חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:09 זריחה: 6:44 ג' בחשון התשפ"ז, 14/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1495 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת תצא, י"ג באלול ה'תשע"ה (28/08/15)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1495 - כל המדורים ברצף
יש תרופה לנוכח הקיטוב
יש חדש
ארבעה נגד עמלק
מחיית עמלק
האוּמנם מחשבה טובה?
צער על יהודי
נשמה מעשית
צער ושמחה
לתקן את מעללי הצנזורה הרוסית
בדיקת סת"ם

מס' 1495, ערב שבת-קודש פרשת תצא, י"ג באלול ה'תשע"ה (28.08.2015)

יוצא לאור על-ידי צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 072-2770100, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

יש תרופה לנוכח הקיטוב

הדרך שבה התמודד הבעל-שם-טוב עם הקיטוב ועם הצמא הרוחני בימיו, יעילה גם במציאות הנוכחית. החסידות נותנת פתרון רוחני

ביום רביעי הבא יחול היום הגדול ח"י באלול, יום הולדתם של שני המאורות הגדולים של תורת החסידות: הבעל-שם-טוב, מייסד החסידות הכללית (נולד בשנת תנ"ח), ורבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן ערוך ומייסד חסידות חב"ד (נולד בשנת תק"ה).

גדולי החסידות כינו את היום הזה ח"י באלול, מפני שהוא מחיה את חודש אלול. החיות המיוחדת שהביאה החסידות מפיחה רוח חיים גם בחודש אלול עצמו, ומאפשרת לנו לתקן את דרכינו ולהתקרב לאבינו שבשמים מתוך שמחה ואהבה.

כוח הסוד

אי-אפשר כלל לתאר את חיי היהדות בדורות האחרונים בלי האור המיוחד שהביא הבעש"ט לעולם. שיטת החסידות שייסד נתקבלה בתפוצות ישראל כמים חיים על נפש עייפה, והתפשטה במהירות על אף ההתנגדות שקמה עליה בראשית דרכה.

בכמה וכמה מובנים יש קווי דמיון בין דורנו ובין ימי הופעתו של הבעש"ט. כאז כן היום מחריף הקיטוב בין חלקי העם. העם היהודי מתפלג לעולם של תורה ולמדנות מזה ולעולם של יהודים פשוטים, שרבים מהם מושפעים יותר ויותר מתרבות הגויים, מזה. כאז כן היום, גם לומדי תורה ומקיימי מצוות צמאים לאור רוחני, מבקשים חיוּת בקיום המצוות, משתוקקים לשמחה אמיתית.

הבעש"ט הרעיף טל של תחייה על העם הצמא והמקוטב. באהבת ישראל אמיתית חימם את נפשותיהם של המוני בית ישראל. באמרותיו העמוקות גילה אור חדש בחיי התורה והמצוות. הוא לימד איך אפשר להתקרב אל הקב"ה על-ידי קיום מצווה בחמימות ובתום לב. איך אפשר להתעלות למדרגה עליונה על-ידי מידות טובות ותפילה זכה.

ללומדי התורה הביא הבעש"ט את אורה של תורת החסידות. פתאום נגלו לפניהם רבדים שלא הכירו. הבעש"ט חשף עומקים חדשים בתורה ובמצוותיה וגילה את הפנימיות והסוד שבתוכן. כך נקבצו אליו גאוני ארץ ותלמידי חכמים עצומים, נעשו תלמידיו ולאחר מכן הפיצו את אור החסידות בשכבות נרחבות בעם ישראל.

בדור השלישי של החסידות עיצב רבי שניאור-זלמן מלאדי את אורו של הבעש"ט במתכונת מסודרת של לימוד והתבוננות, עד שכל אחד ואחד יכול להבין בשכלו את רעיונותיה העמוקים של החסידות.

ללמוד ליישם

הבעש"ט סיפר על 'עליית נשמה' שעשה, ובה הגיע עד היכלו של המשיח. הוא שאל את המשיח: "אימתי קאתי מר?" [=מתי יבוא כבודו], ונענה: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". ואכן, מעיינותיו של הבעש"ט נפוצו חוצה. הם הגיעו לכל קצווי תבל ולכל שכבות העם בישראל.

