריה של הדורות האחרונים מוכיחה הוכחה חד-משמעית כי מי שנחשפו לעולמה של תורת החסידות, הבינו את מהות התורה ומה תכלית המצוות, קיבלו מושג על תפיסה נכונה של גדולת הבורא – עמדו ביתר קלות מול פיתויי העולם ומול רדיפות וקשיים.

על האור המופלא הזה אנו מודים לה' בחג הגאולה י"ט בכסלו. זה יום של שמחה והודיה לה' לא רק על שחרורו של אדמו"ר הזקן ממאסרו, אלא על האישור שניתן בשמים לגילויה של תורת החסידות ולהפצתה בקרב כל תפוצות ישראל. נאחל אפוא איש לרעהו, כמנהג חסידים: "חג שמח! לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תיכתבו ותיחתמו".


האור המופלא של החסידות הפיח בנו רוח חיים (ציור: יחיאל אופנר)

  יש חדש

שבוע החסידות בבנייני האומה

סדרת אירועים גדולים ויריד ספרים ענק, לרגל חג הגאולה י"ט בכסלו, יהיו אי"ה בבנייני האומה בירושלים במהלך כל השבוע הקרוב. בימי ראשון ושני (ט"ו-ט"ז בכסלו) יהיו אירועים לנשים. ביום שלישי (י"ז בכסלו) אירועים לגברים ולנשים, בהפרדה. בימי רביעי וחמישי (י"ח-י"ט בכסלו) אירועים לגברים. במופעים הגדולים ישתתפו האמנים אברהם פריד, יונתן רזאל, אריאל זילבר וישי ריבו. ביום חמישי, בשעה 9:30 בערב, תהיה ההתוועדות המיוחדת עם ה'חוזר' הגאון החסיד הרב יואל כהן. לאורך כל השבוע יפעל במקום יריד החסידות, שבו יימכרו כ-800 כותרים במחירי היריד. פרטים וכרטיסים בטל' 0722609978, ובאתר www.tzama.co.il.

ההתוועדות הגדולה

ועד כפר חב"ד מזמין את הציבור הרחב להתוועדות הגדולה של חג הגאולה, שתהיה אי"ה ביום חמישי, י"ט בכסלו, בשעה 8 בערב, בבית הכנסת 'בית מנחם' בכפר חב"ד. בין אורחי ההתוועדות יהיה הרב שמואל קמינצקי, שליח חב"ד ורב העיר דנייפרופטרובסק, אוקראינה. ניגוני שמחה בליווי תזמורתו של ר' משה (מונה) רוזנבלום והזמר החסידי ר' נמואל הרוש ומקהלת חסידי חב"ד.

  שלחן שבת

התקרבות יוצרת התקטנות

לקראת הפגישה בין יעקב לעשיו נשא יעקב תפילה ובה אמר: "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". יעקב הצביע על המהפך שחל במעמדו; מנמלט חסר כול נהפך לבעל נכסים רבים כל-כך, והוא תהה אם כבר תמו זכויותיו ולא יעמדו לו מול אחיו. וכדברי רש"י: "נתמעטו זכויותיי על-ידי החסדים והאמת שעשית עמי. לכך אני ירא, שמא משהבטחתני – נתלכלכתי בחטא, ויגרום לי להימסר ביד עשיו".

באיגרת 'קטונתי', שכתב אדמו"ר הזקן לאחר גאולתו ממאסרו בי"ט בכסלו, הוא מסביר את הדברים: כאשר אדם זוכה לחסדים רבים מאת הקב"ה, משמע כי זכה לקִרבה גדולה מאוד מאת הקב"ה. זו צריכה לגרום לו להתמלא תחושת שפלות. שכן ככל שמתקרבים יותר לקב"ה, כן גדלות הדרישות מן האדם, ואפילו חטא קל מקבל משקל גדול יותר.

