חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:09 זריחה: 6:44 ג' בחשון התשפ"ז, 14/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1485 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת קורח, ב' בתמוז ה'תשע"ה (19/06/15)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1485 - כל המדורים ברצף
תפיסת עולם של שלמות
יש חדש
הפרדה בין האיש ובין חטאו
מחלוקת קורח ועדתו
קשר עם הרבי
ציור הגאולה
תשובה משמים
הקשר נמשך
האיש שלקח עמו את הסודות
ברכת חולה בשבת

מס' 1485, ערב שבת-קודש פרשת קורח, ב' בתמוז ה'תשע"ה (19.06.2015)

יוצא לאור על-ידי צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 072-2770100, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

תפיסת עולם של שלמות

חוגים רבים מוצאים עניין גובר והולך בתורתו של הרבי מליובאוויטש, ברעיונותיו ובתפיסתו את שאלות החיים של העם היהודי

תופעה מעניינת מתרחשת בשנים האחרונות – הציבור הרחב כאילו גילה רק עכשיו את הרבי מליובאוויטש. עוד ועוד חוגים מוצאים עניין גובר והולך בתורתו, ברעיונותיו, בתפיסתו את שאלות החיים של העם היהודי בזמננו. פתאום מתבהרים עומק חזונו ועוצמת הדרך שהִתווה.

קשה לקבוע מה הם הגורמים לתופעה הזאת. אולי זו ההצלחה הבלתי-נתפסת של מפעל השלוחים, שהוכפל ושולש והגיע לממדי ענק על אף הסתלקותו של הרבי לפני עשרים ואחת שנים. המפעל הזה – שכולו מסירות נפש והקרבה אין-סופית למען עם ישראל – מתרחב והולך משנה לשנה, במנוגד לכל התחזיות וההערכות, והכול מכוחו של הרבי.

התאמתות מלאה

ואולי זו ההתאמתות המדהימה של הדברים שאמר. לא רבים הבינו בשעתו את פשר מאבקו לתיקון חוק 'מיהו יהודי'. היו שתהו על מה מרעישים שמים וארץ, על כמה מקרים יחידים של עולים שנתגיירו שלא כהלכה? אך ברבות השנים התברר שאותה פרצה חוללה שיטפון שמאיים על עצם הזהות היהודית, והמבקש לחולל תנועת 'גיור' המונית, להפיכת גויים גמורים ל'יהודים' בהינף יד.

כמה זעק הרבי והתריע על עצם ניהול משא ומתן עם ארגוני הטרור. הוא הזהיר כי השיחות האלה יעודדו את הטרור ויגבירו את הלחץ העולמי על ישראל. הוא הפציר בקברניטי המדינה שלא להתפתות לנוסחת 'שטחים תמורת שלום', שכן כל שטח שיימסר לידי אויבינו ישמש בסיס למתקפה נגדנו. למרבה הצער לא שעו לו, וכל אזהרותיו התממשו עד תום.

בעולם של ראייה כיתתית ומגזרית, הרבי ראה לנגד עיניו את העם היהודי כולו. שנתו נדדה מן הקושי להעניק חינוך יהודי במרוקו ומהעדר מקווה בניו-זילנד. טרדו את מנוחתו מחסור בתשמישי קדושה בברית-המועצות ואי-אפשרות לאפות מצות באיראן. הוא רתם את חסידיו לאתגרים האלה, ולצידם הפעיל כל גורם אפשרי למען טיפוח חיי היהדות ברחבי תבל.

נוסף על כל אלה ייצג הרבי תפיסת יהדות בוטחת בעצמה, שאינה נבהלת מהעולם החיצוני ומהתקדמות המדע והטכנולוגיה. הוא לימד גאון יעקב מהו. ללכת בלבוש יהודי בכל פינה בעולם, בלי להסתתר ובלי להתבייש. להניח תפילין בחוצות הערים. להציב חנוכיות בכיכרות הראשיות ברחבי תבל. והתברר שהעולם מעריך זאת ומכבד את היהדות ואת נושאי דגלה.