דרכו של הבעש"ט יש בה מזור גם לתחלואי דורנו. ככל שנלמד ליישם את דרך הבעש"ט – באהבת ישראל, בלימוד זכות על יהודים – כן תגבר האחדות בתוך העם ויתקרבו עוד המונים לאור התורה ומצוותיה.

ובעיקר נשואה תפילתנו, כי לאחר שכבר התקיים "יפוצו מעיינותיך חוצה", נזכה לביאת משיח צדקנו ולגאולה האמיתית והשלמה.


ציון הבעש"ט במז'יבוז' שבאוקראינה (צילום:wikipedia)

  יש חדש

ח"י באלול

לרגל ח"י באלול, יום הולדתם של הבעש"ט ושל רבנו הזקן, יהיו בקהילות חב"ד ובבתי חב"ד ברחבי הארץ התוועדויות חסידיות. הציבור מוזמן.

להצטרף ללימוד

ביום ראשון הקרוב יתחילו רבבות לומדי הרמב"ם היומי בלימוד ספר 'קדושה' ביד החזקה לרמב"ם. אפשר להצטרף למסלול הלימוד ולקבל ספרים וחומרי עזר משובחים על-ידי עשיית מינוי בטל' 0722602040. בית כנסת או קהילה המעוניינים לפתוח שיעור יומי יוכלו לקבל ספרים וחומרים נוספים בטל' 0527707384.

סמינר ראש השנה

ארגון התקשרות חוויה יהודית עורך סמינר מיוחד בראש השנה. הסמינר יהיה במלון 'פנורמה גליל' בעמק יזרעאל. שלושה ימים מעצימים של שיעורים, סדנאות, התוועדויות, תפילות וסעודות חג. טל' 039302030.

שילוח הקן

המעוניינים לקיים את מצוות שילוח הקן יוכלו לקבל ייעוץ והדרכה בטל' 0548474469.

  שלחן שבת

ארבעה נגד עמלק

את פרשת תצא חותמת מצוות זכירת עמלק, ובה מפורטים מעשיו: "אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶך, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים".

בספרים מובא ש'עמלק' ראשי תיבות עמרם, משה, לוי, קהת. משמעות הדברים היא שארבעת הצדיקים האלה עמדו כנגד עמלק ותיקנו את פגעיו, שהיו גם הם ארבעה: א) "בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". ב) "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ". ג) "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ". ד) "וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים". כל אחד מן הצדיקים תיקן פרט אחר.

עם הפנים קדימה

החטא הראשון קשור במצב שבו היו בני ישראל שרויים – "בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". עם צאתם ממצרים היה מעמדם הרוחני ירוד. הם עמדו אז במדרגת 'אחור', ככתוב "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר", כאדם המפנה את גבו. את המצב הזה זיהה עמלק וביקש לנצלו כדי להחטיא את ישראל.

התיקון לזה נעשה על-ידי קהת, שהיה מנושאי ארון הברית במדבר. את הארון היו נושאים כשהפנים אליו, כמשקל נגד לבחינת 'אחור'. בארון הונחו לוחות הברית, שנקראו דרך נס משני עבריהם, וגם בהם לא הייתה בחינת 'אחור'.

גם הגויים יתקרבו

החטא השני היה "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ". המדרש ממשיל זאת לאמבטיה רותחת, שהראשון שהעז להיכנס אליה היה עמלק, ובכך קירר אותה לפני אומות העולם. בספרי החסידות מוסבר שעמלק גם קירר את ליבם של בני ישראל כלפי אביהם שבשמים.

כנגד זה התייצב לוי, שעל-פי המדרש נקרא כך על שם הפסוק "וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים". משמעותו, שלא בני ישראל בלבד אלא גם אומות העולם יבקשו לדבוק בקב"ה. וכך, בשעה שעמלק קירר את אומות העולם לבל יפחדו מהקב"ה ומעם ישראל – פעל לוי לקשר אל הקב"ה גם את הגויים.

משה ועמרם

חטא נוסף: "וַיְזַנֵּב בְּךָ". עמלק בז למצוות מילה, וזלזל בבני ישראל על שהם מקיימים אותה. התשובה לכך באה ממשה רבנו, שנולד מהול.