כשהקדושה מאירה

ויש עוד היבט ב'קטונתי': כאשר יש התקרבות בין הבורא לנברא, אין הנברא מרגיש את עצמו רחוק מהקב"ה והוא מבקש להיכלל באורו. על-ידי זה הוא מתמעט עד להתמזגותו באורו של הקב"ה. זו המשמעות של 'קטונתי' – התבטלות עצמית מוחלטת.

זה הטעם הפנימי שמלאכות החולין נאסרו ביום השבת. כאשר הקדושה מאירה בעוצמה, פוחתת מציאותו העצמית של הנברא, ואין מקום לעשייה גשמית. ביום הכיפורים ההתקרבות מגיעה לשיאה, ולכן גם אין מקום לאכילה ושתייה. הקִרבה לקב"ה, עם תחושת השפלות והחשש לפגום בה, הם משמעות האמירה 'קטונתי'.

סליחה בשיא

זה גם ההסבר להכאה על חטא בברכת 'סלח לנו' בתפילת העמידה דווקא. לכאורה, בשלב זה האדם מגיע לתכלית ההתקרבות לקב"ה, והיה מתבקש שעשיית התשובה ובקשת הסליחה תהיה קודם התפילה, כדי שייכנס אל היכל המלך נקי מן החטא.

אלא שככל שהאדם קרוב יותר לקדושה, ניכרים יותר גם פגמיו הקטנים. דווקא בשיא התבטלותו אל הקדושה ניכרים החסרונות הקטנים ודורשים תיקון, ולכן אז דווקא הוא מבקש "סלח לנו".

בחינה מחודשת

אדמו"ר הזקן כותב שיעקב אבינו "נדמה בעיניו שחטא". לכאורה, אם יעקב אכן חטא – היה עליו לעשות תשובה, והוא בוודאי עשה תשובה, שכן האבות היו בטלים כל ימיהם לקב"ה בבחינת 'מרכבה לאלוקות', ואיך ייתכן שייזקף חטא לחובתו, עד שמתעורר בו ספק אם יינצל מידי עשיו?

אלא שכאשר זכה יעקב אבינו ל'כל החסדים' וה'אמת', התעלה למקום רוחני עליון יותר, לדרגת התקרבות גבוהה יותר לקב"ה, וזו הגדירה מחדש את מצבו הרוחני. יעקב חשב שייתכן שחסרונות מזעריים – שקודם לכן לא נחשבו לחטא – קיבלו עכשיו משקל גדול יותר, ולכן הרהר מחדש בתשובה ובחן ביתר דקדוק את מצבו.

(תורת מנחם, כרך לא, עמ' 109)

  מן המעיין

קטונתי

גם ה'קטונתי' הוא חסד

״קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך״ (בראשית לב,יא). ה"קטונתי" הוא "מכל החסדים״. גם מה שקטונתי בעיניי, חסד הוא מחסדי ה׳.

(החוזה מלובלין)

מחסדים לענווה

על-ידי החסדים שעשיתי זכיתי ל'קטונתי', למידת הענווה. החסדים שאדם עושה לזולתו גורמים לו להיות קטן בעיני עצמו וכך הוא זוכה למידת הענווה.

(רבי מרדכי מנדבורנה)

ענווה בהגבהה

בעל גאווה, אף שמשפילים אותו מן השמים, עומד בגאוותו, ולכן משפילים אותו יותר. לא-כן העניו והשפל מטבעו – אף שמגביהים אותו, במדרגתו הוא עומד. זהו ״קטונתי מכל החסידם״ – אחרי כל החסדים נשארתי בענווה ובקטנות.

(רבי מנחם-מענדל מקוצק)

תמיד קטן

בהרבה חומשים האות טי"ת של ״קטונתי״ היא זעירה, לרמז שככל שאדם מקטין ומשפיל את עצמו, עדיין אינו עומד על אפסותו האמיתית. לעולם הוא קטן משהוא עושה את עצמו.

(מעיינה של תורה)

קטן בעיניו

יעקב היה קטן מאוד-מאוד בעיניו מחמת ריבוי החסדים שנעשו לו, ולכן חשב שאינו ראוי וכדאי להינצל מעשיו, על אף ההבטחה ״והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך״.