זמן להתחזק

התפיסה הזאת מעוררת יותר ויותר עניין. רבים מנסים לרדת לשורשה ולעומקה. מניין הכוח הזה? מהיכן שואבים עוצמות לצאת למקומות הנידחים ביותר, לגדל שם ילדים יראי שמים, ולהפוך לאבן שואבת להמונים?

מקורה של הגישה הזאת בתורתו המעמיקה של הרבי, המציגה תפיסה של שלמות – שלמות בין כל חלקי התורה, בין התורה ובין העולם ובין האדם לבין בוראו. נקודת האחדות והשלמות הזאת היא המאפיינת את משנתו הרוחנית של הרבי, והיא המושכת אליה רבים כל-כך.

יום ההילולא ג' בתמוז הוא זמן להתחזק בהליכה בדרכו, ללמוד יותר את תורתו ולפעול להגשמת ייעודו המרכזי של דורנו – הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.


יהדות בוטחת בעצמה (צילום: ישראל זאב גולדשמיד)

  יש חדש

שבת ג' בתמוז

ביום ההילולא ג' בתמוז נוהגים על-פי המנהגים שקבע הרבי לאחר הסתלקות חותנו, הרבי הריי"צ מליובאוויטש. בשבת-קודש זו כל אחד ואחד משתדל לעלות לתורה, ובמידת הצורך עורכים כמה וכמה מניינים לקריאת התורה. אחרי כל אחת ואחת מתפילות השבת לומדים חלק ממאמר החסידות האחרון שמסר, 'ואתה תצווה'. כמו-כן לומדים במהלך השבת פרקי משנה שמתחילים באותיות שמו הקדוש. במהלך השבת עורכים התוועדות חסידית.

שבת הכנה

אלפי תלמידי ישיבות חב"ד ברחבי הארץ התכנסו בשבת שעברה בכפר חב"ד ל'שבת הכנה' לקראת ג' בתמוז, ביוזמת ועד התמימים העולמי. במהלך השבת סעדו התלמידים את סעודות השבת בצוותא, האזינו לשיעורים מרתקים והתוועדו עם רבני הישיבות ועם אורחים מיוחדים.

כינוס הנשים השנתי

ביום שני, ח"י במנחם-אב (3 באוגוסט), יהיה אי"ה בהיכל טוטו, פארק פרס, בחולון, הכינוס השנתי של נשי ובנות חב"ד, שיעמוד השנה בססמה "החן שבחינוך – החינוך שבכן". הכינוס יהיה בשני מחזורים: כינוס בוקר וכינוס צהריים. יש להזמין כרטיסים מראש במוקד 035111791.

  שלחן שבת

הפרדה בין האיש ובין חטאו

מחלוקת קורח משמשת דוגמה למחלוקת שלילית, שאינה לשם שמים וסופה רע ומר. על-פי זה מתעוררת השאלה מדוע פרשה שלמה בתורה נקראת על שמו של קורח, מחולל המחלוקת?

השאלה מתחזקת יותר לנוכח העובדה שפרשיות רבות בתורה נקראות על שם המילה הפותחת שלהן – 'וירא', 'ויצא', 'וישלח', 'ויחי' ועוד. אולם כאן אנו משנים מהנוהג הרגיל ובמקום לקרוא לפרשה 'וייקח', קוראים לה על שם המילה השנייה של הפרשה, 'קורח', וזאת לא כדי לציין אדם צדיק וישר-דרך, אלא חוטא שמרד במשה רבנו!

טעות בבחירה

אלא שיש להפריד בין קורח האיש ובין מחלוקת קורח. קורח עצמו היה בעל מדרגה רוחנית גבוהה ביותר. הוא היה נכד דור רביעי ליעקב אבינו, ואף היה מ"טועני הארון", נושאי ארון הברית. בתורת הקבלה והחסידות מוסבר שרצה להביא את העולם למצבו העתידי העילאי, כשהלוויים יעמדו בדרגה גבוהה מהכוהנים.

