חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:09 זריחה: 6:44 ג' בחשון התשפ"ז, 14/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1499 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת האזינו, י"ב בתשרי תשע"ו, (25/09/2015)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1499 - כל המדורים ברצף
שנה של 'הַקְהֵל' והתחזקות
יש חדש
ר' אבנר וכוח התשובה
סוכות
תשובה מוכנה
סומך ועוזר
תשובה בחולות
סוכת הלווייתן
הסקסופון שהחל לנגן מוזיקה חסידית
מצוות 'הַקהֵל'

מס' 1499, ערב שבת-קודש פרשת האזינו, י"ב בתשרי ה'תשע"ו (25.09.2015)

יוצא לאור על-ידי צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 072-2770100, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

שנה של 'הַקְהֵל' והתחזקות

אמנם אין לנו בית מקדש ואין לנו מלך, אבל את הרעיון הבסיסי של 'הַקְהֵל' כולנו נדרשים ליישם במסגרות המתאימות לנו

בימים האלה, בזמן בית המקדש, הייתה אופפת את העם כולו התרגשות מיוחדת. העלייה לרגל בשנה הזאת הייתה בשיאה, והכול ציפו למעמד המיוחד שמתרחש אחת לשבע שנים – מעמד 'הַקְהֵל'. המעמד הזה התקיים בחג הסוכות. אנשים נשים וטף היו נקהלים לבית המקדש והמלך היה קורא בספר התורה, כדי לעורר את בני העם "ליראה את ה'" ולחזקם בקיום התורה ומצוותיה. על שם המצווה הזאת נקראת השנה כולה 'שנת הַקְהֵל'.

אף שעדיין לא נבנה בית המקדש השלישי ואין בכוחנו לקיים את מצוות 'הַקְהֵל' כפשוטה,  המצווה הזאת קיימת גם עכשיו, במשמעותה הרוחנית והרעיונית. השנה הזאת מעניקה לנו כוחות מיוחדים להתחזק ביראת ה', בלימוד התורה ובקיום מצוותיה, באהבת ישראל ובאחדות ישראל, כרוחה של מצוות 'הקהל'.

שני מוטיבים מרכזיים

הרבי מליובאוויטש קרא לחיות במשך השנה כולה בהשראת רעיון זה. איך עושים 'הַקְהֵל' כל השנה? במצוות 'הַקְהֵל' באו לידי ביטוי שני מוטיבים חשובים:

א) אחדותו של עם ישראל. כל בני העם, אנשים נשים וטף, התאחדו יחדיו, ובאו לקבל עליהם כאיש אחד בלב אחד להתחזק ביראת ה' ובקיום תורתו ומצוותיו.

ב) חיזוק התורה והמצוות. מטרת ההתכנסות הייתה לעורר את לב העם ליראת שמים ולחיזוק התורה ומצוותיה, כפי שהתורה עצמה מגדירה את המטרה: "למען ישמעו ולמען ילמדו, ויָראו את ה' אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". המעמד הנשגב, שבו העם כולו עומד ומקבל עליו להתחזק ביראת ה' ובקיום תורתו ומצוותיו, היה מותיר רושם עמוק בנפשות כל המשתתפים ומעורר את ליבם למשך כל השנה הבאה והשנים הבאות.

מכאן שהשנה יש לשים דגש מיוחד על שני ההיבטים האלה: להתלכד ולחזק את אחדותנו, ולהתחזק בקיום התורה ומצוותיה. אלה שתי נקודות מרכזיות שצריכות לעמוד השנה בראש מעיינינו.

גם אתה מלך

אמנם אין לנו בית מקדש ואין לנו מלך, אבל את הרעיון הבסיסי של 'הַקְהֵל' כולנו נדרשים ליישם במסגרות המתאימות לנו. כל מי שהוא 'מלך' במסגרת שלו – אב במשפחתו, רב בקהילתו, מחנך בכיתתו, מנהל במוסדו וכל בעל השפעה על ציבור – צריך להשתדל בשנה זו להשפיע ברוח שני המוטיבים האמורים בקרב הנתונים להשפעתו.