החטא הרביעי: "וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים" –  הפגיעה ביראת שמים שנגרמה על-ידי עמלק. התיקון לזה בא מעמרם, אביו של משה רבנו, שהיה ירא שמים בתכלית, עד שהיה בין מי שעליהם הגמרא אומרת "ארבעה מתו בעטיו של נחש" – שלא חטאו מימיהם, ומתו רק מפני גזֵרת המוות שבאה בעקבות חטא עץ הדעת.

התכונות שייצגו ארבעת הצדיקים האלה התייצבו כנגד עמלק ובכוחן אפשר לגבור על השפעותיו ההרסניות ולנצחו.

(רשימות חוברת ז)

  מן המעיין

מחיית עמלק

מלחמה זרה

"זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז). מדוע התורה חוזרת ומזהירה פעמים רבות כל-כך על הצורך למחות את זכר עמלק ולא לרחם עליו? מפני שהוא כפה על בני ישראל דרך שהיא הפך טבעם.

(מגילת ספר)

שאיפות שלום

גודל כעסנו על עמלק הוא מפני שעם זה היה הראשון שכפה עלינו מלחמה ואילץ אותנו ללכלך את ידינו בדם, בשעה ששאיפתנו הייתה להיכנס לארץ ולהתיישב בה בדרך של שלום.

(בניין אריאל)

הפורש פגיע

מדוע נאמר "אשר עשה לך" ולא "לכם"? כי אין עמלק יכול לפגוע אלא במי שפורש מן הציבור ומתבודד ואינו מעורב בין חסידים...

(אוצר פתגמי חב"ד)

זכירה כתרופה

"בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כה,יז). כאשר מתעוררים לצאת ממְצָרֵי הגשמיות והרוחניות, בא עמלק ומנסה להפריע. העצה לקליפת עמלק היא "זכור" – לחקוק דברי תורה בזיכרון, לחשוב ולהרהר בהם בכל עת ובכל מקום.

(ספר המאמרים קונטרסים)

עייף מסיגופים

"ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים" (דברים כה,יח). "ואתה עייף ויגע" – יכול אדם להיות עייף ויגע מתעניות וסיגופים, ואף-על-פי כן – "ולא ירא אלוקים".

(החוזה מלובלין)

מחיקת עמלק

"תמחה את זכר עמלק" (דברים כה,יט). כאשר הגאון רבי העשיל היה רוצה לנסות את הקולמוס היה כותב 'עמלק' או 'המן', ואחר-כך מוחק את שמם, כדי לקיים את מצוות עשה "תמחה את זכר עמלק".

(טעמי המנהגים)

מעלת החמימות

"אשר קרך בדרך". מפרש רש"י: "לשון קור וחום". עבודת הבורא צריכה להיעשות מתוך חמימות והתלהבות, ככתוב (דברים ד) "כי ה' אלוקיך אש אוכלה הוא". עמלק מקרר את האדם שלא יתפעל מעניין אלוקי, על-ידי שהוא מטיל ספקות בכל דבר. 'עמלק' בגימטרייה 'ספק'. הוא מקרר את האדם: מי אומר שכך הוא?

(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

דאגה לכל יהודי

"ויזנב בך כל הנחשלים אחריך" (דברים כה,יח). "חסרי כוח, מחמת שהיה הענן פולטן" (רש"י). עמלק פגע רק בבעלי חטא, שנפלטו מן הענן, ובעבור יהודים אלה יצאו כל ישראל מן הענן כדי להילחם בעמלק. ללמדנו שחובת כל אחד ואחד לצאת מן ה'ענן', להגיע ליהודי החשוף ל'עמלקים' שונים ומשונים ולקרבו לתורה.

(הרבי מליובאוויטש)

  אמרת השבוע

האוּמנם מחשבה טובה?

אחד מתלמידי הבעש"ט היה מתפלל בהתלהבות גדולה. פתאום התחילה לנקר בו המחשבה כי גסות רוח היא להתפלל כך, בהתלהבות ובדבקות, בשעה שהוא מלא חטאים ועוונות.

ההרהורים הללו גרמו לו נפילת הרוח, ובמשך זמן חדל מלהתפלל בהתלהבות, והתפלל בפשטות, כאחד האדם.

יום אחד סיפר על כך לרבו הבעש"ט. אמר לו הבעש"ט: "אם מחשבה טובה היא זו, מדוע אינה נופלת בדעתך בשעה שאתה יושב לאכול? מכאן שמחשבת היצר היא".

