מושגים נוספים בנושא
	מרבים בשמחה
	נח מול אברהם
	הצומות שיהפכו למועדים
	זכור את אשר עשה לך עמלק
	המבול
	השבת
	גלות וגאולה
	מהות התורה
	האש שבוערת לעולם
	בריאת האדם
	מהי אמונה?
	תכלית הבריאה
	הבנה וביטול
	חסידות עכשיו!
	לא מבינים

מסופר על אחד מגדולי-ישראל (רבי יוסף קארו, בעל ה'שולחן-ערוך') שעסק במשך שלוש יממות בקושיא חזקה, עד שלבסוף, אחרי יגיעה גדולה ועצומה, הצליח למצוא לה תירוץ. והנה, כעבור זמן-מה נכנס לבית-המדרש והאזין לקול לימודו של יהודי פשוט יחסית, שעסק באותו נושא שבו התעמק שלוש יממות. למרבה תדהמתו מצא הלה חיש-מהר את אותו תירוץ שעליו עמל במשך שלוש יממות רצופות! הדבר גרם לאותו גאון הרבה עגמת-נפש, עד שגילו לו מן השמים, שלאחר שהוא מצא את התירוץ ביגיעתו הגאונית ו'הביא' אותו לעולם, בכך נפתחה הדרך גם עבור אנשים פשוטים יותר לגלות תירוץ זה בלי עמל כה רב.

עיקרון זה נקרא בתורת החסידות בשם 'פתיחת הצינור'. בדרך זו גם מסבירים, למשל, את העובדה שאנו מפליאים כל-כך את מסירות-הנפש של אברהם-אבינו, בה בשעה שאחריו היו רבים שהיו אנשים פשוטים מאברהם-אבינו ושהקב"ה לא דיבר עמהם, ובכל זאת מסרו את נפשם על קידוש-השם. אלא ההסבר הוא, שגדולתו של אברהם-אבינו היא בהיותו ראשון ובהיותו זה שפתח את ה'צינור' של מסירות-נפש, שבכוחו זה יכולים אחר-כך גם אנשים פשוטים להגיע לדרגה זו.

על-פי הדברים הללו מבואר גם עניינו של רבי-שמעון-בר-יוחאי ועניינו של ל"ג בעומר, יום ה'הילולא' שלו.

מתן-תורה

רבי-שמעון-בר-יוחאי, שחיבר את ספר ה'זוהר', היה זה 'פתח' את הצינור של 'פנימיות התורה' (ואמנם, אנו מוצאים ב'זוהר' פעמים רבות את הביטוי 'פתח', "פתח רבי שמעון" וכדומה, דבר הרומז לפתיחת ה'צינור' לשפע זה). היתה לו הסגולה המיוחדת של לימוד תורה בדרגת 'ראייה'. כלומר, כשהוא עסק בתורה הוא 'ראה' את ענייני התורה כפי שהם לאמיתתם ולפנימיותם, עד שורשם העליון, ואת זאת הוא גילה לעולם.

ביום ל"ג בעומר, היום שבו נסתלק, הגיעה עבודתו זו לידי שלימות. לכן הוא שמח שמחה גדולה וגם ציווה לשמוח ביום זה לאחר פטירתו, שכן אז הוא הגיע לשיא השלימות של עבודתו בעולם. ביום ההסתלקות (כמו בכל יום הסתלקותו של צדיק) עולים ומתגלים כל מעשיו ועבודתו שעבד ופעל במשך ימי חייו, ומכאן, של"ג בעומר הוא היום שבו עמד פעלו של רבי-שמעון-בר-יוחאי בשיא שלימותו.

על כן נקרא יום ל"ג בעומר בשם 'מתן-תורה של פנימיות התורה'. כשם שבחג-השבועות נתבטלו המחיצות שהפרידו בין העולם הגשמי לרוחני וניתנה לנו התורה, כך ביום ל"ג בעומר הוסרו המחיצות שמסתירים מעינינו את המאור שבתורה, את פנימיות-התורה, וניתן לנו הכוח לעסוק בחלק זה של התורה.

עכשיו מותר לגלות

אלא שרבי-שמעון-בר-יוחאי רק פתח את הצינור לגילוי זה של פנימיות התורה, ולאחר מכן היא היתה עדיין נסתרת במשך שנים רבות ועסקו בה רק יחידי-סגולה. עד שבא האר"י ז"ל והחל לגלות את פנימיות-התורה ואמר, שעכשיו מותר ומצווה לגלות חכמה זו. ואחר-כך על-ידי הבעל-שם-טוב ונשיאי החסידות שאחריו הלכה חכמה זו ונתגלתה יותר ויותר, עד שבימינו יכול כל אדם לעסוק בפנימיות-התורה ולהבין בה.

וזו הכנה לביאת המשיח ולגאולה השלימה, שאז יבוא גילוי זה של פנימיות-התורה שפתח רבי-שמעון-בר-יוחאי לשיא שלימותו, "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".