אין אומרים תחנון.

רושם אאמו"ר [הרש"ב]: מעלת טו באב על כל טו בחודש [זמן הארת הירח במילואו], שזהו רק השלימות בהגילוי, אבל מכל מקום היא רק בחי' מקבל [מהשמש], אבל בטו באב האור בה בקביעות, לפי שהעליה היא לפי ערך עוצם הירידה דתשעה באב.. וזהו [שמנו חז"ל בין מעלותיו של יום ט"ו אב שבו] "תשש כחה של חמה": עכו"ם מונים לחמה בישא, ובט"ו תשש כו' במכל-שכן מזמן הבית שהיו נכנאים לשלמה, כ"ש לעתיד, [שנאמר:] "ונהרו אליו", בבחי' ביטול לגמרי, ו"את רוח הטומאה אעביר כו'", ומעין זה בטו באב תשש כו'.