ספר נשים, הלכות אישות, פרק ח.

הלכות אישות פרק ח

א. האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש, של דבש ונמצא של יין, בדינר זה של כסף ונמצא של זהב, של זהב ונמצא של כסף, על מנת שאני כהן ונמצא לוי, לוי ונמצא כהן, נתין ונמצא ממזר, ממזר ונמצא נתין, בן עיר ונמצא בן כרך, בן כרך ונמצא בן עיר, על מנת שאני עני ונמצא עשיר, עשיר ונמצא עני, על מנת שביתי קרוב למרחץ ונמצא רחוק, רחוק ונמצא קרוב, על מנת שיש לי בת או שפחה גודלת או אופה ואין לו, על מנת שאין לו ויש לו, על מנת שיש לי אשה ובנים ואין לו, על מנת שאין לו ויש לו, בכל אלו והדומה להן אינה מקודשת, וכן היא שהטעתו.

ב. ובכולם אע"פ שאמרה בלבי היה להתקדש לו אע"פ שהטעני ואין הדבר כמו שאמר, וכן אם אמר הוא בלבי היה לקדשה אע"פ שהטעתני, אינה מקודשת, דברים שבלב אינם דברים.

ג. הרי את מקודשת לי על מנת שאני בסם ונמצא בסם ובורסי, על מנת שאני בן עיר ונמצא בן עיר ובן כרך, על מנת ששמי יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון, הרי זו מקודשת, אבל אם אמר לה על מנת שאין שמי אלא יוסף ונמצא שמו יוסף ושמעון, שאיני אלא בסם ונמצא בסם ובורסי, שאיני אלא בן עיר ונמצא בן כרך ובן עיר, אינה מקודשת.

ד. האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה על מנת שאני יודע לקרות, צריך שיקרא התורה ויתרגם אותה תרגום אנקלוס הגר, ואם אמר לה על מנת שאני קראה צריך להיות יודע לקרות תורה נביאים וכתובים בדקדוק יפה. על מנת שאני יודע לשנות צריך להיות יודע לקרות המשנה, ואם אמר על מנת שאני תנאה צריך להיות יודע לקרות המשנה וספרא וספרי ותוספתא של ר' חייא.

ה. על מנת שאני תלמיד אין אומרין כבן עזאי וכבן זומא אלא כל ששואלין אותו דבר אחד בתלמודו ואומרו ואפילו בהלכות החג שמלמדין אותן ברבים מדברים הקלים סמוך לחג כדי שיהיו כל העם בקיאין בהן. על מנת שאני חכם אין אומרין כר' עקיבה וחביריו אלא כל ששואלין אותו דבר חכמה בכל מקום ואומר, על מנת שאני גבור אין אומרין כאבנר בן נר וכיואב אלא כל שחביריו מתייראים ממנו מפני גבורתו. על מנת שאני עשיר אין אומרין כרבי אלעזר בן עזריה אלא כל שבני עירו מכבדין אותו מפני עשרו. על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור הרי זו מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בלבו, על מנת שאני רשע אפילו צדיק גמור הרי זו מקודשת מספק שמא הרהר בע"ז בדעתו שעון ע"ז גדול הוא ומשיהרהר לעבוד בלבו נעשה רשע שנאמר פן יפתה לבבכם, וכתוב למען תפוש את בית ישראל בלבם.

ו. המקדש את האשה ואמר סבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לוייה, לוייה והרי היא כהנת, ענייה והרי היא עשירה, עשירה והרי היא ענייה, הרי זו מקודשת מפני שלא הטעתו, וכן היא שאמרה סבורה הייתי שהוא כהן והרי הוא לוי, לוי והרי הוא כהן, עשיר והרי הוא עני, עני והרי הוא עשיר, הרי זו מקודשת מפני שלא הטעה אותה.