זה קרה בימי מבצע 'צוק איתן', במבצע 'עמוד ענן' ובמלחמת לבנון השנייה. בכל פעם שהותקפנו על-ידי אויבנו, התגלה פתאום הכוח המאחד בינינו. לפתע הוסרו חומות הניכור שחצצו בינינו וקרעו אותנו למגזרים שונים. נחשפנו כפי שאנחנו באמת: אחים וערֵבים זה לזה.

גילויי העזרה ההדדית חצו את כל שכבות הציבור. אנשים ראו צורך לסייע לאחיהם שמתגוררים באזורי הסכנה, אזרחים הרעיפו על חיילי צה"ל מכל טוב ורבים נשאו תפילות לשלום הפצועים. לב כולנו נשבר לנוכח האבדות הקשות וניחמנו האחד את השני. גילינו שכאשר אנו מאוחדים – כוחנו רב יותר, ואנו מסוגלים להתמודד עם האתגרים ביתר חוזקה.

אך לא רק בעת צרה. יותר ויותר אנו שומעים על התגייסות של אנשים יקרים לשמח חתן וכלה בודדים או כלת יום-הולדת שהמוזמנים נמנעו מלבוא לחגיגתה. במקרים מצערים אנו רואים המונים באים ללוות נפטר בודד למנוחת עולמים. אנו רואים פתאום את עם ישראל האוהב, התומך, האח.

*

התופעות האלו מתחברות לרעיון שעומד מאחורי מצוות 'הַקְהֵל'.

לפני אלפי שנים התרחש בבית המקדש שבירושלים, פעם בשבע שנים, אירוע מיוחד במינו. המוני עולים לרגל נאספו ברחבת 'עזרת הנשים' בחול המועד סוכות למעמד של אחדות העם כולו. גברים, נשים וטף האזינו למלך הקורא בתורה.

מדוע? לשם מה לטרוח ולהצטופף, הלוא כל אחד יכול ללמוד את התורה לבדו או עם בני ביתו.
אלא שעיקר המצווה לא היה בלימוד, אלא בהתאספות של כל העם יחד.

האחדות הזו שקרתה במעמד כה קדוש – הביאה להתעוררות גדולה בלבבות הציבור כולו, כמו במעמד הר סיני שם היו בני ישראל "כאיש אחד בלב אחד". כאשר אנו מאוחדים, אנו חזקים יותר.

אמנם כל אחד מאיתנו הוא אינדיבידואל המנהל את חייו בפרטיות, אך כולנו בעצם רקמה אנושית אחת בשם עַם ישראל. יש לנו מכנה משותף: היותנו נַשָׂאִים של נשמה אלוקית. הנשמה האלוקית היא חלק מן הבורא שנשתלה בתוך כל אחד מאיתנו.

כל השאיפות החיוביות שאנו חווים, מקורן בנשמה האלוקית. על-כן, כולנו בעצם מהות אחת. עמנו הוא כמו גוף אחד שיש בו אברים שונים, ואף אבר אינו יכול לתפקד בשלמות בלעדי האבר השני.

שתהיה לנו שנה טובה, שנה של יחד!