הרבי קרא לכל יהודי בעל השפעה (ומי אין לו השפעה כלשהי) להקהיל מפעם לפעם את הציבור הקרוב אליו (בני המשפחה, תלמידים, עובדים, שכנים, ידידים וכו'), ובמסגרת ההתכנסות לעורר את המשתתפים להתחזק באחדות ישראל ובקיום התורה והמצוות, איש-איש על-פי דרגתו ומצבו.

השנה הזאת היא אפוא שנה מיוחדת במינה, בעלת סגולות מיוחדות וברכות מיוחדות. כאשר כל אחד ואחד מאיתנו יעשה 'הקהל' במסגרת הקרובה אליו, נזכה שגם הקב"ה יעשה את ה'הַקְהֵל' הגדול והכללי – "קהל גדול ישובו הנה" – בגאולה השלמה בקרוב ממש.


חג הסוכות, זמן של אחדות ישראל והתחברות בין חלקי העם

  יש חדש

נערכים לסוכות

צעירי חב"ד נערכים לקראת הפעילות הגדולה בימי חג הסוכות. עשרות סוכות ניידות יסובבו אי"ה בחוצות הערים והיישובים, ויזַכו את המוני בית ישראל במצוות החג. במרכזי הערים בתי חב"ד מציבים את 'סוכות האחווה', שיאפשרו לציבור לקיים את מצוות הסוכות וארבעת המינים. חסידי חב"ד ישַמחו את כוחות הביטחון, וכמו-כן תהיה פעילות מיוחדת במרכזים רפואיים, בבתי אבות, בריכוזי עולים ואף בבתי כלא.

שמחות בית השואבה

בלילות חול המועד בתי חב"ד מקיימים עצרות גדולות של שמחת בית השואבה. האירועים נערכים בחוצות הערים, ביטוי לעניינו המיוחד של חג הסוכות, שמביא את אווירת הקדושה אל הרחוב, עד שהרחוב עצמו רוקד. הציבור מוזמן.

להבין את תשרי

יהדות טיווי הפיקה תקליטור מיוחד ובו הרצאות וניגונים על חגי תשרי. בין המרצים הרב אליעזר ברוד, הרב שניאור אשכנזי והרב אריק מלכיאלי. הניגונים מבוצעים בידי אמן הכינור מרדכי ברוצקי. טל' 0522704808.

  שלחן שבת

ר' אבנר וכוח התשובה

השבת שאחרי יום הכיפורים יש בה סגולה מיוחדת הקשורה בעניין התשובה. תהליך התשובה של האדם מתעצם בשבת הזו לרמה גבוהה אף מזו של יום הכיפורים, על-פי הכלל 'מעלין בקודש'. אך לכאורה איך אפשר להתעלות למעלה מההתקרבות לקב"ה שהייתה ביום הקדוש ביותר?

אדמו"ר הריי"צ סיפר שפעם אחת נכנס אל אביו, אדמו"ר הרש"ב, אחרי יום הכיפורים ושאלו מהי העבודה הרוחנית הנדרשת עתה. השיב לו אביו: "עכשיו דווקא צריך לעשות תשובה!". כלומר, עבודת התשובה טרם נסתיימה, אלא היא מוסיפה ומתעצמת. הכיצד?

תשובה מתמדת

השאלה הזאת יכולה להישאל גם בכל יום חול רגיל, כאשר אנו מבקשים בתפילת שמונה-עשרה "סלח לנו... כי חטאנו". והלוא עד עתה התעלה המתפלל והתקרב לקב"ה שלב אחרי שלב, מפסוקי דזמרה ועד קריאת שמע, והנה פתאום הוא מזכיר עוונות?