מחלוקת קורח לא שללה את מדרגתו האישית הגבוהה. הוא עצמו אכן עמד בדרגה גבוהה, אבל מכיוון שחי בעולם הזה הגשמי, שבו ניתנת לאדם בחירה חופשית בין טוב לרע, טעה ובחר לעורר מחלוקת נגד משה רבנו. על כך נענש עונש קשה, ועם זה נשאר בפנימיותו בעל מדרגה רוחנית גבוהה.

הייחוס נשאר

זאת רומז רש"י בפירושו על המילים "בן יצהר בן קהת בן לוי". אומר רש"י: "ולא הזכיר 'בן יעקב', שביקש רחמים על עצמו שלא ייזכר שמו על מחלוקתם... והיכן נזכר שמו על קורח? בהתייחסם על הדוכן ב'דברי הימים', שנאמר 'בן אביאסף, בן קורח, בן יצהר, בן קהת, בן לוי, בן ישראל'".

לכאורה, לשם מה רש"י מביא את החלק השני של פירושו? הלוא הוא מבקש להסביר מדוע לא נזכר כאן "בן יעקב", ולמה חשוב לציין שבדברי הימים מייחסים את קורח ליעקב? אלא שרש"י מבקש להשיב מדוע הפרשה נקראת על שמו של קורח. לכן אחרי שהוא מסביר שיעקב אבינו ביקש שלא יוזכר שמו בהקשר של מחלוקת קורח, הוא ממשיך ומציין שכאשר אין מדברים על המחלוקת אלא על קורח האיש, התורה מזכירה שהוא נכדו של יעקב אבינו.

להביט פנימה

הפרדה זו בין האיש ובין מעשה החטא אנו מוצאים בעוד מקומות. למשל, הגמרא אומרת על ירבעם בן-נבט: "שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן". גם על מנשה המלך, שעבר עבֵרות חמורות ביותר, אומרת הגמרא שהקב"ה חתר לו חתירה מתחת כיסא הכבוד, כדי לקבל את תשובתו.

בדברים אלה טמונה נקודת המבט האמיתית שבה יש להביט על כל יהודי: גם אם מעשיו אינם רצויים, אין הדבר פוגע במעלתו של היהודי עצמו, בן אברהם יצחק ויעקב, שיש בו נשמה שהיא חלק א-לוה ממעל ממש. יש לקרבו, לעודדו לתקן את מעשיו ולגלות את מהותו האמיתית.

 (שיחות קודש תש"מ, כרך ג, עמ' 434)

  מן המעיין

מחלוקת קורח ועדתו

ייחוס מטעה

"ויקח קורח בן יצהר, בן קהת, בן לוי" (במדבר, טז,א). הזכיר את כל הצדיקים האלה כדי להדגיש שבמחלוקתו על משה סמך קורח על ייחוסו, כמו שסמך גם על אנשי השם שהתחברו עמו.

(אור החיים)

מנעמי השלטון

"קריאי מועד אנשי שם" (במדבר טז,ב). סביב קורח התקבצו מרי נפש, אוהבי בצע, כבוד ושררה, מתוך הנחה שאם קורח ינצח, יחלוק איתם את מנעמי השלטון.

(כלי יקר)

ריב לא להם

"ודתן ואבירם בני אליאב" (במדבר טז,א). הוזכרו בשמותם לגנאי יותר מכולם, מפני שהם נכנסו למחלוקת זו בלי שום סיבה. הם לא היו משבט לוי ולא ניטלה מהם הכהונה. כמו-כן לא ניטלה מהם העבודה, שהרי לא היו בכורים. נמצא שהתעברו על ריב לא להם.

(מנחה בלולה)

ללכת אליהם

"וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם" (במדבר טז, ב). מפרש רש"י: "מכאן שאין מחזיקים במחלוקת, שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום". לא עלה בידו לעשות שלום עמם מפני שלא הלך אליהם, אלא שלח לקרוא להם שיבואו אליו.

