מושגים נוספים בנושא
	מרבים בשמחה
	נח מול אברהם
	הצומות שיהפכו למועדים
	זכור את אשר עשה לך עמלק
	המבול
	השבת
	גלות וגאולה
	מהות התורה
	האש שבוערת לעולם
	בריאת האדם
	מהי אמונה?
	תכלית הבריאה
	הבנה וביטול
	חסידות עכשיו!
	לא מבינים

אחת משלוש המצוות שעליהן נאמר: "ייהרג ואל יעבור" היא 'עבודה-זרה' (עבודת-אלילים). שתי הדיברות הראשונות שאותן שמע עם ישראל מפי הגבורה עוסקות בעניין יסודי זה.

מהי, בעצם, 'עבודה-זרה'? האם בימינו יש עוד מה לדבר על 'עבודה-זרה'? לכאורה נראה כל העניין הזה רחוק מאיתנו. ברם, כשנרד למהות הדברים ולעומקם נגלה, כי הנושא אינו רחוק מאיתנו כלל וכלל.

הרמב"ם (בתחילת הלכות עבודת-כוכבים) מתאר כיצד התחילו בני-האדם לעבוד 'עבודה-זרה': "בימי אנוש טעו בני-האדם טעות גדול (...). אמרו, הואיל והאלוקים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם, ונתנם במרום וחלק להם כבוד, והם שמשים המשמשים לפניו, ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד (...). התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות, ולשבחם ולפארם בדברים, ולהשתחוות למולם". לאחר מכן החלו האנשים לעשות פסלים בדמות הכוכבים והמזלות וכו', ובמשך הזמן שקעו בעבודת האלילים עד שנשכח לגמרי שם ה'.

בלי שותפים

'עבודה-זרה' מתחלקת, למעשה, לשני חלקים: ל'עבודה-זרה' כפשוטה ולצורה דקה יותר שנקראת 'שיתוף'. על הגויים (לדעת רוב הפוסקים) נאסרה רק ה'עבודה-זרה' כפשוטה ולא ה'שיתוף', אך לגבי עם ישראל ה'שיתוף' הוא 'עבודה-זרה' ממש ויהודי צריך למסור את נפשו ולא לעבור על איסור ה'שיתוף'.

'עבודה-זרה' כפשוטה אינה רק כפירה בקב"ה והמרתו באליל כזה או אחר. המאמין ב'עבודה-זרה' יכול להאמין גם בה', אבל הקב"ה בעיניו הוא רחוק ומנותק מהעולם ואין הוא מתערב בנעשה בו. לדעתו, העולם נתון תחת השפעתם של כוחות אחרים (אלים דמיוניים, כוכבים ומזלות וכו') והוא מכבד את הכוחות הללו ועובד אותם. זו 'עבודה-זרה' כפשוטה, שאסור גם לגוי להאמין בה, וכל-שכן ליהודי.

ה'שיתוף' כשמו כן הוא - המחשבה שכוחות שונים מהווים שותפים להנהגת העולם, לצידו של הקב"ה. המאמין ב'שיתוף' מאמין בקב"ה ומאמין בשליטתו על העולם, אלא שהוא מייחס כוח ושליטה גם לדברים אחרים. למשל, הוא מאמין שבנוסף למה שקובע הקב"ה בעולם יש השפעה נפרדת של הכוכבים והמזלות (אין הכוונה להשפעה שיש לכוכבים ולמזלות כחלק מהדרכים שבאמצעותן מנהל הקב"ה את העולם, אלא להשפעה נפרדת ועצמאית, במנותק מהקב"ה). המחשבה שלא הקב"ה לבדו קובע את הנעשה בעולם, אלא שיש מישהו שגם לו יש השפעה על המתרחש - זהו סוג דק יותר של 'עבודה-זרה' הנקרא 'שיתוף', אשר לגבי יהודי הריהו כ'עבודה-זרה' ממש.

המעביד כצינור

'עבודה-זרה' כפשוטה הינה איפוא - האמונה שמשהו אחר במקום הקב"ה הוא השולט על העולם ומנהיגו. ה'שיתוף' הוא - המחשבה שישנו כוח שהינו שותף להנהגת העולם, לצד הקב"ה. שני הדברים כאחד הם 'עבודה-זרה' לגבי יהודי. האמונה שצריך כל יהודי להאמין היא, שהקב"ה לבדו הוא השולט בעולם והוא הקובע באופן בלעדי את כל מה שמתרחש בו.

האמונה היהודית אומרת, שאם יש כוחות לדבר כלשהו בעולם, אין זה אלא בשליחותו של הקב"ה. השפעתם של הכוכבים והמזלות (במידה שהיא קיימת) אינה שלהם ואינה באה בבחירתם. הם כביכול צינורות שדרכם מעביר הקב"ה את השפעתו לעולם.

כך גם המעביד שנותן ליהודי את המשכורת, לא הוא מקור פרנסתו, אלא הוא הצינור שדרכו זן ומפרנס הקב"ה משפחה זו או אחרת. למרות שמגיעה לו תודה על כך שדרכו הגיעה טובה ליהודי, הרי התודה האמיתית מגיעה לקב"ה, שהוא ורק הוא הנותן את כל מה שיש לנו. זו האמונה הטהורה של עם ישראל.