אלא שתשובה היא תהליך רוחני שבו מדרגות רבות. אין מדובר על מחילת העוונות בלבד. התשובה מעלה את האדם למקום רוחני נעלה משל הצדיק, עד שההישגים הקודמים נחשבים בעיניו לחסרונות, והוא שרוי תמיד בתהליך של תשובה למקום גבוה יותר.

ההתגרות והתשובה

את מעלת התשובה של פרשת האזינו אפשר למצוא בסיפור המופיע ב'סדר הדורות' על ר' אבנר, תלמיד הרמב"ן, שהמיר את דתו ונהפך לאדם בעל השפעה רבה. פעם אחת, ביום הכיפורים, ציווה להביא לפניו את רבו הרמב"ן, ולנגד עיניו שחט 'דבר אחר', בישלו ואכלו, ושאלו על כמה איסורי כרת עבר. הרמב"ן השיב: ארבעה, והלה טען שמדובר בחמישה.

כעס עליו הרמב"ן, והמומר השתתק, שכן עדיין נותרה בו יראת כבוד כלפי רבו. שאלו הרמב"ן מה הביאו להמיר את דתו. השיב התלמיד כי שמע מפיו שבפרשת האזינו מופיעות כל המצוות וכל העניינים בעולם, ודבר זה מופרך בעיניו. הרמב"ן אמר לתלמיד כי הוא עומד מאחורי הדברים, וגם שמו של אבנר נרמז בפרשה, בפסוק "אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם, אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם" – ר' אבנר.

ברגע אחד

למשמע הדברים התעורר התלמיד בתשובה, ושאל את הרמב"ן אם יש תיקון למעשיו. השיב לו רבו: "אתה שמעת את דברי הפרשה". לקח התלמיד סירה נטולת משוטים והניח לים לסחוף אותו עד שלא נודע סופו.

מהסיפור עולה מסר מופלא: לשמו של התלמיד, כפי שנרמז בפרשת האזינו, נוסף התואר ר'. לכן בכל הספרים שבהם מופיע הסיפור נכתב 'ר' אבנר'. הואיל וסופו היה לחזור בתשובה, על אף גודל חטאיו, התורה עצמה מכנה אותו בתואר מכובד! מכאן עולה גודל מעלת התשובה, שיכולה להתחולל אפילו ברגע אחד, כסיפור על ר' אלעזר בן-דורדיא, ששב בתשובה ברגע אחד ועליו בכה רבי ואמר: "יש קונה עולמו בשעה אחת".

(התוועדויות תשמ"ב, כרך א, עמ' 94, 109)

  מן המעיין

סוכות

סוכת מגן

הסוכה היא סגולה כנגד יצר הרע, שלא יפגע בך אחרי התשובה של הימים הנוראים. והראיה מיעקב אבינו, שהקים לו סוכה כשהלך מעשיו, כדי להיפטר מן הרשע.

(רבי חנוך מאלכסנדר)

אור מקיף

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" (ויקרא כג,מג). הסוכה מבטאת את המשכת האור המקיף. באור מקיף כמה בחינות. הסוכה מבטאת את האור המקיף הפועל בפנימיות, בבחינת "למען יֵדעו דורותיכם" – שהידיעה תורגש בכל דור ודור.

(לקוטי דיבורים)

לב טוב

"העיד רבי יהודה שהיו מורישים את לולביהם לבניהם" (סוכה לא). לולב רומז ללב טוב, 'לו- לב'. הצדיקים מורישים את ליבם הטוב לבניהם.

(רבי חיים מקוסוב)

סוכה כתפקיד

"בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מד). "תשבו שבעת ימים" – רמז לשבע המידות שהאדם צריך לברר ולזכך במשך שבעים שנות חייו.