(רבי בונם מפשיסחה)

הלך להציל

"ויקם משה וילך אל דתן ואבירם" (במדבר טז,כה). אף שכבר נגזר דינם, בכל-זאת חיפש משה רבנו דרך ועצה להציל אותם מלרדת חיים שאולה. ואם כך נהג משה בדתן ואבירם, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ביהודי שהוא תינוק שנשבה, ודאי שחוב קדוש על כל אחד לעשות כל התלוי בו לקרבו לאבינו שבשמים.

(הרבי מליובאוויטש)

דור דעה

"ומדוע תתנשאו על קהל ה'" (במדבר טז,ג). כך טען קורח: אמנם בדורות רגילים יש צורך במנהיגותו של משה רבנו, שהיה נשמה דאצילות, אך דור המדבר הלוא היה דור דעה, כולם היו נשמות דאצילות, ואם כן – "מדוע תתנשאו"!

(לקוטי שיחות)

כולם כוהנים

"כי כל העדה כולם קדושים" (במדבר טז,ב). מביא רש"י: "כולם שמעו דברים מסיני מפי הגבורה". קורח הזכיר את מעמד הר סיני כדי להוכיח שכל יהודי שייך לכהונה גדולה. לכן סבר שאין מניעה שהוא ומאתיים וחמישים האנשים שעמו יהיו כוהנים גדולים, שהרי במתן תורה נאמר (שמות יט) "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים", ופירש בעל העיטור: "אילו זכו ישראל, היו כולם כוהנים גדולים".

(לקוטי שיחות)

תשובה בשאול

"וירדו חיים שאולה" (במדבר טז,ל). גם מי שחטא והידרדר עד שאול תחתית, הוא עדיין חי, וכל עוד אדם חי, בידו לעשות תשובה על חטאיו.

(היום יום)

  אמרת השבוע

קשר עם הרבי

בראש חודש ניסן תשכ"ז נכנסה אל הרבי מליובאוויטש משלחת של זקני חב"ד, וחבריה ביקשו ממנו כי ישמור על בריאותו ויחדל מנסיעותיו התכופות אל הציון של חותנו, הרבי הריי"צ, כשהוא עומד שם שעות רבות גם בימי חורף קפואים. בתוך הדברים אמרו: "אנחנו זקוקים לרבי בריא".

השיב להם הרבי: "בלי זה – אי-אפשר. אני חייב לקחת בעצמי את ה'חבילה' הזאת. הלוא אתם עצמכם אומרים שזקוקים לרבי"...

והוסיף: "ומה שאתם אומרים כי קר שם – אין הדבר כן; חם שם".

  פתגם חסידי

ציור הגאולה

"מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה, התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה העתידה... גאולה כזו ובאופן כזה, שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזֵרות והשמדות" (הרבי מליובאוויטש)

  מעשה שהיה

תשובה משמים

"זה היה לפני שבועיים, ביום חמישי, י"ח בסיוון", מספר הרב זלמן פרקש, 'משפיע' בישיבת חב"ד בבואנוס-איירס שבארגנטינה. "יצאתי לשמחה משפחתית בסיאטל שבוושינגטון. החלטתי לנצל את השהייה בארצות-הברית ולעשות את השבת בסמוך ל'ציון' של הרבי מליובאוויטש.

"ידידי, חיים-מענדל, התנדב להסיע אותי לנמל התעופה. חיים-מענדל הוא יהודי מיוחד ולבבי, שזכיתי ללוות מעט את דרכו אל חיק היהדות. סיפור חייו מרתק ומלא אתגרים וניסיונות. לפני כמה שנים חלה במחלה הנוראה, וניצל ממנה בניסי-ניסים. אולם הטיפולים הקשים הותירו בו חותם בלתי-הפיך. הוא ורעייתו חשוכי ילדים.

"בעודנו נוסעים לנמל התעופה מספר לי חיים-מענדל כי הוא ורעייתו התחילו לחשוב על אימוץ ילד. אולם כשהתחילו לבדוק את הסוגיה, גילו כי אין היא פשוטה. נדיר למצוא ילד יהודי שאפשר לאמצו. האם לאמץ ילד לא-יהודי ולגיירו? הם התייעצו עם רבנים, ולכל אחד ואחד דעה משלו.

