ולכל היד החזקה... אשר עשה משה לעיני כל ישראל (דברים לד,יב)

בפרשת 'ברכה', הנקראת בשמחת-תורה, מסופר על פטירת משה רבנו. התורה משבחת אותו ומתארת את מעלותיו הנפלאות של אדון כל הנביאים. הפרשה מסתיימת במילים¹: "ולכל היד החזקה... אשר עשה משה לעיני כל ישראל".

מהו "לעיני כל ישראל"? מסביר רש"י: "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם", והקב"ה שיבחו על כך²: "יישר כוחך ששיברת".

למקרא הדברים הללו מתעוררת השאלה הפשוטה: וכי שבירת הלוחות היא מעלה גדולה כל-כך שדווקא בה רואה התורה לנכון לסיים את שבחיו של משה?! האם בכלל יש בזה שבח כלשהו?!

הצלת העם

את משמעות שבירת הלוחות פירש רש"י במקום אחר³ על-ידי משל: "משל למלך שהלך למדינת-הים והניח ארוסתו עם השפחות. מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע. עמד שושבינה וקרע כתובתה. אמר: אם יאמר המלך להורגה, אומר לו - עדיין אינה אשתך".

והנמשל: "המלך - זה הקב"ה; השפחות - אלו ערב-רב; והשושבין - זה משה; ארוסתו של הקב"ה - אלו ישראל". כלומר, שבירת הלוחות לא הייתה בתור עונש לבני-ישראל, אלא להפך - על-ידי-כך הציל משה את העם מחמתו של הקב"ה.

הפקיר הכול

עתה נבין את השבח הגדול שמוצא את ביטויו בהזכרת מעשה שבירת הלוחות על-ידי משה. כל אדם מבין בפשטות כמה היו לוחות הברית יקרים בעיני משה. נוסף על עצם חביבותם של דברי התורה בעיניו, בהיותו זה ש"קיבל תורה מסיני"⁴, היו לוחות אלה "מעשה אלוקים... מכתב אלוקים"⁵, והוא זכה לקבלם מידי הקב"ה בכבודו ובעצמו.⁶

ואולם כאשר ראה משה, הרועה הנאמן, שיש מקום לחשש, שמא תפגע מציאותם של הלוחות בעם-ישראל - לא היסס לרגע (ואף לא שאל את פי ה'), ושבר את הלוחות כדי להציל את צאן מרעיתו. ולהציל את מי? - את החלק הירוד שבעם, זה שנכשל בחטא העגל!

האהבה גברה

זוהי אפוא מעלתו הגדולה של משה רבנו: לא זו בלבד שהפקיר את עצמו כדי להגן על ישראל, באמרו⁷: "מחני נא מספרך" - הוא אף שבר את הלוחות שקיבל מידי הקב"ה בכבודו ובעצמו, כדי להגן על היהודים שנכשלו בחטא העגל! זו שיאה של מסירות-נפש, שבה מסר משה רבנו את כל כולו, את הדברים היקרים ביותר בעיניו, למען עם-ישראל.

ולכן לאחר שהתורה מונה את מעלותיו הרבות של משה רבנו, היא מסיימת במעלה הגדולה ביותר - "לעיני כל ישראל" - "שנשאו לבו לשבור את הלוחות". הייתה אצלו "נשיאת-לב", כאשר רגשות האהבה לעם-ישראל גברו על אהבת התורה וכבוד התורה, עד ששבר את הלוחות למענם. וזו מעלתו הגדולה ביותר של מנהיג-ישראל אמיתי כמשה רבנו!

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 217)

----------

1) דברים לד,יב.

2) ספרי על הפסוק. שבת פז,א. יבמות סב,א. אבות דרבי נתן פרק ב,ג.

3) שמות לד,א. מתנחומא תישא ל.

4) אבות פרק א משנה א.

5) שמות לב,טז.

6) וכפירוש רש"י כאן: "לכל היד החזקה - שקיבל את התורה בלוחות בידיו".

7) שמות לב,לב.