(תניא)

קרבת אלוקים

כל חסד וחסד שהקב״ה עושה לאדם הוא בבחינת קרבת אלוקים, ולכן על האדם להיות שפל רוח יותר, שהרי לפני הקב״ה כולם נחשבים לכלום, ואם כן, כל הקרוב יותר אל הקב״ה, נחשב יותר כ'לא'.

(אדמו״ר הזקן)

איננו ראויים

החסדים שהקב״ה עושה איתנו מביאים לידי הכנעה, בושה ושפלות. כי אנו מבינים שאיננו ראויים לחסד שגמל איתנו, ובכל-זאת הראה לנו הקב״ה את חסדו. דבר זה מביא אותנו לידי בושה.

(שפת אמת)

הדרישות עולות

״נתמעטו זכויותיי על-ידי החסדים... לכן אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא״ (רש״י). יעקב אמר, שמאחר שהקב״ה השפיע לו רוב חסד, הוא ירא שמא עתה, בדרגתו הנעלית יותר, מעשיו הקודמים הם בבחינת 'חטא', ואם כן ״נתלכלכתי בחטא״.

(הרבי מליובאוויטש)

  אמרת השבוע

להתבונן שלושים פעמים

חסידות חב"ד מדגישה את עניין ה'התבוננות'. לא דיי בלימוד ענייני החסידות ובהבנתם, אלא יש להתבונן בהם ולהפנים את משמעותם.

הרבי הריי"צ (רבי יוסף-יצחק) סיפר שאביו, הרבי הרש"ב (רבי שלום-דובער) מליובאוויטש, אמר לו פעם אחת:

כשאדם לומד שלושים מאמרי חסידות, התועלת מזה היא שהוא למד שלושים מאמרים ויודע בשטחיות את מה שמבואר בהם. אבל מי שלומד מאמר אחד וחושב ומתבונן בו שלושים פעמים – התועלת מזה היא שהמאמר מלמד אותו! וזו תכלית הלימוד – שתורת החסידות תלַמד את האדם.

  פתגם חסידי

רק אותך

"ריבונו של עולם, איני רוצה מאומה! אינני רוצה את גן העדן שלך; אינני רוצה את העולם הבא שלך; רוצה אני רק אותך עצמך!" (רבי שניאור-זלמן מלאדי)

  מעשה שהיה

נס התניא

הנוכחים בחדר הביטו בהתרגשות בספר שעל השולחן. "זה ספר התניא", אמר השליח החב"די. "עותק ששלח הרבי מליובאוויטש כדי להדפיס את הספר כאן, באיראן".

זה היה בשנת תשל"ח. בעוד כשנה תתחולל המהפכה באיראן, ובמהלכה יודח השאה מוהמד רזא פהלווי, והשלטון ייתפס בידי האייתוללה חומייני. אלא שבאותה עת איש לא צפה את הבאות, והכול נהנו מן הרוח הליברלית שנשבה במדינה.

במרוצת השנים באו ויצאו מאיראן שליחיו של הרבי מליובאוויטש, שסיפקו לקהילה היהודית ספרי קודש, תשמישי קדושה, מידע יהודי ועזרה במגוון תחומים. ואולם באותה שנה נראה היה כי הרבי מבקש להגביר את העשייה באיראן.

שני תלמידי ישיבה צעירים, יוסף-יצחק רייצ'יק וחיים פור, שוגרו למשימה מורכבת. השניים החלו לפעול לחילוץ אלפי ילדים מאיראן, בעזרת אשרות כניסה אמריקניות. למעלה משלושת-אלפים ילדים היגרו מאיראן באותו מבצע חשאי.

לצד עשייה זו נתבקשו השלוחים להדפיס את ספר התניא באיראן. חברי ועד הקהילה בטהרן הסכימו בשמחה לבצע את ההדפסה, כבקשת הרבי, ולחלק עותקים מן הספר לכל יהודי הקהילה. אלא שתהליך ההדפסה התעכב מעט, ובתוך כך התחוללה המהפכה. שגרת החיים באיראן השתנתה מן הקצה אל הקצה. הזעזוע היה גדול. כל מוסדות השלטון הוחלפו, והיחס לזרים ולמערב בפרט נעשה עוין.

