מושגים נוספים בנושא
	מרבים בשמחה
	נח מול אברהם
	הצומות שיהפכו למועדים
	זכור את אשר עשה לך עמלק
	המבול
	השבת
	גלות וגאולה
	מהות התורה
	האש שבוערת לעולם
	בריאת האדם
	מהי אמונה?
	תכלית הבריאה
	הבנה וביטול
	חסידות עכשיו!
	לא מבינים

בפרשת בראשית בולטת מאוד העובדה, שהתורה מדברת בכמה רבדים מקבילים: רובד אחד של פשט ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו"), ורבדים עליונים יותר של דרוש, רמז וסוד. יש בפרשה זו עניינים רבים, שגם ילד קטן מבין שהם אוצרים בתוכם סודות נפלאים. אחד הנושאים הללו הוא חטא עץ-הדעת.

את חטא עץ-הדעת אי-אפשר כלל להבין לפי פשוטם של דברים. למה לא רצה ה' שהאדם יאכל מעץ-הדעת? והרי לכאורה היה ה' צריך לרצות שיפקחו עיניו ויידע את הטוב ואת הרע? ומהי, בעצם, ידיעה זו של טוב ורע? ולמה לאחר החטא חשש ה' פן יאכל מעץ-החיים ויחיה לעולם? ובמה גדולה כל-כך חומרתו של חטא עץ-הדעת, שגרם מיתה לכל הדורות והוריד 'זוהמה' לעולם עד קץ-הימים, כשיעביר ה' את רוח הטומאה מן הארץ?

עירבוב הטוב והרע

בתורת החסידות תופסת סוגיה זו של חטא עץ-הדעת מקום נרחב ביותר. הבנת החטא הזה מסבירה לנו את כל מהות חיינו ומטרת עבודתנו בעולם-הזה. נוסף לכך שחטא עץ-הדעת הוא המקור והשורש של כל החטאים, הרי אחת המטרות העיקריות של לימוד התורה וקיום המצוות בזמן-הזה היא לתקן את מה שפגם חטא עץ-הדעת, ולהשיב את העולם לסדריו הנכונים ששובשו על-ידי חטא זה.

תמציתו של חטא עץ-הדעת היא - שהוא חולל עירבוביה בין הטוב לבין הרע. גם לפני החטא היתה קיימת בעולם מציאות הרע, אבל היה זה סוג אחר של רע. הרע שלפני חטא עץ-הדעת היה כמו קליפת הפרי, שהיא אמנם פסולת, אך היא מגינה על הפרי. כך היה הרע שלפני החטא בבחינת הצד השני, המשלים, של הקדושה. היתה קיימת הבחנה ברורה בין טוב לרע. לא היתה עירבוביה ביניהם. חטא עץ-הדעת עירבב את הטוב והרע בכל הדרגות ובכל הרמות, עד שמאז אין טוב בלא רע ואין רע בלא טוב.

משמעות האכילה מעץ-הדעת היא - ידיעת הרע. הקב"ה לא רצה שתהיה לאדם נגיעה אל הרע, משום שידיעתו-שלו בטוב ורע שונה במהותה מידיעת הטוב והרע למעלה. שם זו ידיעה מופשטת, כוללת, בלתי מתרגשת. במצב כזה אין ידיעת הרע גורמת נזק. הדבר דומה לצורה שילד פעוט מדבר על כסף, שררה, כבוד, וכדומה. הוא אומר את המלים ויודע את המושגים, אך אין לו בהם שום תחושה, ולכן אין בכך רע. אולם האדם המבוגר מדבר על הדברים הללו מתוך הרגשת התאווה, ולכן עבורו זה מסוכן.

על כן אסר הקב"ה על האדם לאכול מעץ-הדעת. ידיעתו-שלו על הרע, אינה מסוג הידיעה המופשטת וה'תיאורטית' כפי שהיא למעלה. האדם עשוי לחוש את הרע ולגלות את התאווה הגלומה בו. הוא מסוגל לרגיש את התענוג הזר שיש ברע ולהיגרר אחריו. לדידו, ידיעת הרע היא דבר מסוכן, והקב"ה רצה למנוע זאת ממנו.

תפקידנו: להפריד

אך האדם לא שמע בקול ה' ואכל מעץ הדעת. בכך טעם את טעמו של הרע, וקרה כל מה שה' לא רצה שיקרה: "ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם" - הם גילו את התאווה הזרה של הרע. הטוב שוב לא היה טוב צרוף, כפי שהיה קודם החטא, אלא התערבבה בתוכו תאווה זרה; הרע פרץ את גבולותיו וחדר אל תוך הטוב.

מאחר שאדם הראשון היה נשמה כללית, שכוללת את כל הנשמות, היתה לכל פעולה שלו משמעות כלל-עולמית. כאשר נוצר אצלו העירבוב בין הטוב לבין הרע, היתה לדבר השפעה על העולם כולו ועל העולמות כולם: בכל רבדי המציאות נפרצו הגבולות בין הטוב לבין הרע, והרע התערבב עם הטוב. זה הפירוש במאמר חז"ל, שעל-ידי חטא עץ-הדעת "ירדה זוהמה לעולם" - זהו הרע שהתערבב עם הטוב, עד ששוב אין הטוב נקי מן הרע.

משום כך נגזרה מיתה על האדם לאחר חטא עץ-הדעת, והקב"ה מנע ממנו לאכול מעץ-החיים. עתה, לאחר שהטוב התערבב עם הרע, יהיה זה רע מאוד אם האדם יחיה לעולם. הדבר יעניק חיי-נצח גם לרע שמעורבב בו. על-כן נגזרה המיתה, כדי שלא יהיה קיום נצחי לרע.

זו מהות עבודתנו בקיום התורה ומצוותיה - להפריד את הטוב מן הרע ולהשיב את העולם למבנהו הנכון. על-ידי מעשינו ועבודתנו אנו מעלים את ניצוצות הקדושה שנפלו לתוך הרע, ומסלקים את הרע שחדר אל הטוב. ובביאת המשיח, כשתסתיים עבודה זו, יתוקן חטא עץ-הדעת והעולם יוכשר לייעודו - "להיות לו יתברך דירה בתחתונים".