מושגים נוספים בנושא
	מרבים בשמחה
	נח מול אברהם
	הצומות שיהפכו למועדים
	זכור את אשר עשה לך עמלק
	המבול
	השבת
	גלות וגאולה
	מהות התורה
	האש שבוערת לעולם
	בריאת האדם
	מהי אמונה?
	תכלית הבריאה
	הבנה וביטול
	חסידות עכשיו!
	לא מבינים

יש משל עממי על דג וציפור שרצו לחיות יחדיו, אלא שה'שידוך' התפרק משום שהדג רצה לצלול לתוך המים ואילו הציפור רצתה לעוף בשמים...

אך למרבה הפלא, שותפות הרבה יותר קיצונית מדג וציפור אכן קיימת, ואיננו צריכים להרחיק-לכת כדי למצאה - היא קיימת בתוכנו. יש בקרבנו 'נפש-אלוקית', שכל מעיינה ברוחניות ובקדושה, ולצידה קיימת ה'נפש-הבהמית', שאינה מתעניינת אלא בתענוגות העולם-הזה.

שלמה המלך תיאר ניגוד זה בספר קהלת (ג, כא) במילים: "רוח בני-האדם העלה היא למעלה, ורוח הבהמה היורדת היא למטה וגו'". הוא מדבר, למעשה, על שתי הנפשות הפועלות באדם, כאשר ה'נפש-האלוקית' שואפת תמיד לעלות למעלה ולהידבק בשכינה, בעוד שה'נפש-הבהמית' יורדת למטה, אל ענייני העולם-הזה.

איך נפגשים?

אילו היתה הכוונה ששתי הנפשות הללו יריבו ויילחמו זו בזו ללא-הרף - ניחא. אך אנו יודעים, שהמטרה היא לזכך את ה'נפש-הבהמית' ולרתום גם אותה לעבודת-ה'. וכפי שאמרו חז"ל על הפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך" (לבבך ולא ליבך) - "בשני יצריך". כלומר, שה'נפש-האלוקית' צריכה להביא את ה'נפש-הבהמית' למצב שבו גם היא תאהב את ה' ותרצה להתקרב אליו. אם כן, מתעוררת השאלה הגדולה: כיצד תיתכן בכלל תיקשורת בין שתי הנפשות השונות והמנוגדות הללו?

הפתרון במקרה זה הוא אותו פתרון הנקוט בכל מצב שבו צריך לקרב שני צדדים הרחוקים זה מזה בתכלית: מביאים מישהו נוסף שיש לו הכישורים לתווך בין השניים, והוא מקשר ביניהם ומקרב אותם זה לזה.

כך גם בנפש האדם יצר הקב"ה 'מתווך' שהוא המקשר בין שתי הנפשות. ה'מתווך' הזה הוא נפש שלישית, הנקראת 'הנפש-השכלית'. נפש זו היא נייטראלית, היא אינה נוטה לצד זה או לצד אחר. היא נמשכת רק אחרי מה שנראה לה נכון מבחינה שכלית.

עבודת תרגום

וכך מתרחש התהליך: ה'נפש-השכלית' מקבלת רעיון מה'נפש-האלוקית'. היא מתרגמת אותו למושגי-שכל פשוטים ומוצאת את המילים הנכונות כדי שגם ה'נפש-הבהמית' תוכל להבינו. אמנם גם ל'נפש-האלוקית' וגם ל'נפש-בהמית' יש שכל; אך שכלה של ה'נפש-האלוקית' הוא שכל אלוקי זך וטהור, בעוד שהשכל של ה'נפש-הבהמית' הוא שכל גשמי וחומרי. לכן יש צורך ב'נפש-השכלית', שהיא 'מתרגמת' את השכל-האלוקי של ה'נפש-האלוקית' למושגים שגם השכל הגשמי של ה'נפש-הבהמית' יכול להבינם.

למשל: ה'נפש-האלוקית' רוצה להסביר ל'נפש-הבהמית' למה טוב לאהוב את ה' ולהתקרב אליו. אם היא תנסה להסביר זאת במושגים האלוקיים שלה, זה כמו לדבר אל אנגלי בסינית; היא לא תבין מאומה. כאן נכנסת לתמונה ה'נפש-השכלית'. היא מסבירה ל'נפש-הבהמית' שטוב לאהוב את ה', כי הוא מקור התענוגים, והתענוג שהוא יכול לתת גדול יותר מתענוגותהעולם-הזה. זו כבר שפה שאותה ה'נפש-הבהמית' מבינה...

והאדם עומד בין שלוש הנפשות הללו וצריך רק לבחור...