חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 י"א בכסליו התשפ"ז, 21/11/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ימי הספירה

מושגים נוספים בנושא
מרבים בשמחה
נח מול אברהם
הצומות שיהפכו למועדים
זכור את אשר עשה לך עמלק
המבול
השבת
גלות וגאולה
מהות התורה
האש שבוערת לעולם
בריאת האדם
מהי אמונה?
תכלית הבריאה
הבנה וביטול
חסידות עכשיו!
לא מבינים

ימי ספירת-העולם, הם ימים מיוחדים בעבודת-ה'. הם מהווים שלב-ביניים בין פסח לשבועות, ויש להם יחוד משלהם.

בחג-הפסח היתה יציאת-מצרים. הקב"ה נגלה מלמעלה על בני-ישראל והוציא אותם ממצרים. בני-ישראל לא היו בשלים עדיין להתגלויות כאלה. הם היו שקועים עדיין בטומאת-מצרים, ולכן היציאה משם היתה באופן של "כי ברח העם" - בריחה מפני הרע שאין אפשרות לשלוט בו.

בשפת תורת החסידות נקרא מה שהתרחש בפסח - 'התערותא-דלעילא' (כלומר: התעוררות והתגלות שבאים מלמעלה, לא מהאדם עצמו). יתרונה של התגלות כזאת, שהיא גבוהה מאוד והיא מרימה בבת-אחת את האדם לדרגות שאפילו לא חלם עליהן קודם לכן. אבל מצד שני, ההתעלות אינה יכולה להתייחס לאדם עצמו, שכן היא באה בכוחו של הקב"ה ולא כתוצאה מעבודתו-הוא.

משום כך דרושה מיד לאחר ה'התערותא-דלעילא' עבודה-אישית נגדית, שנקראת 'התערותא-דלתתא' (התעוררות שבאה מהאדם עצמו). זו משמעותם של ימי ספירת-העומר - אלה ימים שבהם היהודי עובד ומתעלה בכוחות עצמו, דרגה אחר דרגה.

הדברים רמוזים גם בפסוק "משכני אחריך נרוצה". ה"משכני" מתייחס לחג-הפסח, כאשר הקב"ה בא מלמעלה ו'משך' אליו את בני-ישראל. אבל מיד לאחר מכן בא תורו של "אחריך נרוצה", העבודה (ה'ריצה') העצמית של האדם.

זיכוך הרגשות

ימי ספירת-העומר הם מ"ט (49). מספר זה מורכב מ-7 כפול 7, והדבר מציין את השלימות של עבודת האדם. כידוע, יש לאדם שבע מידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות). מידות אלה מרכיבות, למעשה, את האישיות הריגשית של האדם. אדם שיש לו נטייה לאהבה ולנתינה הוא אדם שמידת ה'חסד' שלטת בו. אדם שנוטה להיות קפדן ורגזן נשלט בעיקר על-ידי מידת ה'גבורה'. וכך כיוצא-בזה. אך לאמיתו של דבר, הדברים מורכבים הרבה יותר, משום שכל 'מידה' כוללת בתוכה את כל האחרות (גבורה שבחסד, חסד שבגבורה וכדומה), כך שבסיכומו של דבר יש לנו 49 פרטים במידות.

ובתחום זה צריכה להתבצע העבודה הרוחנית-נפשית של האדם בימי ספירת-העומר. עבודה זו נקראת 'המשכת המוחין למידות'. כלומר: בימים אלה עלינו לבדוק ביסודיות כל אחת מהמידות הללו בנפשנו ולהתאימן לשכל ולהבנה, במגמה שהמידות יהיו נשלטות על-ידי השכל ולא עצמאיות.

אהבה בהגבלה

הצורך בהתאמת המידות לשכל נחוץ לא רק לגבי המידות השליליות. ברור בתכלית, שאדם שמוצא בנפשו מידה שלילית (תאוותנות, כעסנות, התפארות וכדומה) חייב לתקנה. אבל בכך אין די. שומה עלינו להביא גם את המידות החיוביות לידי כך שיהיו נשלטות על-ידי השכל, משום שאפילו מידה חיובית כשהיא עצמאית עלולה להיות שלילית.

לדוגמא: אדם שהוא איש-חסד בטבעו. מידת החסד היא מידה טובה מאוד: לאהוב את הזולת, לתת לאחרים וכו'. אבל כשמידה זו עצמאית ובלתי נשלטת על-ידי השכל היא עלולה להיות שלילית. לא אחת יש מצבים שבהם אסור להיות טוב, אסור לתת. במצבים כאלה חייבים לומר 'לא', כדי שלא ייגרם נזק. אבל אדם שמידת החסד שלו אינה נשלטת על-ידי השכל לא יוכל לומר 'לא', והוא ימשיך לתת ויקלקל במקום לתקן.

זו המשמעות של 'המשכת המוחין למידות'. כל יום מימי הספירה מציין מידה פרטית, וביום זה יש לעסוק בבירורה, בעידונה ובהתאמתה למוחין של מידה זו.

ועל-ידי העבודה הרוחנית של ימי ספירת-העומר, כאשר האדם מזכך ומתקן את אישיותו ונפשו, אנו באים לחג-השבועות ויכולים לקלוט את ההשפעות הרוחניות שניתנות בו.


 

 

תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)