(ספר המאמרים קונטרסים)

קחו את עצמכם

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כג,מ). "ולקחתם לכם" – קחו את עצמכם אל הבורא יתברך, כפי שנאמר במדרשים: אתרוג דומה ללב, לולב לשדרה, הדס לעיניים, ערבה לשפתיים. אדם צריך לכוון את כל איבריו לה' יתברך.

(חידושי הרי"ם)

דירת עראי

הסוכה היא דירת עראי, וכך יש לראות את חיי האדם בעולם הזה, שהרי ירידת הנשמה למטה היא לזמן קבוע ומוגבל.

(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

כוח הדעת

"למען ידעו דורותיכם" (ויקרא כג,מד). לבני ישראל ניתן כוח הדעת, שעניינו הכרה והרגשה, וכך כל אחד ואחד מישראל יכול להגיע להכרה בעצמות אין סוף ברוך הוא.

(ספר המאמרים ת"ש)

זורח ומבריק

"כל האזרח מישראל ישבו בסוכות" (ויקרא כג,מד). "אזרח" מלשון זריחה. כל מה שזורח ומבריק, כל הטוב והיפה, כל ניצוץ של קדושה וזוהר המצוות – הכניסו לתוך הסוכה.

(אדמו"ר הזקן)

  אמרת השבוע

תשובה מוכנה

רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב נהג להזמין לסוכתו אנשים פשוטים ביותר. איתם היה אוכל את סעודות החג, מאזין לדבריהם ומשמיע באוזניהם את דברי תורתו.

היו מקורביו תמהים על מנהגו זה. וכי אין הוא יכול למצוא לו חברותא הולמת יותר? פעם אחת שאלוהו לטעם הדבר. השיב רבי לוי-יצחק:

"לעתיד לבוא, כשיזמינו את כל הצדיקים לסוכת עורו של לווייתן, ארצה גם אני להיכנס לאותה סוכה. ואולם שומרי הפתח ודאי יעכבו אותי ויאמרו בכעס: חוצפה שכזאת! איך אדם שכמותך מעז להידחק בין צדיקים וגדולי עולם?! אוכל להשיב על כך: גם אני הזמנתי לסוכתי אנשים פשוטים, ולא התביישתי בהם כלל".

  פתגם חסידי

סומך ועוזר

"סוכה ראשי-תיבות: סומך ועוזר כל הנופלים - מי שמקיים את מצוות סוכה, הקב"ה עוזרו ומחזיקו ביד ימינו" (בני יששכר)

  מעשה שהיה

תשובה בחולות

מלחמת יום הכיפורים, שפרצה בעיצומו של היום הקדוש בשנת תשל"ד, הפתיעה את העם בישראל. חיילי המילואים הוזעקו מתוך בתי הכנסת, טליתותיהם על כתפיהם, היישר למערכה הקשה.

אריה-דב שוורץ היה מוכן למלחמה. כמפקד צוות חילוץ במילואים היה בידו צו התייצבות לי"א בתשרי, יום למחרת הצום. הציוד הצבאי שלו כבר היה ארוז ומוכן, וכשפרצה המלחמה יצא מיד לדרך.

אריה נולד ברומניה, בעיר קלויזנבורג שבחבל טרנסילווניה. אביו שימש קצין בכיר בצבא ההונגרי, ולחם במלחמת העולם הראשונה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ביקשה משפחת שוורץ לעלות לארץ ישראל, אולם השלטונות הסובייטיים מנעו זאת ממנה.

כשעלו בני המשפחה סוף-סוף לארץ נדמה היה להם כי באו אל המנוחה ואל הנחלה. המשפחה לא הייתה דתית, אולם כשאריה התקרב לגיל המצוות נשלח להתכונן לאירוע הגדול אצל המחנך הרב נפתלי רוט מירושלים. הרב רוט הבין לנפש הנער, השיב לו בנחת על שאלותיו הרבות ולימדוֹ את עקרונות היהדות.

