במוצאי יוהכ"פ תקנ"ו בליאזנא אמר רבינו הזקן תורה ברבים - כנהוג אז דרושים קצרים - על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - 'אליו ולא למדותיו': ה'פרדס' אומר: "אליו" הם האורות המתלבשים בכלים דעשר ספירות דאצילות; הרבי הבעש"ט אומר: "אליו" הוא האלוקות שבכלים דעשר ספירות דאצילות; הפירוש הפשוט הוא: "אליו" - עצמות אין סוף שבתודעה העצמית - שעל ידי אמונה פשוטה - של כל יהודי פשוט. וזהו 'קרובים אליו', ו'בכל קראנו אליו' - עצמות א"ס ועצמות הנשמה; תפילה באמונה פשוטה מחברת עצמות הנשמה עם עצמות א"ס, שעצמות א"ס יהיה הרופא חולים ומברך השנים.