כאשר הושלם המהלך, החלו אזרחי המדינה להסתגל אט-אט למציאות החדשה. בני הקהילה היהודית ניסו לעכל את משמעות השינויים שחלו במדינה באשר לעתידם.

הרב יהודה אזרחיאן, כיום רב קהילת יוצאי איראן בניו-יורק, היה באותה עת רבה של הקהילה. הוא זכר את תהליך הדפסת התניא שטרם הושלם, וביקש לדאוג לסיום ההדפסה ולהוצאת הספרים מבית הדפוס.

ואכן, הוא איתר בבית הדפוס את הספרים שכבר הודפסו, והעביר אותם לאחסון בספריית ועד הקהילה. שם הונחו הספרים בערימה, עד שיתבהר המצב עוד יותר.

באותה עת החל המשטר ליישם את חוק ה'טיהור'. כל אזרחי איראן ומוסדותיה נדרשו לבער בתוך חודש ימים כל ספר או מסמך שנושא את סמל המלוכה המודחת, או את שמו של השאה. על-פי החוק הנוקשה, כל מי שבתום תקופת הזמן הזאת יימצא ברשותו הסמל האסור, ייענש בחומרה, ואם יוכח כי הסמלים לא הושמדו בזדון – דינו מוות.

ועד הקהילה היהודית נקלע למצוקה קשה. ברשות הקהילה היה ארכיון עתיק, בן יותר ממאה שנים, ובו נשמרו אלפי פריטי דפוס, שנשאו את סמל הכתר של שושלת פהלווי. לצדם היו גם מטבעות זהב מיוחדים, שהנפיקה הקהילה לרגל הכתרת המלך, ולכבוד חגיגות 2500 שנה להכתרת המלך כורש. באותם מטבעות הופיע סמל המנורה במקביל לסמל המלוכה.

ראשי הקהילה באו במצור. הם התחבטו רבות בשאלה כיצד לנהוג. קשה היה להם להשמיד פריטים יקרי ערך כל-כך, אך הם ידעו כי הסכנה שמרחפת מעל ראשם איננה מותירה להם ברירה. גם כשנתקבלה ההחלטה ידעו כי לא יצליחו להשלים את ההשמדה בסד הזמנים הקצר.

לקראת סוף החודש נכנס מזכירו של הרב אזרחיאן בבהילות למשרדו. "שני מפקחים הופיעו פתאום", בישר לו בפחד, "והם מבקשים לעשות ביקורת ולבדוק אם חוק הטיהור בוצע!".

חרדה גדולה נפלה על הרב אזרחיאן. הוא קלט מיד את הגורל הצפוי לו ואת הסכנה האורבת לקהילה כולה. שפתיו לחשו 'שמע ישראל' ואת מילות הווידוי, כשהוא נערך לגרוע מכול. בלב נוקף קיבל את הפקחים במשרדו, ואז עלה בדעתו להוביל אותם לאולם הספרייה.

לעיני הפקחים נתגלה אי-הסדר ששרר במקום, לאחר שהובאו לאולם ספרי התניא. ספרים רבים היו פזורים בערבוביה. אחד הפקחים נטל לידיו ספר אחד. "מהו הספר הזה?", ביקש לדעת.

"זה ספר התניא", השיב הרב אזרחיאן, והחל לספר על תנועת החסידות, על הבעל-שם-טוב, על ספר ה'תניא' ועל העקרונות הגלומים בו. הפקח פתח את הספר. "מה כתוב כאן?", התעניין. זה היה העמוד הראשון של 'שער הייחוד והאמונה', העוסק בנוכחות האלוקית בעולם.