כשגדל התגייס לצה"ל ולא אחת שם את נפשו בכפו כדי לחלץ פצועים משדות קרב. גם עתה ידע כי תפקידו יהיה מורכב והרה סכנות.

אזעקות עולות ויורדות פילחו את האוויר. בעוד זמן קצר יידרש אריה להיכנס לזירת קרבות כדי לחלץ משם לוחמים. יהיה זה צוות טנק שנקלע לשדה מוקשים קטלני, או טייס שמטוסו הופל והוא מוקף חוליות אויב המנסות ללוכדו.

משימתו הראשונה הייתה ברמת הגולן. כוחות צה"ל, שהיו בעמדה מספרית נחותה, נלחמו בחירוף נפש. "יש טנק שמנועו חדל מלפעול", תדרכו אותו. הטנק היה מוקף יחידות קומנדו ושריון סורי שארבו בדיוק לטרף מעין זה.

באותם רגעים הרגיש אריה כי אינו בודד. הוא יצא לדרך בטנק מיושן ובלי תחמושת, בניסיון לאתר את צוות הטנק הבודד בשטח. בחסדי שמים צלחה משימתו. הוא חבר אל הכוח, ואף השיב את המנוע לפעילות. אלא שאז התרחש דבר מחריד. בדיוק כאשר פנה מפקד הטנק לחזור לעמדתו בטנק – פגע קליע בראשו, והוא נהרג במקום. אריה פרץ בבכי שכמותו לא חווה מימיו.

כעבור רגע התעשת. הוא הסב את ראשו כדי לאתר את מקור הירי, ואז הבחין לתדהמתו בטנק סורי ניצב על גבעה מולו. במו עיניו ראה את המפקד הסורי אוחז במקלע. כמו מתוך חלום הביט אריה בצריח הטנק הסורי נע באיטיות לעברו, ולוע התותח מכוּון ישירות אליו.

הרגעים האלה נדמו בעיניו לנצח. אריה והמפקד הסורי הביטו איש בעיני אויבו. חייו של אריה עברו לפניו כמו בסרט. הוא הבין כי אלה רגעי חייו האחרונים. במחשבותיו כבר נפרד מקרובי משפחתו, והתכונן לגרוע מכול.

ופתאום נשמע רעם מנוע. הטנק הסורי החל לסגת לאחור. מול עיניו הקרועות מתדהמה נעלם הטנק כלעומת שבא.

התקרית המוזרה מילאה את ראשו של אריה מחשבות. מדוע ניצלתי, שאל את עצמו, למה נשארתי לחיות?

את התשובה קיבל בתוך ימים מספר, כאשר נצטווה לרדת עם צוותו לחזית הדרום. הצטרף אליהם עוד איש מילואים כבן ארבעים, שבמשך כל הנסיעה הארוכה שמר על שקט ולא משך תשומת לב רבה.

פתאום, באמצע הדרך השוממת בסיני, הבחינו החיילים בסוכה ניצבת על אם הדרך. הם עצרו, ומתוך הסוכה יצא יהודי עטור זקן והזמין אותם לברך על הלולב ולשבת בסוכה.

החיילים שמחו מאוד על ההזדמנות הנדירה שנפלה בחלקם. רק הטרמפיסט השתקן סירב. אריה פנה אליו: "חבר, קח סידור וטול לולב".

החייל משך בכתפיו ולא הסכים בשום אופן להיענות להפצרות.

"יודע מה?", אמר לו אריה, "עשה זאת בשבילי, הרי אני ה'טרמפ' שלך!".

לבקשה הזאת התקשה החייל לסרב, והתרצה לברך על הלולב.

אלא שכאן אירע דבר בלתי-צפוי. אך נטל לידיו את הסידור, עוד בטרם השמיע הגה, החל החייל לרעוד ופרץ בבכי נטול מעצורים. זעקות קטועות נשמעו מפיו, ואז התמוטט תחתיו מתעלף.