  פתגם חסידי

צער על יהודי

"כששומעים דבר שלילי על יהודי צריך להצטער: אם הדבר אמת, הרי מצבו של אותו יהודי אינו טוב; ואם הדבר אינו נכון – הרי המסַפֵר אינו במצב טוב" (הבעל-שם-טוב)

  מעשה שהיה

נשמה מעשית

יום אחד באה ההתפרצות. כל הרגשות העצורים התנקזו מליבה של האישה בבכי נסער. "ראה את בנותינו! מה יהיה עליהן! השנים חולפות ושום שידוך אינו נראֶה באופק"...

בעלה נאלם דום. ידו כבר הייתה מונחת על ידית הדלת, צרורו על שכמו ומחשבותיו נושאות אותו לחצרו של רבי שניאור-זלמן, אדמו"ר הזקן.

חסיד גדול היה האיש, מוחו וליבו נתונים בעולמה של תורת החסידות. כל מעייניו היו בעבודת השם יתברך, מתוך ביטול המאוויים הארציים. הוא האריך בתפילה, העמיק בלימוד מאמרי החסידות, וטרדות העולם הזה לא העסיקו אותו כלל.

אך כעת היה מנוי וגמור בדעתה של אשתו שלא להניח לו, עד שיבטיח כי יבקש את ברכת הרבי לזיווג הגון לכל בנותיהם. לא היה קל לו להיענות לבקשתה. מעולם לא הטריח את רבו בצרכיו הגשמיים. בהיכנסו אל הרבי היה מבקש עצות וברכות בענייני עבודת השם בלבד. הוא מלמל דבר מה ויצא לדרכו.

נסע החסיד לליאוזנה, עיירת מושבו של רבי שניאור-זלמן, ועד מהרה נסחף באווירה הקדושה ששרתה במקום. החג עמד לפרוש את כנפיו, והכול היו עסוקים בהכנות הרוחניות לקראתו. האיש השקיע את עצמו בלימוד ובתפילה, וניצל כל הזדמנות לראות את עבודת הקודש של הרבי ולשמוע את מאמרי החסידות שהשמיע. בקשתה של אשתו פרחה לה מראשו.

כששב לביתו ואשתו תלתה בו עיניים מייחלות התעורר זיכרונו. "הייתי בעולם אחר", הסביר לאשתו המאוכזבת. "בשעה שנמצאים אצל הרבי שוכחים את כל ענייני העולם הזה".

נאנחה האישה מרות ושבה לעיסוקיה. הימים נקפו, וישועה – אַיִן. בפעם הבאה שהחסיד התכונן לצאת למסע לחצר הרבי שוב התייצבה האישה על מפתן הדלת, מתחננת, נוזפת ותובעת. שוב הבטיח לה שיזכיר את מצוקתם לפני הרבי. אך גם הפעם נסחף באווירת ההתעלות ושכח את בנותיו המתבגרות ואת בקשת רעייתו.

הבינה האישה כי עליה למצוא פתרון יצירתי. במוחה צץ רעיון. יום אחד, ביום חול שגרתי, שאינו לא חג ולא מועד, פנתה אל בעלה ואמרה לו: "מה דעתך לנסוע כעת לרבי?".

"כעת?", תמה החסיד, "הלוא אין יום טוב באופק, למה לנסוע?".

"אין דבר", אמרה האישה במבע צופן סוד, "סע לרבי ותתעלה בקודש".

החסיד תפס את ההצעה בשתי ידיו והתארגן לצאת לדרך. "אל תשכח להזכיר את בנותינו", השמיעה אשתו באוזניו את התזכורת הקבועה. החסיד הנהן בחיוב, ונפרד ממשפחתו כשמבטה של אשתו מלווה אותו בתקווה. בכל ליבה ציפתה שהפעם, כשהנסיעה היא ביום חולין סתמי, יישאר בעלה על הקרקע ויזכור את צרת בנותיו.

התקרב החסיד לביתו של הרבי וההתרגשות גאתה בליבו. תדהמה גדולה אחזה בו כשהבחין ברבי שניאור-זלמן בכבודו ובעצמו יוצא לקבל את פניו. "מה פשר הדבר?!", תמה החסיד בפליאה. בטרם הספיק לעכל את המתרחש פנה אליו הרבי והחל לדבר עמו דברי חסידות עמוקים, בנושא שבו דובר בפעם הקודמת שביקר אצלו.