הרב אזרחיאן מצא עצמו עומד ומסביר לפקח המוסלמי את הנכתב בעמוד שפתח. הוא קרא את הכתוב, תרגמו, וביאר את המושגים המורכבים הכתובים בספר בשפה פשוטה. כשסיים, סגר הפקח את הספר, נשק לכריכתו, ואמר: "במקום שבו יש ספרים כאלה, ואדם כמוך ממונה עליהם, אין צורך לבדוק דבר!". והוא סב על עקביו ויצא.

נדהם ונרעש מן הנס המופלא הצליח הרב אזרחיאן להתעשת, ובטרם נפרד מן הפקחים ביקש מהפקח הראשי: "אם יואיל כבודו, נשמח שיחתום בספר האורחים על ביקורו!". הלה ניאות מיד, וללא שהות כתב בספר האורחים: "בתאריך פלוני ביקרתי במשרדי הקהילה. בדקתי ואישרתי כי הכול כשורה".

בשבת שלאחר מכן חגגה הקהילה היהודית בטהרן, עם הרב אזרחיאן, את נס ההצלה הגדול, שהתחולל בזכות ספר התניא.

(על-פי 'פרשיות עם הרבי', מאת הרב אהרן-דב הלפרין)

  לומדים גאולה

הכוח לחבר

חייו של יהודי מבוססים על חיבור הקדושה עם המציאות הגשמית. זה חיבור של הפכים, אבל הקב"ה נתן לנו את הכוח לעשותו, והוא יגיע לשיאו ולשלמותו בזמן הגאולה. זה יהיה "עולם כמנהגו נוהג", ובה בשעה "לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".

את החיבור הזה אפשר לראות גם בתורת החסידות, שמכינה את העולם לקראת הגאולה. עד הופעת החסידות היו בעולם היהודי שתי שיטות שביקשו להוסיף יראת שמים ולחזק את האמונה – שיטת החקירה ושיטת המוסר. השיטות האלה מייצגות שני קטבים מנוגדים, ולמעשה דרך המוסר צמחה בתגובה על אי-נחת שהסבה שיטת החקירה. השיטות האלה השתנו במרוצת השנים וקיבלו פנים רבות, אך בבסיסן נשארו שתי שיטות מנוגדות.

יתרונות וחסרונות

שיטת המוסר תוקפת ישירות את חוליי הנפש. היא מציגה את הנטיות החומריות ואת המידות הרעות במלוא כיעורן. היא ממחישה לאדם לאן המידות הללו עלולות להוליכו, ועד כמה הן מעכבות אותו מלעבוד את ה' באמת. יתרונה של שיטה זו בגישתה הישירה ובתפיסתה את השור בקרניו. אך יש בה גם חיסרון – ההתעסקות המרובה בצד השלילי שבאדם אינה מוסיפה שמחה, ועצם העיסוק בהיבטים האפלים מותיר 'ריח רע' (כשם שפינוי אשפה גורם לאדם לספוג את סירחונה).

לעומתה, שיטת החקירה אינה מתעסקת כלל ב'לכלוך' עצמו. היא מנסה להרים את האדם לפסגות גבוהות של רוחניות, על-ידי העסקתו בעניינים מרוממים ונעלים. החקירה דנה בסוגיות פילוסופיות עמוקות. היא מנסה להביא את האדם לידי הבנת גדולת ה', וממילא לידי התרחקות מענייני החומר ומהמידות הרעות.

זה יתרונה של החקירה, אך יש בה גם סיכון לא מבוטל – היא עלולה להיות רחוקה ומנותקת מההתנהגות היום-יומית. נוסף על כך, העמדת השכל והחקרנות במרכז החיים עלולה לגרום חלישות באמונה, קרירות שכלתנית, ואף ספקנות, שכן השכל מעצם מהותו יש בו תמיד צדדים לכאן ולכאן.

מיזוג היתרונות

במרוצת הדורות התנהל ויכוח בין חסידי שיטות המוסר והחקירה. בדורות האחרונים זכינו להתגלות החסידות, המשלבת בדרך מופלאה את יתרונותיהן של שתי השיטות, והרבה יותר מזה.