החיילים מיהרו להשיב את רוחו של האיש. רק בעבור כמה דקות התאושש מעט והחל לספר:

"הייתי ילד קטן בזמן השואה. חוויתי את הגרוע מכול. ראיתי את כל יקיריי נרצחים לנגד עיניי. אולם דווקא אני 'נבחרתי' בידי המרצחים לחיות. באותה עת לא הבנתי מדוע נותרתי בחיים. איזה טעם יש לחיי אם כל משפחתי אבדה? חשתי כעס רב על בורא העולם והחלטתי לנתק עמו כל קשר".

החייל פרץ בבכי מחודש, ואז המשיך ואמר: "כעת זו הייתה הפעם הראשונה מאז אותה החלטה, לפני שלושים וחמש שנים, שפניתי לדבר אל הבורא!".

החייל סיים את דבריו, והותיר את החיילים נרגשים ונסערים. אריה עצמו היה נפעם. פתאום הבין שקיבל תשובה לשאלתו מדוע ניצל מירי הטנק הסורי. הוא קיבל את חייו במתנה כדי שיהודי זה יחדש את הקשר האבוד עם בוראו!

(מפי בעל המעשה)

  לומדים גאולה

סוכת הלווייתן

חז"ל אומרים כי בזמן הגאולה יעשה הקב"ה סעודה גדולה לצדיקים, שבה יוגשו שור הבר, הלווייתן והיין המשומר. כשמעיינים במקורות, ובמיוחד במקורות הקבלה והחסידות, מגלים שבדברים הללו טמונים סודות עמוקים הקשורים במהות הפנימית של הגאולה.

הסעודה הזאת נזכרת פעמים רבות בדברי חז"ל. בגמרא (בבא בתרא עה,א) נאמר: "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לווייתן" (ובהמשך לכך נאמר: "עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לווייתן"). במדרש (ויקרא רבה יג,ג) מתואר ה'קרב' שיתנהל לקראת אותה סעודה בין ה'בהמות' (שור הבר) ללווייתן – "בהמות נותץ ללווייתן בקרניו וקורעו, ולווייתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו".

במקום אחר בגמרא (פסחים קיט,ב) נאמר שבתום הסעודה, כשיגיעו הצדיקים לברכת המזון, תועבר הכוס מצדיק לצדיק, וכל אחד ואחד מהם יטען שאין הוא ראוי לברך, עד שיגיעו לדוד המלך והוא יברך. מדוע יחששו האבות, משה רבנו וכו' לברך? פחדם נובע מכך שהיין שבכוס הוא "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" (ברכות לד,ב), וכל אחד ואחד ימצא בעצמו פגם שמונע ממנו לברך על היין הנעלה הזה.

יתגלו בבוא השעה

חשוב להבהיר כי אין לפרש עניינים אלה כמשל בלבד לסודות נעלים. בספרים המבארים את עניינה הרוחני של סעודה זו מודגש שאכן זו תהיה סעודה גשמית, עם בשר לווייתן, שור הבר ויין המשומר. כך כותב המהרש"א (חידושי אגדות לב"ב עד,ב): "דע, כי יש לנו להאמין בכל הדברים האלו בפשטן, ואף שהמפרשים האריכו בדרוש הזה לפי כוונתם... אין הדברים יוצאין ממשמען".

עם זה ברור שאין מדובר בַלווייתן ובשור הבר המוּכרים לנו. מדברי הגמרא (בבא בתרא עד,ב) עולה שמלווייתן זה נבראו שני פרטים בלבד, זכר ונקבה, ואף הם לא נשארו כמות שהם, אלא הקב"ה "סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחהּ לצדיקים לעתיד לבוא". כך גם שור הבר – "סירס הזכר וצינן הנקבה ושמרהּ לצדיקים לעתיד לבוא". גם על היין המשומר נאמר הפסוק – "עין לא ראתה" (ברכות שם). מדובר אפוא בדברים שאיננו מכירים את מהותם, והם יתגלו בבוא שעתם.