בתוך רגעים מספר נסק החסיד למעלה, אל מחוזות רוחניים טמירים. הוויות העולם התגמדו בעיניו. המציאוּת הארצית איבדה באחת את משמעותה. צימאון עז לאור האלוקי מילא את ישותו. הוא חש שנשמתו רָווה מן המעיין האין-סופי של החסידות.

סיים הרבי את ביאורו וסב על עקבותיו. החסיד עמד נטוע על מקומו, נרעש ונפעם מעוצמת החוויה הרוחנית. מובן ששכח לגמרי את בקשתה של אשתו ואת צרת בנותיו. רגע אחר-כך התנער, אסף את צרורו ופנה לחזור לביתו. הוא כבר השיג את מטרת בואו.

קול נקישות על החלון הקיץ אותו משרעפיו. הוא הביט לעבר החלון וראה את הרבי עומד שם ומסמן לו להתקרב אליו.

"רצוני לומר לך עוד דבר", אמר הרבי. "בעולמות העליונים יש נשמות רבות העומדות חמש-מאות שנה ליד דלת גן העדן וממתינות לרדת לעולם הזה. הן אינן מעוניינות בכל ה'גילויים' הרוחניים שיש בגן העדן. כל רצונן וחפצן לרדת פעם נוספת לעולם הזה, לעבור את הניסיונות הקשים שבו, והעיקר – לקיים את המצוות המעשיות בעולם הגשמי ולממש את רצון השם.

"זכית", המשיך הרבי, "שבביתך יש נשמה נעלָה כזאת. בעוד אתה, כל מאווייך בעולמות הרוחניים, הרי רעייתך מבקשת את קיום המצוות בפועל".

חתם הרבי את דבריו בברכה לזיווג הגון לכל אחת מהבנות, ושילח את החסיד לדרכו.

(מפי החסיד ר' מנחם-זאב גרינגלס, 'סיפורי התוועדויות')

  לומדים גאולה

צער ושמחה

הציפייה הממושכת לגאולה אמורה לכאורה לגרור רגשות של צער וכאב. ככל שהאדם מצפה יותר לגאולה, כן הוא אמור להצטער יותר על הגלות. נמצא אפוא שמי שמצפה באמת לגאולה צריך להיות שרוי באווירה של צער. אולם בחסידות מודגש ביותר עניין הציפייה לגאולה ועם זה גדולה השמחה.

השמחה היא מן העקרונות הגדולים של החסידות – להיות תמיד בשמחה ולעבוד את ה' מתוך שמחה וטוב לבב. פתגם חסידי ידוע אומר: השמחה עצמה איננה מצווה והעצבות עצמה אינה עבֵרה; אבל לגבהים שאליהם מביאה השמחה, אי-אפשר להגיע על-ידי שום מצווה, ואילו לשאול תחתית שאליה מדרדרת העצבות, לא מגיעים על-ידי שום עבֵרה!

לשמוח ברצינות

החסידות גורסת שאפילו עבודת התשובה צריכה להיעשות מתוך שמחה. יתרה מזו, תורת החסידות סבורה שהשמחה במצוות התשובה צריכה להיות ביתר שאת מבכל המצוות האחרות. אם כשמקיימים סתם מצווה צריכים להיות בשמחה – על אחת כמה וכמה כשעוסקים במצוות התשובה, שמעלתה גדולה כל-כך עד שהיא מתקנת ומשלימה את כל המצוות!

החיבור בין תשובה לשמחה נשמע לרגע בלתי-מציאותי. תשובה עניינה חשבון נפש נוקב ומעמיק, חרטה על דברים שלא היו כשורה, בקשת סליחה ומחילה מהקב"ה אשר חטאנו לו; איך הדברים האלה משתלבים עם השמחה?

אבל האמת היא שאין כל סתירה ביניהם. שמחה איננה ההפך מרצינות. אפשר לעסוק בדברים הרציניים והחשובים ביותר ועם זה להיות בשמחה גדולה. כי שמחה איננה קלות ראש וחיים נטולי אחריות. זו אינה שמחה אלא פריקת עול והתהוללות; ולצערנו, רבים מבלבלים בין שמחה להתהוללות (חסידים אומרים: בין שמחה להתהוללות מפריד רק חוט שערה דקיק, אבל המרחק ביניהן הוא המרחק שבין תכלית הקדושה לתכלית הטומאה). שמחה אמיתית היא עניין רציני מאוד.