"חיים-מענדל ביקש ממני להתפלל בעדם בציון של הרבי. הוא רשם את שמו ואת שם אימו, כנהוג, בתוספת בקשה שה' יאיר את עיניו וינחה אותו כיצד לנהוג.

"הסכמתי בחפץ לב. בקשתו נגעה מאוד לליבי. ביום שישי הגעתי לציון, ובהתרגשות גדולה העתרתי תפילות על קרוביי ועל תלמידיי, ולא שכחתי את בקשתו המיוחדת של חיים-מענדל. נותרתי במקום עד יום ראשון בערב, שאז התכוננתי לנסוע לסיאטל.

"בבוקר יום ראשון ישבתי באולם קבלת הפנים הסמוך לציון. בימי ראשון  באים יהודים רבים, מכל המגזרים, להשתטח במקום ולהעתיר תחינה. ישבתי ולמדתי את דרושי החסידות השבועיים בספר 'לקוטי תורה' של אדמו"ר הזקן, ומולי התיישב יהודי מבוגר, שבא מלוּוה באדם צעיר.

"האיש החל להתפלל, ואני חזרתי לענייניי. כשסיים להתפלל גלל את התפילין וקיפל את טליתו, ואז הסתובב לעברי, ובעודו מחטט בשקית התפילין הוציא מתוכה דף ישן מקופל. הוא פנה אליי באנגלית מעורבת ביידיש ואמר: 'זה בטח יעניין אותך. מימיך לא ראית דבר כזה!'.

"סקרנותי התעוררה, אך בשלב זה עדיין לא ייחסתי משמעות רבה לדבר. נטלתי את הדף מידו, ולמקרא השורה הראשונה נעתקה נשימתי. לא האמנתי למראה עיניי. זה היה מכתב מקורי מהרבי, שהשיב לשאלה בדבר ...אימוץ ילד.

"כשהצלחתי להסדיר את נשימתי מהלם ההתרחשות, הוספתי לקרוא במכתב, שנכתב בשנת תשי"ח. שם משיב הרבי על השאלה אם לאמץ ילדה לא-יהודייה ולגיירה על דעת בית דין. הרבי שולל את הרעיון ומציע פתרונות חלופיים. כמו-כן ממליץ הרבי לבני הזוג להוסיף באמירת תהילים יומית ובמתן צדקה לפני הדלקת נרות שבת.

"פניתי אל איש ושאלתי אם ירשה לי לצלם את המכתב. בתחילה סירב. הסברתי לו את ההשגחה הפרטית המדהימה שהתחוללה כאן, והבחנתי בתדהמה שעלתה על פניו.

"האיש התיישב שוב מולי והחל לספר:

"'את המכתב הזה כתב הרבי לאבי, עליו השלום. אבי ואימי היו חשוכי ילדים, ובעקבות זאת החלו להתעניין באימוץ. הם פנו אל רבנים גדולים בארה"ב, ובהם הפוסק רבי משה פיינשטיין, וזה אמר לו כי רק הרבי מליובאוויטש יוכל לעזור לו.

"'אבי כתב לרבי, וזו התשובה המפורטת שקיבל. הוא עשה בדיוק כפי שהורה לו הרבי, פנה אל קהילה מסוימת שהרבי ציין במכתבו, ומצא משפחה שהסכימה למסור את בנה לאימוץ. הילד הזה הוא אני'.

"ההתרגשות ניכרה בקולו של האיש. הוא נשם עמוקות והמשיך: 'לפני פחות משנה נפטר אבי המאמץ, והיום הוא היום האחרון לאמירת הקדיש אחריו. כשסיימתי את הקדיש חשתי פתאום דחף בלתי-מובן לספר לך את הסיפור ולהראות לך את המכתב. מדוע? אינני יודע. מעולם לא סיפרתי על כך ולא הראיתי את המכתב הזה לאיש'.