סיום העבודה

בתורת החסידות מבואר שסעודת הלווייתן, שור הבר ויין המשומר מבטאת את עבודתו של עם ישראל בתקופת הגלות. הלווייתן, שחי בים, מסמל את העולמות הרוחניים, הנסתרים, השרויים בתוך הגילוי האלוקי האין-סופי. שור הבר, שחי על פני היבשה, מסמל את העולם הזה התחתון, הגלוי לעינינו. השניים מייצגים אפוא את שתי הבחינות המרכזיות בעבודת ה' – הפעולות הרוחניות הנעשות בעולמות העליונים על-ידי עבודת האדם, והקדושה והזיכוך שהאדם יוצר בתוך המציאות הגשמית בעולם הזה.

שני התחומים הללו בונים את הגאולה. כשתסתיים עבודה זו – כאשר יושלמו הפעולות הרוחניות ויושלם זיכוכו של העולם הגשמי – תבוא הגאולה. לכן הביטוי לכך יהיה בסעודת שור הבר והלווייתן, שבתוכם יתלבשו כל האורות הרוחניים הנפלאים שנוצרו על-ידי שני סוגי העבודה הללו. אכילת שור הבר והלווייתן על-ידי הצדיקים, תהיה שיאה ושלמותה של העבודה שעשו.

אחרי כל זאת יינתן גילוי חדש שכמותו "עין לא ראתה" – זה היין המשומר. יין זה רומז לסודות הכמוסים ביותר, שמעולם לא נתגלו, והם יינתנו רק לאחר השלמת כל העבודה, בזמן הגאולה.

  חיים יהודיים

הסקסופון שהחל לנגן מוזיקה חסידית

שעת לילה מאוחרת. החייל דור אסרף יושב בבסיס צבאי, במסגרת שירות מילואים. דממה מסביב. הוא מפעיל את נגן המוזיקה שלו ומאזין בפעם הראשונה לשיר '"תניא, אמר רבי ישמעאל", שמבצע הזמר החסידי אברהם פריד. אסרף מנסה להבין את מילות השיר, שנלקחו ממסכת ברכות, ואינו מצליח. "לא הבנתי מילה", הוא מספר. "בכל לילה שמעתי את השיר מחדש וניסיתי להבין על מה הוא מדבר".

כמה ימים קודם לכן הציע לו המעבד יובל סטופל להצטרף לתזמורת של פריד, כנגן סקסופון. "ניסיתי להתחבר למוזיקה החסידית ורציתי להבין לאן אני 'נכנס'. יום אחד הסביר לי חבר ששירת איתי את פירוש המילים. הדברים נגעו עמוקות בליבי", הוא מעיד.

סמל יהודי

אסרף (30), יליד פתח-תקווה, הספיק להופיע במקומות רבים בעולם, עם גדולי הזמר החסידי, כמו פריד, מרדכי בן-דוד ויעקב שוואקי. הוא מחייך כשהוא נזכר בפגישתו הראשונה עם פריד: "הוא התנהג בצניעות רבה כל-כך, שהדבר התחבר לי עם התוכן העמוק של המוזיקה הזאת, שהייתה זרה לי לחלוטין. מהר מאוד התחברתי אליו".

באותם ימים הוזמן להופיע בארה"ב. "חבר הציע לי לחבוש כיפה, 'שהילדים לא יחשבו שאתה גוי'... הנחתי את הכיפה על ראשי והיא נשארה שם. כשחזרתי לארץ, חששתי מאוד מתגובת החברים, אבל החלטתי להמשיך ויהי מה".

מסר מאחד

דווקא בני משפחתו עודדו אותו. קרבתו לפריד חיברה אותו יותר ויותר למסורת. "פעם אחת שמעתי אותו מצטט בהופעה את הרבי מליובאוויטש, שאין 'חילוני' או 'דתי', יש יהודי. התחברתי מאוד לתובנה הנפלאה הזאת. לא שמעתי גישה כזאת מעולם, בפרט בעולם המקוטב שלנו".

