מצד אחד האדם הוא נזר הבריאה ולכן הכין תחילה הקב"ה את הכול בעבורו, ורק אז בראו. מצד שני אומרים לאדם: "יתוש קדמך". ללמדנו שהתנהגותו של האדם קובעת את מהותו.
האות אל"ף במלה 'ויקרא', בתחילת חומש זה, קטנה, ללמד על ענוותנותו של משה. למרות שהכיר בגדולתו, אמר בליבו, כי מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה ואין הוא צריך להתגאות בכך.
פרשת השבוע מספרת על הצלחותיו של יוסף בצורה שונה: בבית פוטיפר - "ה' מצליח בידו" ובבית-האסורים: "ואשר הוא עושה ה' מצליח". אלה שני סוגי הצלחות, זו למעלה מזו.
עם כניסתנו ל'תשעת הימים' אנו מביאים את מנהגי חב"ד וההלכות הרגילות לימים אלה, כימי אבל על חורבן הבית, וציפייה והכנה לקראת הגאולה השלמה ובנין בית המקדש השלישי.
פרשתנו מלמדת כי על-ידי שימת דגש על עשיית המצוות המעשיות בפועל, מבלי להסתפק בכוונות נעלות ובתחושות נשגבות, מביאים את לידת והתגלות הגאולה האמיתית והשלמה.
קרבן התמיד הינו "כליל לה'". הוא מסמל התמסרות מוחלטת לרצון ה', התמסרות שהיא טבעית ליהודי, שכן בנשמתו הוא חש שהקב"ה הוא המציאות האחת והיחידה, וממילא הכול צריך להינתן "כליל לה'".
במגילה נאמר: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". מכך לומדים כי נחגוג את חג הפורים גם בזמן הגאולה. במה זכה חג הפורים יותר משאר החגים?
זמנים נוספים
שקיעה: 19:22
זריחה: 6:07
