ימי חג-הפסח מתחלקים, על-פי תורת החסידות, לשני חלקים: בחג הראשון של פסח מושם הדגש על יציאת-מצרים, ובחג האחרון של פסח (שביעי-של-פסח) מושמת ההדגשה על הגאולה העתידה לבוא בקרוב ממש על-ידי משיח-צדקנו.
כדי להבין את הקשר בין שביעי-של-פסח לבין הגאולה העתידה, עלינו לבאר תחילה את תוכנו של שביעי-של-פסח עצמו. האירוע שהתרחש ביום זה הוא - נס קריעת ים-סוף, ומכאן, שיש קשר בין קריעת-ים-סוף לבין הגאולה השלימה.
מה קרה בעת קריעת-ים-סוף? בפשטות אירע אז נס שהים נבקע ובני-ישראל עברו ביבשה בתוך הים. אבל כשאנו לומדים את המדרשים העוסקים בקריעת-ים-סוף אנו מוצאים, שהתרחשו אז דברים הרבה יותר מופלאים מעצם ההצלה של עם ישראל. חז"ל אומרים, למשל, ש"ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". אנו מוצאים, שאפילו ילדים קטנים היו, כביכול, מראים באצבעותיהם על הקב"ה ואומרים: "זה א-לי ואנווהו". מכל זה עולה, שבעת קריעת-ים-סוף נוצר גילוי מופלא של הכוח האלוקי.
עלינו להבין איפוא, את משמעותו הפנימית של קריעת-ים-סוף, אך קודם לכן את ההבדל בין ים ליבשה.
הים מסתיר
חז"ל אומרים, שכל מה שיש ביבשה יש בים. כלומר, שמבחינת מציאות הדברים אין הבדל מהותי בין הים ליבשה: גם בים מצוי עולם עשיר ביותר ויש בו מגוון עצום של סוגי-חיים. כל ההבדל הוא לגבינו - בעוד שאת עולם היבשה אנו רואים בנקל וכולו גלוי ופרוש מול עינינו, הרי את העולם המופלא שמצוי בים אין אנו רואים, משום שמי-הים מכסים עליו ומסתירים אותו מעינינו. הים מסמל איפוא את ההסתר, את העדר הגילוי.
'ים' מעין זה קיים גם במישור הרוחני. אנו יודעים, שבתוך כל מציאות שקיימת בעולם מצוי ניצוץ אלוקי שמחייה ומקיים אותו. אנו יודעים, שהכוח האלוקי הוא עיקרה של כל המציאות. אך איננו רואים כל זאת. אנו רואים רק את הצד החומרי והגשמי של המציאות, ואילו הכוח האלוקי העצום נעלם מעינינו. זהו ה'ים' הרוחני שמכסה על הקב"ה ומסתיר אותו מעינינו.
קריעת-ים-סוף במישור זה פירושו - ש'ים' ההסתר הזה נבקע ושנתגלה הכוח האלוקי הגדול שהיה מוסתר עד כה. במקום לראות רק את הצד הגשמי של המציאות, מתחילים לראות את הכוח האלוקי שמחייה ומקיים אותה.
וזה מה שקרה בקריעת-ים-סוף: יחד עם בקיעתו של הים הגשמי נוצרה 'קריעת-ים-סוף' בכל העולמות כולם - הוסר מסך ההסתר וההעלם וכוחו של הקב"ה נתגלה ללא הגבלות. משום כך גם ילדים קטנים ראו בעת קריעת-ים-סוף את הקב"ה בעצמו.
מעין הגאולה
עתה גם יובן הקשר בין קריעת-ים-סוף לגאולה העתידה: הרי מה יהיה כשיבוא המשיח? יתקיים אז הכתוב: "ומלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים" - יהיה אז גילוי בלתי-מוגבל של הקב"ה, של הכוח האלוקי. גילוי מעין זה היה בעת קריעת-ים-סוף, אלא שאז היה הגילוי חד-פעמי, ואילו בבוא המשיח יהיה זה מצבו הטבעי של העולם, שהכוח האלוקי הוא דבר פשוט וגלוי.
וזה גם כן הטעם לכך שבשביעי-של-פסח אוכלים את 'סעודת-המשיח', שכן אז מאיר גילוי מאורו של המשיח. |