"הוא פנה אל מלווהו: 'בצלאל, האם שמעת ממני אי-פעם את הסיפור?'.

"המלווה הניד בראשו לשלילה. 'שנים אני מלווה אותו, וזו הפעם הראשונה שאני מתוודע לסיפורו', אמר.

"סיימנו לשוחח. נפרדנו בהתרגשות. נותרתי נרגש, המום ונפעם. במו עיניי חזיתי בפלא, איך זמן קצר אחרי שהתפללתי בציון הקדוש עבור חיים-מענדל נשלחה מן השמים תשובה מדהימה ומדוייקת בעבורו. נזכרתי במאמר הזוהר הקדוש שצדיק שנסתלק מצוי בכל העולמות יותר מבחייו.

"עם נחיתתי בבואנוס-איירס המתין לי שוב חיים-מענדל. במהלך הנסיעה שוחחנו על איגרת הרבי, ועל הדרכים ליישם את דבריו גם במקרה שלו. שנינו חשנו את נוכחותו הרוחנית של הרבי גם עכשיו, וכולנו תקווה שגם חיים-מענדל ורעייתו ימצאו את הפתרון הראוי למצוקתם".

  לומדים גאולה

הקשר נמשך

אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ (בשנת תש"י), הדגיש חתנו וממלא מקומו, הרבי מליובאוויטש, את חשיבות ההשתטחות על ציונו. הוא עצמו המחיש זאת בעליותיו התכופות אל האוהל הקדוש ובהבאת כל ה'פדיונות' והבקשות שהופנו אליו לשם. המענה "אזכיר על הציון" מופיע כמעט בכל תשובה של הרבי על בקשת ברכה.

כמה חודשים אחרי ההסתלקות, כשהשיב לחסיד שהתאונן על שעכשיו כבר אי-אפשר לשאול את הרבי הריי"צ, כתב לו (אגרות קודש כרך ג, עמ' רסו): "אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי לשים לב לפיתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מורי וחמי אדמו"ר – ימצא הרבי דרך כיצד להשיבו".

הסבר העלייה לציון

באחת מאיגרותיו (שם עמ' תנח) משיב הרבי על סדרת שאלות בעניין ההשתטחות על הציון. בראש ובראשונה מגיב הרבי על טענת הכותב "שאין לו הבנה בזה". משיב הרבי: "גם כשאוכל ושותה וישן, בטח אינו מתבונן מקודם איך זה פועל על הגוף והנשמה שלו, ועושה כל זה גם אם אינו מבין באיזה אופן נעשית הפעולה. וגם בעניין זה כן הוא".

לאחר מכן הרבי משיב על הטענה "שנראה כמדברים למתים חס ושלום ומכוונים מחשבה לזולת חס ושלום". הרבי מבאר: "בוודאי מבין בעצמו שאין הדבר כן, כיוון שמוסכם שכלב בן-יפונה וכמה תנאים ואמוראים וצדיקים בכל הדורות עשו כן.

"ובקצרה לבאר קושייתו – הנה גם כשהיו באים להרבי לבקש ברכה, לא היו באים אליו מפני מעלת הגוף שלו, אלא מפני מעלת נשמתו. כל עניין המיתה אינו שייך כי אם בגוף, כי הנשמה היא נצחית, ובפרט נשמת צדיק שאינה שייכת כלל וכלל לגיהינום, כף הקלע וכו', הרי עניין המיתה בה היינו הסתלקות, פירושה עלייה למדרגה נעלית יותר ואינו קרוי חס ושלום מת. וכמו שכתוב בזוהר (ח"ג דף עא).

