מושגים נוספים בנושא
	מרבים בשמחה
	נח מול אברהם
	הצומות שיהפכו למועדים
	זכור את אשר עשה לך עמלק
	המבול
	השבת
	גלות וגאולה
	מהות התורה
	האש שבוערת לעולם
	בריאת האדם
	מהי אמונה?
	תכלית הבריאה
	הבנה וביטול
	חסידות עכשיו!
	לא מבינים

המדרש מספר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי עקיבא: אם אין הקב"ה רוצה בעורלה, למה ברא אותה? השיב לה רבי עקיבא, שהקב"ה ברא דברים רבים בעולם באופן שאין הם שלמים, אלא האדם נדרש לתקנם ולהכשירם ("תורמוסין צריכין תיקון" וכו'). כך גם המילה, על-פי הסבר זה, היא ביטוי לחובתו של האדם לתקן ולהשלים במו-ידיו את מעשה הבריאה.

כדי להבין את טעמיה ומשמעויותיה של מצוות המילה, יש לצלול לעולם הסוד והפנימיות. ההסברים שניתנים בחלק הנגלה של התורה, אינם חושפים יתר על המידה את טעמיה ומשמעיותיה. על-פי ה'חינוך', למשל, זוהי כוונת המילה: "שרצה השם-יתברך לקבוע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו - אות קבוע בגופם, להבדילם משאר העמים בצורת גופם, כמו שהיו נבדלים מהם בצורת נפשותם". אבל בליקוטי-תורה של האריז"ל נאמר, שהעורלה היא נקודת-אחיזה לכוחות ה'קליפה', וכל עוד לא הוסרה, "אין החסדים יורדים", אלא "נשארים למעלה". כאן אנו כבר רואים, שהמילה איננה רק סמל של יהדות, אלא יש לה השפעה עצומה על השראת כוחות הקדושה באדם.

האמת והמסיכה

תורת החסידות מסבירה, שהשורש הראשוני של הרע ושל ה'קליפה' הוא בצמצום שנעשה באור האלוקי הבלתי-מוגבל שהאיר בתחילה. אור זה לא איפשר את קיומו של העולם, ולכן היה צורך לסלקו (פעולת הצמצום), ואחר-כך לחזור ולהאיר הארה מוגבלת ומבוקרת, שהעולם יוכל לקבלה. בנקודה זו, כאשר נוצר הצמצום ונסתלק האור האלוקי, הופיע השורש הראשוני שממנו נשתלשל אחר-כך הרע. מכאן, שתהליך הבריאה עצמו נושא בחובו את מקור הרע ואת ההתמודדות שתתקיים אחר-כך בין הטוב לבין הרע.

לאדם יש חלק מרכזי בעניין הזה, משום שהוא זה שאמור לנהל את המלחמה בין כוחות הקדושה ובין כוחות ה'קליפה'. לכן נברא האדם כתבנית של כל העולמות הרוחניים העליונים, וכל מה שקיים בהם קיים גם בו. הדבר משתקף לא רק בנפש האדם, שיש בה רבדים אין-סופיים, אלא גם בגופו הגשמי: העורלה מייצגת את ההסתר והכיסוי, ולכן היא משכן לכוחות ה'קליפה'.

האדם, במצב הטבעי שבו הוא נולד, מסמל נאמנה את מצבו הבראשיתי של העולם: כשם שהעולם מורכב מאמת אלוקית וממסיכה שמכסה ומעלימה עליה - כך גם אצל האדם קיימת העורלה שכל מהותה הכיסוי וההסתר. וכשם שתפקידו של היהודי להסיר את המסיכה שמסתירה את האמת האלוקית שבעולם, כך עליו להסיר גם את העורלה האישית, המשמשת משכן לכוחות ה'קליפה' שמנסים להיאחז בו.

תמצית היהדות

כשמתעמקים בדברים אלה מתחילים להבין את הכוח העצום שטמון במצוות מילה, עד שנשמרה במסירות-נפש ממש במשך כל הדורות, גם על-ידי יהודים שלא שמרו בחיי יום-יום על התורה ומצוותיה. דבקות זו בקיום המצווה אינה מובנת על-פי השכל. הורים שמלים את בניהם אינם יכולים להסביר אפילו לעצמם את ההיגיון שבגרימת סבל לתינוק פעוט ורגיש, אלא שהם מרגישים שבזה תלויה נקודת היהדות, והרגשה זו גוברת אפילו על שכלם ועל רגשות הרחמים כלפי ילדיהם.

ובאמת, סילוק העורלה - היא-היא נקודת היהדות. זו כל מהותו של יהודי, שהוא מסלק את ההסתר שקיים בעולם ומגלה את האמת האלוקית, ש"אין עוד מלבדו". והכוח לזה נלקח ממקום גבוה מאוד, שלכן נכרתו על המילה י"ג בריתות ולכן היא נקבעה ביום השמיני (כדברי חז"ל, שאת המזמור "למנצח על השמינית" אמר דוד על המילה שניתנה בשמיני), דבר הרומז, ששורשה בדרגות האלוקיות שלמעלה מהעולם (שכן העולם נברא בשבעה ימים, ואילו המילה קשורה ל'שמונה').