וספרתם לכם (ויקרא כג,טו)

בימי ספירת העומר אנו מתאבלים על עשרים וארבעה אלף מתלמידי רבי עקיבא, שמתו בימים הללו.¹ הגמרא מספרת², שמותם נבע "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". לכן יש בתקופה זו הגבלות שונות על ענייני שמחה - אין מסתפרים, אין מתחתנים וכו'.

לא די באבל עצמו. חובה עלינו לתקן במעשים חיוביים את החטא ש"לא נהגו כבוד זה לזה". התיקון נעשה על-ידי תוספת אהבת-ישראל, ובמיוחד בהתנהגות עם הזולת מתוך כבוד הדדי, עד השלמות שבזה.

להתעמק יותר

אי-נהיגת הכבוד זה בזה נבעה מכך שהקב"ה ברא את האדם באופן ש"אין דיעותיהם שוות".³ מחמת חילוקי-הדעות עלול להיגרם חוסר-כבוד הדדי, כאשר האחד חושב כך וחברו חושב אחרת, והאחד מבטל את דעתו של רעהו.

אך הרי לא לשם מחלוקת ברא הקב"ה את האדם באופן ש"אין דיעותיהם שוות". להפך, מטרת ריבוי הדעות היא ליצור הפריה מחשבתית ועומק-יתר, כאשר כל אחד ואחד משמיע את דעתו, והדבר מחייב להתעמק יותר בדברים. כך מגיעים למסקנה אמיתית יותר מאשר אילו הייתה רק דעה אחת מוסכמת על הכול.

ובכך מתבטאת עבודת האדם: עליו לזכך את טבעו, את שכלו ומידותיו, ולנקותם מכל נימה אישית. עליו להתמסר לגמרי לאמת ולחפש את האמת, ואז דעתו של הזולת לא תיתפס בעיניו כהתנגדות וכהפרעה, אלא כפי שהיא במהותה האמיתית - אתגר מחשבתי, שכל ייעודו לעזור לו להגיע לחקר האמת.

אפשר לתקן

זהו גם התוכן הכללי של ימי הספירה: ספירה יש לה גם משמעות של הארה (כמו אבן ספיר⁴). אלה ימים שבהם נדרש האדם להאיר, לטהר ולזכך את מידותיו ואת טבעו. עליו לדאוג שכל כוחות נפשו ינוצלו למטרתם האמיתית ולייעודם, ולא חלילה להפך, ל פגיעה בזולת ולהפרעה לו למלא את תפקידו.

ימי הספירה גם מדגישים, שאפילו אם כבר היה בעבר מצב של חוסר-כבוד הדדי, כפי שהיה אצל תלמידי רבי עקיבא - אין להתייאש. אפשר לתקן זאת, על-ידי 'ספירה' - הוספה באור, הוספה ביתר-שאת בשלום ובאחדות בין אדם לחברו.

התורה למען השלום

אפשר לומר, שזה גם אחד הטעמים⁵ למנהג-ישראל ללמוד פרקי אבות בשבתות הספירה.⁶ תוכנם של פרקי אבות הוא "מוסרים ומידות"⁷ - דברי מוסר ומידות טובות. ומכיוון שבימים אלה נדרש האדם לתקן ולזכך את מידותיו, לכן לומדים בהם את פרקי אבות.

זיכוך אישי זה הוא ההכנה למתן התורה בחג-השבועות. התורה בכללה ניתנה כדי לעשות שלום בעולם.⁸ מטרתה לאחד את העולם עם הקדושה ולאחד את חלקי הבריאה זה עם זה. לכן, קודם שמקבלים את התורה מלמעלה, יש להתכונן לקראתה על-ידי פעולה מקבילה של אחדות וזיכוך אישי מלמטה. ומכל זה באים לגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות ה'תשמ"ט כרך ב, עמ' 436)

----------

1) טור, שולחן-ערוך ושולחן-ערוך אדמו"ר הזקן אורח-חיים תחילת סימן תצג.

2) יבמות סב,ב.

3) ראה ברכות נח,א. סנהדרין לח,א.

4) יחזקאל א,כו. לקוטי תורה ויקרא לה,ב.

5) ראה מדרש שמואל בהקדמה. הנסמן בספר "בין פסח לשבועות" פרק ה סעיף יא (עמוד קנד) ואילך.

6) אבודרהם סדר ימי העומר. סידור אדמו"ר הזקן במקומו. ועוד - נסמן בספר "בין פסח לשבועות" שם סעיף כח סעיף קטן ב (עמוד קנט). - ורק "יש נוהגין כך כל שבתות הקיץ" (סידור אדמו"ר הזקן שם).

7) רבי עובדיה מברטנורא תחילת מסכת אבות.

8) רמב"ם סוף הלכות חנוכה.