מאחורי שמחה אמיתית מצוי תוכן רציני ואמיתי. כשיהודי מתבונן בזכות הגדולה שנפלה בחלקו להיות יהודי, ללמוד את תורת ה' ולקיים את מצוותיו – הוא מתמלא שמחה. כשהוא מהרהר בהשגחתו המופלאה של הקב"ה על העולם ובכך שהאדם לעולם אינו לבד אלא תמיד עם ה' – הוא נעשֶה שמח ואינו מניח לדאגות להעיב את שמחתו. ככל שמקור השמחה מעמיק יותר, כן תהיה השמחה גדולה ואמיתית יותר.

הלב מכיל הפכים

שמחה כזאת נהפכת לכוח מניע בעבודת ה'. זו שמחה אמיתית, שמחה פנימית, שמחה בעלת תוכן. אין בה כל סתירה לתשובה. טועה מי שסבור כי בחודש אלול צריכים להתהלך בפנים נפולות וקודרות, לא להעלות חיוך על השפתיים, להיות תמיד 'רציני' ומיוסר. להפך, מה יכול לשמח יותר מהמחשבה שאלה ימים שבהם 'המלך בשדה' וי"ג מידות הרחמים 'מאירות'!

בספר התניא (פרק לד) מוסבר בהרחבה איך נפש האדם יכולה להכיל שני רגשות בעת אחת: שמחה על הטוב והתמרמרות על הרע. בעומק הדברים, מתברר, אין ביניהם שום ניגוד. כשיהודי מתבונן שגם אם חטא ועבר על רצון ה' אין הקב"ה סוגר בפניו את הדלת אלא מעניק לו אפשרות לשוב אליו ולתקן את פגמיו – הוא מתמלא, במקביל לרגשות החרטה והצער על החטא, שמחה עצומה על שיש בכוחו לשוב אל ה'.

כך הלב יכול להכיל בו בזמן רגשות של כאב על הגלות וציפייה לגאולה, לצד שמחה על שאנו מתקרבים והולכים לביאת המשיח, ועוד מעט תחזינה עינינו בשוב ה' לציון!

  חיים יהודיים

לתקן את מעללי הצנזורה הרוסית

התגלית הצליחה להפתיע גם את החוקרים החסידיים המנוסים של מכון 'פאר מקדושים'. במהלך העבודה על הוצאה חדשה של הספר 'אוהב ישראל', של הרבי מאפטה, שנדפס לפני כמאתיים שנה, נחשף כתב היד המקורי. "נדהמנו לגלות קטעים שמופיעים בכתב היד ולא הופיעו בכל ההוצאות שנדפסו במרוצת השנים", אומר הרב יצחק-ישעיה וייס, גאב"ד נווה אחיעזר וחבר ועדת ההיגוי של המכון. "מיד הבנו שהקטעים הללו צונזרו בידי נציגי הצאר הרוסי בימים ההם".

ספר זה אינו היחיד שעבר את טיפולה של הצנזורה. "בדרך כלל המצנזרים היו יהודים מומרים. הם צנזרו כל קטע שנתפס בעיניהם כמזלזל בשלטון", הוא מסביר.

פנים חדשות

כבר יותר מחמש שנים עמלים עשרות אברכים על הוצאה מחודשת של ספרי חסידות, במסגרת המכון. "בעבר הספרים נדפסו באותיות קטנות וצפופות", אומר הרב וייס. "היו עושים הכול כדי לחסוך במקום בשל העלות הגבוהה. כיום הדור זקוק לספרים באותיות מאירות עיניים ומספר העמודים אינו נחשב שיקול.

"למעשה, הספר מקבל פנים חדשות ממש. אנחנו מוסיפים גם מראי מקומות והשוואות לספרים חסידיים אחרים, ומילון ערכים של הספר, על-פי נושאים. בתחילת הספר מובאת סקירה מושקעת על המחבר. זו עבודה שדורשת השקעה רבה ויסודית".

