שאלה: מהי חשיבות הגבהת וגלילת ספר התורה?
תשובה: הגבהת התורה נעשית כדי לכבדה בהצגתה לכל המתפללים (וטוב שכל הקהל יביט בה), וכולם עומדים אז ואומרים פסוקים לכבוד התורה.
בגמרא אמרו: "עשרה שקראו בתורה – הגולל נוטל שכר כנגד כולם". רבנו חננאל והרמב"ם פירשו שהכוונה לעולה האחרון, שמשלים את הקריאה. הריא"ז פירש שהגולל (לפני הקריאה) מכין את מקום הקריאה, ובעל העיטור פירש שזה הגוללו לאחר הקריאה כדי לכורכו במטפחת.
המנהג הקדמון היה לבצע את הגבהת התורה לפני הקריאה, כמנהג הספרדים עד היום; וכן מוכח בזוהר ובדברי האר"י ז"ל. אלא שהמוני העם חשבו שראיית ספר התורה חשובה מהקריאה בו, והיו עוזבים את בית הכנסת אחרי ההגבהה. לכן הנהיגו האשכנזים להגביה אחרי הקריאה. כמו-כן הנהיגו לחלק את ההגבהה והגלילה לשני אנשים, אך הרמ"א כתב שהמגביה הוא העיקר משניהם.
מכיוון שמהגמרא משמע שעיקר השכר תלוי בגלילה, היה מנהג ישן שלאחר ההגבהה המגביה מניח את ספר התורה על הבימה, והוא בעצמו גולל וסוגר אותו ומגביהו שוב ויושב, ובא אחר וכורך את האבנט והמעיל. וכן מנהג חב"ד גם כיום. וה'ערוך השלחן' (שהיה מראשי ה'ליטאים') שיבח מנהג זה.
מקורות: מגילה לב,א, ור"ח. מסכת סופרים פי"ד ה"ד וביאור הגר"א. רמב"ם הל' תפילה פי"ב הי"ח. טושו"ע סי' קלד ונו"כ. רמ"א סי' קמז ס"ד וסי' קמט ס"א. משנ"ב סי' קלו ס"ק ה. פסקי תשובות שם הע' 19, סי' קלד ס"ק ט וסי' קמז ס"ק ד, וש"נ. ס' המנהגים-חב"ד עמ' 15. ערוה"ש סי' קמז ס"ט. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
