ספר זמנים, הלכות קדוש החדש, פרק יט.

הלכות קידוש החודש פרק יט

א. לפי שאמרו חכמים שבכלל דברים שהיו בודקין בהן את העדים אומרין להן להיכן היה הירח נוטה, כשר בעיני להודיע דרך חשבון דבר זה, ואין אני מדקדק בו לפי שאינו מועיל בראייה כלל, ותחלת חשבון זה לידע נטיית המזלות תחילה.

ב. העגולה שהיא עוברת במחצית המזלות שבה מהלך השמש, אינה עוברת באמצע העולם מחצי המזרח לחצי המערב, אלא נוטה היא מעל הקו השוה המסבב באמצע העולם כנגד צפון ודרום, חציה נוטה לצפון וחציה נוטה לדרום.

ג. ושתי נקודות יש בה שפוגעת בהן בעגולת הקו השוה המסבב באמצע העולם, הנקודה האחת ראש מזל טלה, הנקודה השנייה שכנגדה ראש מזל מאזנים, ונמצאו ששה מזלות נוטות לצפון מתחלת טלה עד סוף בתולה, וששה נוטות לדרום מתחלת מזל מאזנים עד סוף מזל דגים.

ד. ומראש מזל טלה יתחילו המזלות לנטות מעט מעט ולהתרחק מעל הקו השוה כנגד הצפון עד ראש סרטן, יהיה ראש סרטן רחוק מעל הקו השוה לרוח צפון שלש ועשרים מעלות וחצי מעלה בקירוב, ויחזרו המזלות להתקרב לקו השוה מעט מעט עד ראש מאזנים שהוא על הקו השוה, ומראש מאזנים יתחילו לנטות ולהתרחק כנגד רוח דרום עד ראש גדי, ויהיה ראש גדי רחוק מעל הקו השוה לרוח דרום שלש ועשרים מעלות וחצי מעלה, ויחזרו המזלות להתקרב מעט מעט כנגד הקו השוה עד ראש טלה.

ה. נמצא ראש טלה וראש מאזנים מסבב על הקו השוה, ולפיכך כשתהיה השמש בשני ראשים אלו לא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום, ותזרח מחצי מזרח ותשקע בחצי מערב, ויהיה היום והלילה שוין בכל הישוב.

ו. הרי נתברר לך שכל מעלה ומעלה ממעלות המזלות נוטה לצפון או לדרום ויש לנטייתה שיעור, (ורוב) [ורוחב] הנטייה לא תהיה יתר על שלש ועשרים מעלות וחצי בקירוב.

ז. ואלו הם השעורים של נטיות לפי מניין המעלות של מזלות: וההתחלה מתחלת מזל טלה, עשר מעלות נטייתם ארבע מעלות, עשרים מעלות נטייתם שמונה מעלות, שלשים מעלות נטייתם אחת עשרה מעלות ומחצה, ארבעים מעלות נטייתם חמש עשרה מעלות, חמשים מעלות נטייתם שמונה עשרה מעלות, ששים מעלות נטייתם עשרים מעלות, שבעים מעלות נטייתם שתים ועשרים מעלות, שמונים מעלות נטייתם שלש ועשרים מעלות, תשעים מעלות שלש ועשרים מעלות וחצי מעלה.

ח. ואם יהיו אחדים במנין תקח להם מנתם מבין שתי הנטיות כמו שביארנו בשמש ובירח, כיצד חמש מעלות נטייתם שתי מעלות, ואם היה מניין המעלות שלש ועשרים נטייתם תשע מעלות, ועל דרך זו בכל האחדים שעם העשרות.

ט. ומאחר שתדע הנטייה של מעלות מאחת עד תשעים תדע נטיית כולן כדרך שהודענוך ברוחב הירח, שאם היה המניין יתר על תשעים עד מאה ושמונים תגרע אותו ממאה ושמונים, ואם היה יתר על מאה ושמונים עד מאתים ושבעים תגרע ממנו מאה ושמונים, ואם היה יתר על מאתים ושבעים עד שלש מאות וששים תגרע אותו משלש מאות וששים, והנשאר תדע נטייתו והוא נטיית אותו המניין שבידך בלא גרעון ולא תוספת.

י. אם תרצה לידע כמה מעלות הוא הירח נוטה מעל הקו השוה כנגד צפון העולם או כנגד דרום העולם, תדע תחלה כמה נטיית המעלה שהיא מקום הירח האמתי ולאיזו רוח היא נוטה לצפון או לדרום, ותחזור ותחשוב ותוציא רוחב הירח הראשון ותראה אם הוא צפוני או דרומי, אם נמצאו רוחב הירח ונטיית מעלתו ברוח אחת כגון שהיו שניהם צפוניים או דרומיים תקבץ שניהם, ואם נמצאו בשתי רוחות כגון שהיה האחד דרומי והשני צפוני, תגרע המעט משניהם מן הרב והנשאר הוא מרחק הירח מעל הקו השוה באותה הרוח שהיה בה הרב משניהם.

יא. כיצד באנו לידע כמה הירח נוטה מעל הקו השוה בליל הראייה שהוא שני לחדש אייר משנה זו, וכבר ידעת שמעלת הירח היתה תשע עשרה ממזל שור, נטייתה בצפון כמו שמונה עשרה מעלות, ורוחב הירח היה בדרום כמו ארבע מעלות, תגרע המעט מן הרב ישאר ארבע עשרה מעלות, ונמצא הירח רחוק מעל הקו השוה ארבע עשרה מעלות לרוח צפון, שהרי המניין הרב שהוא שמונה עשרה מעלות היה צפוני, וכל חשבון זה בקירוב בלא דקדוק לפי שאינו מועיל בראייה.

יב. אם תרצה לידע לאיזו רוח מרוחות העולם יראה הירח נוטה, תחשוב ותדע מרחקו מעל הקו השוה, אם יהיה על הקו השוה או קרוב ממנו בשתים או שלש מעלות בצפון או בדרום, יראה מכוון כנגד אמצע מערב ותראה פגימתו מכוונת כנגד מזרח העולם בשוה.

יג. ואם יהיה רחוק מעל הקו השוה לצפון העולם, יראה בין מערב העולם ובין צפונו, ותראה פגימתו נוטה מכנגד מזרח העולם כנגד דרום העולם.

יד. ואם היה רחוק מעל הקו השוה לדרום העולם, יראה בין מערב העולם ובין דרומו ותראה פגימתו נוטה מכנגד מזרח העולם כנגד צפון העולם, ולפי רוב המרחק לפי רוב הנטייה.

טו. ומחקירת העדים שאומרין להם כמה היה גבוה, ודבר זה יודע מקשת הראייה, שבזמן שתהיה קשת הראייה קצרה יראה הירח כאילו הוא קרוב מן הארץ, ובזמן שתהיה ארוכה יראה גבוה מעל הארץ, ולפי אורך קשת הראייה לפי גבהו מעל הארץ בראיית העינים.

טז. הרי ביארנו חשבונות כל הדרכים שצריכין להם בידיעת הראייה ובחקירת העדים, כדי שיהיה הכל ידוע למבינים ולא יחסרו דרך מדרכי התורה ולא ישוטטו לבקש אחריה בספרים אחרים, דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה. בריך רחמנא דסייען.