ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף, להורות לפניו גושנה (בראשית מו,כח)

פרשת השבוע נפתחת בתביעת יהודה מיוסף לשחרר את בנימין¹: "ויגש אליו יהודה". חז"ל² מסבירים, שיהודה היה מוכן לכול, אף להילחם ביוסף. וזאת, משום ש"עבדך ערב את הנער".³

יהודה ידע שיוסף ואנשיו חזקים בהרבה ממנו ומאחיו. המדרש⁴ מספר, שכאשר ניסו יהודה ואחיו להראות את גבורתם, הראה גם יוסף את כוחו, ויהודה הודה: "זה גיבור ממני". אך מכיוון שיהודה "ערב את הנער" ונטל את האחריות לבנימין, לא היה יכול להתחשב במאומה ומסר את נפשו כדי להציל ילד יהודי.

האושר הגדול

התנהגותו של יהודה נושאת בחובה לקח נצחי לכל אב ואם: הקב"ה הטיל עליהם את האחריות לילדיהם, ועליהם למסור את נפשם אפילו למען ילד אחד, שחס ושלום לא ייצא מבין כותלי היהדות.

יתבוננו ההורים באושר הגדול שנפל בחלקם: הקב"ה הפקיד בידיהם מתנה - נשמה מלמעלה בגוף קדוש - והוא סומך עליהם שישמרו עליה היטב, במסירות-נפש, על-ידי מתן חינוך יהודי אמיתי, על טהרת הקודש.

איך שומרים על הילדים? את התשובה אנו מוצאים בהמשך הפרשה⁵: "ואת יהודה שלח... להורות לפניו גושנה". מסביר המדרש: "לתקן לו בית-תלמוד, שמשם תצא הוראה". עוד קודם שירד יעקב למצרים, כבר שלח לפניו את יהודה שיקים ישיבות ללימוד התורה, כי הן יסוד הקיום של עם-ישראל.

כך שומרים על הילדים - שולחים אותם ללמוד תורה בישיבות!

טענות עתיקות

יש הטוענים, שבמצב הקשה של ימינו אין מקום לישיבות; די ב'תלמוד-תורה' לגיל הרך. באה הפרשה ומזכירה: ישיבות היו קיימות בכל הזמנים ובכל המקומות, ואפילו במצרים התקיימו ופעלו הישיבות שייסד יעקב. כדברי חז"ל⁶: "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם. היו במצרים - ישיבה עמהם, שנאמר⁷: לך ואספת את זקני-ישראל".

אחרים חוששים לשלוח את ילדיהם לישיבה, מתוך דאגה לפרנסתם בעתיד. באה התורה ומספרת: אפילו במצרים, בשיא קושי השעבוד, כאשר "לא שמעו אל משה (שהביא את בשורת הגאולה) מקוצר רוח ומעבודה קשה"⁸, בכל-זאת תמכו בישיבות ושלחו את ילדיהם ללמוד שם.

בלי "תכלית"

הישיבות שבהן לומדים תורה, הן תמצית הווייתו של עם-ישראל. קיומו של העם היהודי יכול להיות מובטח רק כאשר הילדים מתמסרים לחלוטין ללימוד התורה, בלי מחשבות על 'תכלית' ועל 'עתיד'.

ואם במצרים גידלו כך דורות של יהודים, על-אחת-כמה-וכמה בימינו אלה, כאשר המבחנים הקשים כבר מאחורינו, ולא נותר אלא לסיים את ה'פכים קטנים'⁹ האחרונים לקראת ביאת משיח-צדקנו, בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 94)

----------

1) פרשתנו מד,יח.

2) בראשית רבה צג,ו.

3) בראשית מג,לב.

4) בראשית רבה צג,ז.

5) פרשתנו מו,כח.

6) יומא כח,ב.

7) שמות ג,טז.

8) שמות ו,ט.

9) תורה אור ס,ג.