כנגן בתזמורת של פריד נחשף לעולם ניגוני חב"ד שפריד נוהג לבצע בהופעותיו. "אני מנגן אותם המון. מדהים שניגונים שקטים לכאורה נהפכים לשירה שמחה, כמו 'ניגון הצמח צדק', שאני מאוד מתחבר אליו".

מצות לטורקייה

צרפת, בריטניה, ארה"ב, טורקייה – אלה מקצת המדינות שבהן הופיע עם פריד ושימח יהודים. "זכורה לי במיוחד הופעה בפורים בטורקייה. זה היה מיד אחרי קריאת המגילה, והתחושה הייתה מרוממת מאוד. עוד קודם ההופעה קלטנו את מסירות הנפש שבה פועלים שלוחי חב"ד במדינה. התבקשנו, כל חברי הלהקה, לקחת איתנו ארגזי מצות בעבור השלוחים וקהילותיהם. כל אחד מאיתנו נשא לפחות שמונה קילו מצות... אז הבנתי קצת את החיים המורכבים של השלוחים".

בימים האלה הוא חוגג את השקת אלבום הבכורה שלו – 'אגדלך', המנוגן בסקסופון. באלבום יש שירים חסידיים לצד פיוטים. את חג הסוכות הוא מציין במיוחד, ולא רק בגלל שמחת בית השואבה. "זה החג שנולדתי בו", הוא מחייך.


בזכות הניגונים. דור אסרף (צילום: יונתן הלפרין)

  פינת ההלכה ומנהג

מצוות 'הַקהֵל'

שאלה: האם יש עניין לעשות בחג הסוכות כינוס 'זכר למצוות הקהל'?

תשובה: בזמן בית המקדש, בשנה השמינית, במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות, קיימו את מצוות 'הקהל', ככתוב (דברים לא,י-יב): "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה בחג הסוכות... הקהל את העם...".

במצווה הזאת חייבים לשתף גם את 'הטף' (ובעצם, מהגיל הרך ביותר). הכול היו מגיעים להקשיב בכוונה רבה לקריאת התורה (פרשיות נבחרות מספר דברים) מפי המלך, וכדברי הרמב"ם "ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה, ומפי הגבורה שומעה", ולהתעורר ולהתחזק מזה "כל הימים" ביראת שמים ובקיום המצוות.

יש קהילות, כמו בירושלים ת"ו, שנהגו לעשות כינוס גדול (בכותל המערבי, או בבית הכנסת), ולקרוא בו בציבור (בלי ברכה) את הפרשיות האלה, "זכר למקדש". אבל הרבי מליובאוויטש תמה מדוע במצוות רבות תיקנו חז"ל לעשות "זכר למקדש", ודווקא במצווה זו לא מצאנו על כך מאומה. והסביר: עיקר עניינה של המצווה הוא להרבות יראת שמים. ואם עושים איזה 'זכר' ליראת ה' – זו המצווה עצמה!

לכן סמוך לחג הסוכות, וכמו-כן בימי חג הסוכות עצמו, ובעצם כל השנה, ואף בכל השנים, יש להקהיל יהודים 'אנשים, נשים וטף', ולפנות אליהם בדברים היוצאים מן הלב, ולחזור על תוכן הפרשיות האמורות, כדי להוליך להתחזקות ביראת שמים ועד 'המעשה הוא העיקר'.

מקורות: סוטה מא. רמב"ם הל' חגיגה פ"ג. ס' החינוך מצווה תריב. תורת מנחם ח"ז עמ' 62. שערי הלכה ומנהג ח"ה סי' פט. שערי שמיטה סי' סא-סו. לוח 'דבר בעתו'.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)