במנחה אין אומרים תחנון.

ה"צמח צדק" כותב: אהבה דבחינת "[מי לי בשמים] ועמך לא חפצתי [בארץ]" (היינו) שלא לחפוץ שום דבר זולתו ית', ולא אפילו "שמים וארץ" שהם גן-עדן עליון ותחתון, כי רק ביו"ד נברא כו'; אלא תהיה האהבה רק לו ית' לבד, דהיינו למהותו ועצמותו ית' ממש. וכך היה נשמע הלשון ממורי ורבי נ"ע (רבינו הזקן) בדביקותו, שהיה אומר בזה הלשון:

"איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דיין ג"ע איך וויל ניט דיין עוה"ב איך וויל מער ניט אז דיך אליין". [=איני חפץ במאומה; איני רוצה בגן-העדן שלך, איני רוצה בעולם-הבא שלך - כי אם אותך לבד"] 

 ___*___

 גוט יום טוב.

לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות

 תכתבו ותחתמו.