"ומה שכותב שמכוון מחשבתו לזולתו, הנה בקצרה, אין הדבר כן, כי א) הבקשה היא שהצדיק ברוב צדקתו ימליץ טוב על המבקש לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. ב) כוונה שנייה בזה, אשר כל חסיד ומקושר הנה נשמתו היא פרט מנשמת הצדיק, שהיא כלל גדול, ונמשלה לראש ביחס לנשמות הפרטיות שלה, כמבואר בתניא פרק ב. וכמו שכל איבר ואיבר, אף שהוא מקבל חיותו מהנשמה, הנה תחילה הנשמה מתלבשת בראש ובמוח, ומהראש והמוח מתחלקת אחר-כך החיוּת לכל איבר ואיבר לפי עניינו, כך הוא גם-כן בחסיד ורבי, אשר הראש, כיוון שהוא בריא וחזק, יש בו כל החיות השונות של כל איבר ואיבר, וכדי שיהיה גם-כן האיבר בריא, צריך שתהיה ההתקשרות שלו עם הראש שלמה.

"וזהו בכללות עניין ההתקשרות של חסיד לרבי, אשר על-ידי זה מקבל החסיד כל המצטרך לו, הן בגשמיות והן ברוחניות".

כוח ועוז בהתקשרות

באחת מאיגרותיו (אגרות קודש כרך ז, עמ' שמב) הורה הרבי לשליח: "איני יודע אופי אותם שהשפיע עליהם בעירו, אבל בכלל היה צריך לבאר להם העניין של אוהל צדיק הדור... אשר לכן גם עליהם לייפות את כוחו ולתת לו פתקאות וכיוצא בזה, כיוון שאין ביכולתם לבקר בעצמם על הציון הקדוש".

בשיחותיו הסביר הרבי כיצד יש להשתטח על הציון: "עניין ההשתטחות הוא ההליכה על קברו, מתוך ידיעה שכאן הוא נמצא. ומציירים את צורת דמות פניו. ועל-ידי זה ניתוסף כוח ועוז בהתקשרות, ובקיום שליחותו ללא שינויים וחשבונות כלל" (תורת מנחם תש"י, עמ' 108).

  חיים יהודיים

האיש שלקח עמו את הסודות

ביום שישי לפני שבועיים לוּוָה למנוחות הרב בנימין קליין, מזכירו של הרבי מליובאוויטש. הוא נטל עמו אין-ספור סודות מרתקים שעברו דרכו וסיפורי שליחויות עלומות שאליהן נשלח. פניו נשארו תמיד חתומות. איש סוד אמיתי.

הרב קליין נולד בירושלים, ונסע ללמוד בישיבת חב"ד המרכזית בחצר הרבי. לאחר נישואיו נסע בשליחות הרבי לאוסטרליה, ובשובו משם נכנס לעבוד במזכירות של הרבי. במרוצת השנים נעשה לאיש הקשר עם הצמרת הביטחונית של ישראל. "הרב קליין היה איש מיוחד במינו", סיפר תא"ל רן רונן (פקר), לשעבר מפקד בסיס חיל האוויר בתל נוף. "הכרתי אותו לקראת פגישתי עם הרבי, ולאחר מכן אירחתי אותו בבסיס. המשכנו לקיים קשר טלפוני. תמיד היה לו רצון לשמוע, להאזין, להבין, לסייע".

סיוע בהצלת יהודים

ראש המוסד (בשנים 1982-1989) נחום אדמוני עמד בקשר הדוק עם הרב קליין: "קיימתי קשר עם חב"ד בנושאים שבהם חשבנו כי תנועת חב"ד והרבי יכולים לעזור לנו בפעילות להצלת יהודים בארצות מצוקה. הפניות האלה היו ישירות אל הרבי, דרך הרב קליין. ידעתי שהוא שומר סוד ולא יוציא דבר מיותר החוצה.

"הרב קליין, שאותו כיבדתי וחיבבתי מאוד, בא לראותי בכל ביקור שלו בארץ. תמיד בא לשמוע מה קורה כאן, פרשנויות, הסברים. הרגשתי חופשי לשוחח איתו בכל דבר, כי ידעתי שמה שנכנס לא יוצא. שמעתי ממנו רבות על הנעשֶה בעולם של חב"ד ובעולם היהודי שבו חב"ד פועלת. דברים רבי ערך ורבי עניין".