החסידות כבשה במהירות את לב העם, שכן בה מתמזגות מעלותיהן של שתי השיטות גם יחד. רבים שואלים: מהי החסידות? האם היא מוסר? חקירה אלוקית? קבלה? האמת היא שהחסידות אינה מוסר, אינה חקירה ואינה קבלה, אם כי יש בה גם מוסר גם חקירה וגם קבלה. החסידות היא פנימיות התורה (נשמתא דאורייתא), ובתור שכזו, יש בה הכול.

החסידות עולה לשמי רום, ובו בזמן גם נוקבת תהומות. היא דנה בסוגיות העמוקות והמופשטות ביותר של אמונה וידיעת הבורא, אך מביאה את הדברים עד ההיבטים הקטנים ביותר של חיי האדם. על-ידי האור שבה היא מסלקת את הרע, בלי להתפלש בו, והיא משתמשת בשכל ובהיגיון בלי לעשותם עיקר. השכל שבחסידות אינו שכל אנושי, אלא שכל אלוקי, רווי אמונה וקדושה.

וכך הרבי הריי"צ מליובאוויטש מגדיר את שלוש השיטות הללו: מוסר – "ביטול החומר"; החקירה – "מעלת הרוחניות"; והחסידות – "הגברת הצורה על החומר... והתכללותם יחד מבלי שיימצא ראש וסוף". זאת תורת החסידות, פנימיות התורה, שהיא הכנה לאור הגאולה.

  חיים יהודיים

"י"ט בכסלו הציל את חיי"

בי"ט בכסלו הקרוב יפסע ר' לוי-יצחק רוסלר עם רעייתו במשעולי העיירה האדיטש באוקראינה וייכנס לציונו של אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך. שנים רבות הוא מחכה לרגע הזה. "פשוט אבקש לומר תודה על שזכיתי להכיר את התניא, ספר ששינה את כל חיי", אומר רוסלר (37), תושב חריש.

הוא מצאצאיו של רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב ונקרא על שמו. נולד במשפחה שומרת מצוות והתחנך במוסדות דתיים. בצעירותו צפו אצלו שאלות באמונה, והוא חש שלא ניתנות לו תשובות מספקות. השאלות גרמו לו להתרחק, להתנכר. הוא עזב את הישיבה ואת בית הוריו, עבר לתיכון ממלכתי והתכונן להתגייס ליחידה מובחרת. אבל אז נפגע בתאונת צלילה ושוחרר מהצבא. כאן החל מסעו הרוחני. הוא חיפש את עצמו בסדנאות ובאירועים שהתיימרו לספק 'רוחניות'.

ריחוף מעל הגוף

באותו זמן עבר עוד תאונה. "משאית התנגשה ברכב שבו ישבתי", הוא מספר. "נפצעתי קשה. באמבולנס איבדתי את ההכרה. הרגשתי שאני מרחף מעל גופי וראיתי את הרופאים מטפלים בי". החוויה הזאת הבהירה לו שיש קיום של נשמה שמעבר לגוף הפיזי.

הוא עבר תהליך שיקום ארוך, ובין השאר טופל בדיקור סיני. בעקבות התגובה החיובית החליט ללמוד את המקצוע. הוא הצטיין בלימודים, החל להתמחות בתחום ויצא לחו"ל. "רציתי ללמוד את הנושא ולהעמיק בו, וכך לעזור לבני-אדם". במשך כמה שנים עבד במרכזים רפואיים בקנדה וראה הצלחה. הוא טיפל באישים מפורסמים ושמו הלך לפניו.

טלטלה בתקיעות

התפנית הדרמטית בחייו התרחשה כשעמד לשאת צעירה לא-יהודייה, ממשפחה נוצרית. "בוקר אחד, בימים שבהם התכונַנו לחתונה, קיבלתי ממנה שיחת טלפון. היא האיצה בי לקום. 'היום ראש השנה שלכם', אמרה. 'מה?!', תהיתי, והיא בשלה: 'לך לחגוג עם העם שלך את השנה החדשה'. היא אף הציעה להראות לי את בית הכנסת".