גילו את התניא

אחד הפרוייקטים הגדולים של המכון היה הוצאה מהודרת של ספר התניא, שחיבר רבי שניאור-זלמן מלאדי. "הרבי מליובאוויטש הורה לא לשנות את התבנית המקורית, ואנחנו, בתיאום עם הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, קה"ת, שמרנו על הוראה זו. לצד המהדורה המהודרת שלנו צירפנו את העמודים האותנטיים של התניא. בזכות המהדורה שלנו המונים גילו בפעם הראשונה את התניא", מסבירים אנשי המכון.

עדיין עבודה רבה לפניהם. "עד השואה", מספר הרב וייס, "יצאו לאור כשש-מאות ספרי חסידות. אנחנו מוציאים בכל שנה כשלושה-ארבעה ספרי חסידות בהוצאה החדשה".

לחיות את היום

הרב וייס מציין את תרומתה האדירה של החסידות לעבודת השם של כל יהודי: "על-ידי לימוד ספרי חסידות אדם לומד מושגים חשובים בעבודת הבורא. החסידות מסבירה מה פועל יהודי בעולמות העליונים כשהוא מתפלל, לומד ומקיים מצווה. לימוד חסידות מטהר את הנשמה ונותן ליהודי אופקים להתעלות ברוחניות. התניא, למשל, מסביר לאדם לשם מה נברא, לאן לשאוף ואיך עושים תשובה. ספרי חסידות אחרים מעניקים פירוש פנימי לפסוקי התורה ומאירים באמצעותם את עבודת השם".

הרב וייס מסכם: "ח"י באלול הוא היום שבו הבעל-שם-טוב התחיל לפעול בעולם. בכל שנה ביום זה אורו מאיר ביתר שאת. צריך לחיות את היום הזה ולציין אותו, אם בכינוסים מיוחדים אם בלימוד ספרי חסידות".


מה פועל יהודי למעלה. הרב וייס

  פינת ההלכה ומנהג

בדיקת סת"ם

שאלה: מתי חייבים למסור לבדיקה ספרי תורה, תפילין ומזוזות?

תשובה: ספר תורה חייב בהגהה מחודשת אם נמצאו בו שלוש טעויות רצופות. מזוזה חייבת בבדיקה מן הדין כל שלוש שנים וחצי. זה גם המועד שבו יש לבדוק את התפילין. כל זה אם מוצרי הסת"ם האלה נכתבו והוגהו כדין ונשמרו בתנאים הולמים (כדאי לדעת שתפילין המושארות ברכב בימים חמים עלולות להיפסל).

המהדרים במצוות (וכן מי שזקוקים לברכה מיוחדת) נוהגים לבדוק את התפילין והמזוזות אחת לשנים-עשר חודש, ומה טוב בחודש אלול. הרבי מליובאוויטש הורה לנהוג כן.

הכתב עלול להיסדק ולדהות במשך הזמן, במיוחד במזוזות ובתפילין של ראש. בספרי תורה ישנים הדהייה מצויה מאוד. התיקון במצב זה כמעט בלתי-אפשרי, ובמקרה הטוב הוא מתקיים לתקופה קצרה בלבד.

רצוי מאוד שספרי התורה ופרשיות התפילין והמזוזות ייבדקו מראש בידי שני מגיהים ובמחשב. בדיקות מחשב בשנים האחרונות העלו שמוצרי הסת"ם שלא עברו בעבר בדיקה זו – רובם ככולם פסולים.

למרבה הצער יש בשוק תפילין, מזוזות, ואפילו ספרי תורה שנכתבו שלא כדין. בעיות רבות אי-אפשר כלל לגלות בבדיקה: חוסר כוונה 'לשמה', גירוד אותיות ועוד.

אם מגלים שהכתב בכללותו פסול, הדבר מוכיח שהסופר אינו בקי (או מזלזל) בהלכה, ואז אי-אפשר לתקן את הסת"ם, ויש לגונזם. לכן יש להקפיד לפנות אך ורק אל סופר או סוחר אמינים, על-פי המלצת רב מוסמך הבקי בהלכות האלה.

יש המחזיקים בארון הקודש גם ספרי תורה פסולים, שאי-אפשר לתקנם, ומסמנים אותם בקשירת האבנט מבחוץ, אולם אין רוח חכמים נוחה מזה.

מקורות: או"ח לט, יו"ד רעט, רצא ונו"כ. קסת הסופר סי' יט ומשנת הסופר שם, וש"נ. 'חובת הדר' פ"א ס"ח. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' קיח.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)