פגישות חשאיות

אחד האישים שהרב קליין נהג לפגוש בקביעות בביקוריו בארץ הוא חיים ישראלי, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון ויועץ בכיר לשרי הביטחון. "השיחות עם הרב קליין נסבו על המצב אצל היהודים בארצות-הברית ובעולם כולו", סיפר בעבר. "היה הרבה מה ללמוד ממנו. הרב קליין סיפר על הרבי, על רגישותו לבני-אדם, על רגישותו בפתרון בעיות הפרט. סיפורים מאלפים, שכמובן חיזקו אצלנו את האמונה ברבי, ביכולתו, במנהיגותו".

ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, הכיר את הרב קליין בתחילת שנות השמונים, כשביקש להיפגש עם הרבי. "בין ר' בנימין וביני נוצרה הבנה עמוקה מאוד לגבי כמה מבעיות היסוד של מדינת ישראל ובעיות היסוד של העם היהודי", סיפר הלוי. "נהגתי להיפגש איתו בכל פעם שבאתי לניו-יורק. הייתי סר לביתו והיינו מדברים בענייני השעה".

דבקות במטרה

הלוי מחייך: "אני בא מבית של מתנגדים – אני דור חמישי לנצי"ב מוולוז'ין – ובכל-זאת מצאנו דרך של הידברות והבנה. כל אימת שהיה בא לביקורים בארץ – שעל-פי רוב היו של יממה או יממה וחצי – תמיד הקפיד לצלצל אליי. ככל שיכולנו היינו נפגשים, בעיקר בירושלים. היינו משוחחים על מה שקורה בארץ, על מצב החברה. למדתי להכיר אותו ולהעריך אותו. הייתה לו דבקות במטרה, בשליחותו בשם הרבי ולמען המשימות שחב"ד קיבלה עליה בארץ ובעולם".


איש הסוד. הרב קליין לצד הרבי

  פינת ההלכה ומנהג

ברכת חולה בשבת

שאלה: האם אפשר לומר בקריאת התורה של שבת ויום טוב 'מי שבירך' לרפואה שלמה?

תשובה: אמרו חז"ל: הנכנס לבקר את החולה [בשבת], אומר: "שבת היא מלזעוק, ורפואה קרובה לבוא". ופירש הר"ן, שאין לבקש רחמים עליו, כי על-ידי כך יעורר בכי ויצטער, אלא אומר להם דברי תנחומים, שלא יצטערו.

לעומת זה אמרו חז"ל שגם יחיד הנרדף מתריעים עליו [בדיבור] בשבת. ופירשו שהכוונה לחולה שיש בו "סכנת היום", כלומר שמצבו בסכנה מיוחדת ביום זה. אם אין סכנה כזאת, אפילו אם הוא חולה מסוכן, מותר להתפלל עליו ביחיד אבל לא בציבור (חוץ מבראש השנה ויום הכיפורים). ואם מברכים אותו, עדיף לקצר ולא לומר "המקום ישלח לו רפואה שלמה...", אלא לסיים אחרי הזכרת שמו ושם אימו "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא, השתא בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן". וכן מופיע בסידור 'ישועות ישראל', ובסידורי חב"ד בימינו (נוסח ברכה לשבת).

כמה פוסקים לימדו זכות על המנהג הרווח לברך כל חולה, ובנוסח מלא, בנימוק שאין זו תפילה אלא נוסח ברכה. ובכל-זאת הציעו לסיים "בתוך שאר חולי ישראל", שאז הוא בבחינת צורכי רבים ותפילת רבים. ויש שהציעו לקצר כנ"ל לפחות בחולה שאין בו סכנה, וביולדת כשעברה הלידה כטבעו של עולם.

מקורות: שבת יב,א. תענית כב,ב. רמב"ם הל' שבת פכ"ד ה"ה ופ"ל הי"ב. טושו"ע ונו"כ סי' רפז וסו"ס רפח. שו"ת אבקת רוכל סי' יב-יד, ושאילת יעבץ ח"א סי' סד. שו"ע אדה"ז, ערוך השלחן ופסקי תשובות שם, וש"נ.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)