אף שבאזור היה בית תפילה רפורמי, הובילה אותו הצעירה לבית חב"ד. "השליח קיבל את פניי, הניח כיפה על ראשי ונתן בידי מחזור. בתחילה לא הבנתי מה בעצם אני עושה שם, אבל בשעת התקיעות לבי נפתח. פשוט פרצתי בבכי", הוא משחזר. לאחר התפילה הציע לו השליח ללמוד עמו בספר התניא, והוא נענה. הלימודים הובילו לפרידה מהגויה. "היא אמרה שהשתניתי והחליטה לבטל, לשמחתי, את הנישואים".

תשובות לשאלות

השיעורים בתניא חוללו מהפך בנפשו. "כל פרק בתניא ענה לי על שאלות שהטרידו אותי. זיהיתי מצבי תודעה שתמיד הרגשתי. התחלתי לחבר קצוות, להרגיש שאני מקבל תשובות לכל תהיותיי. זה היה מדהים". בתוך זמן קצר החליט לעזוב את קנדה ושב לארץ. "התחלתי ללמוד תניא אצל הרב יאיר כלב בתל-אביב. השיעורים האלה הכניסו אותי לחיים של חסידות ופשוט שינו את חיי".

את י"ט בכסלו הוא רואה כמעין יום הולדת. "החסידות הצילה אותי מהתבוללות. בזכות היום הזה גיליתי עולם מופלא שמלווה אותי בכל רגע", הוא חותם.


רוסלר. "כל פרק בתניא ענה על שאלות"

  פינת ההלכה ומנהג

בשקט או בקול

שאלה: האם נכון להתפלל פסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיה בשקט, או שצריך לומר את מילות התפילה בקול?

תשובה: בימי אדמו"ר הזקן, בעל התניא, גזרו רבנים המתנגדים לחסידות כי יש להתפלל "בלי שום תנועה והרמת קול". הרבי הגיב על כך בחריפות: "עברו תורות, חלפו חוק, בהווסדם יחד עלי לגזור על התפילה, להתפלל... כמלאכי עליון בהגיעם למדרגה העליונה אשר אין למעלה הימנה, כמו שכתוב (יחזקאל א,כה): 'בעומדם – תרפינה כנפיהם'"...

בספר התניא מודפסת איגרת שלו, שבה הוא דורש מהחסידים שהש"ץ יאסוף מסביבו את "כל המתפללים בקול קצת, על כל פנים, ולא בלחש...". באיגרות אחרות קרא לדבוק בתקנות קדומות, להתאסף ולהתחיל להתפלל יחד בקול מ'הודו' ואילך. כך הנהיג גם בנו, 'אדמו"ר האמצעי'.

ואף אם מכמה וכמה סיבות אין התקנות האלה מתקיימות בדורותינו ככתבן וכלשונן, עדיין ראוי שכל יהודי ינהג ברוח הדברים ויתפלל בדרך שתפילתו נשמעת באוזניו.

הרבי מליובאוויטש התבטא, ש"יש לעורר על אלה המתפללים בלחש דווקא, כך שבקושי יכולים הם לשמוע את עצמם, ועוד זאת, שכשיש יהודי המבקש להתפלל בקול (באופן של 'שירה') – משתיקים אותו, כדי להכריחו להתפלל כמותם". והוסיף: "אין זה ממנהגי חב"ד, כי אדמו"ר הזקן היה מתפלל בקול רם דווקא, ומתוך שירה ושמחה, וכן נהגו ממלאי מקומו, רבותינו נשיאינו שאחריו".

מקורות: תניא, קו"א בסופו (עמ' 324). אג"ק אדמו"ר הזקן, מהדורת תשע"ב, עמ' לד. רסד. שיט. אג"ק אדמו"ר האמצעי, מהדורת תשע"ג עמ' קעו. שיחות קודש תשנ"ב ח"ב עמ' 594.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)