במאסר השני של רבינו הזקן - בשנת תקס"א - לא ישב בתפיסא ומאסר כבד כבראשונה. אבל המלשינות היתה כבדה יותר, כי עיקר ההלשנה היתה על תורת החסידות, וההתנגדות היתה גדולה במאד. היה תפוס "בטיינע סאוועט". יום שיצא לחרות: נר ג דחנוכה.