בעולם מתקיימים דיונים רבים בשאלה אם הטכנולוגיה מקרבת את בני-האדם זה לזה או מרחיקה אותם זה מזה. אפשר להצביע על היתרונות, ועל הקלות שבה אפשר לתַקשר בין אנשים. מנגד אפשר לראות כיצד יחסים חמים וטבעיים התחלפו בתקשורת דיגיטלית קרה. גם יש טענה שבימינו דווקא חשים בני-האדם בדידות, בעוד בעבר הייתה חברות אמיתית יותר.

ואולם אין ספק שהטכנולוגיה דרדרה לתהום את השיח הציבורי. בעבר נטה הדיון להיות ענייני יותר; התווכחו לגופם של דברים. אדם שביקש להציג עמדה מסוימת היה צריך לנסח אותה כראוי, לנמקה ולבססה, וכך נוצר בסיס לדיון ולוויכוח. כיום השתלטה תת-תרבות של נאצות ועלבונות אישיים ושפת שוק זולה.

כיהודים שומרי מצוות אסור לנו להיגרר אחרי הסגנון הזה, גם אם הוא נעשה מקובל בעולם. איסורי לשון הרע, הלבנת פנים, גרימת צער לזולת והוצאת שם רע – עומדים בתוקפם גם אם רבים מזלזלים בהם. היה פעם מי שהגיב על הטענה 'הכול נוהגים כך', באומרו שהגיהינום גדול ויש בו מקום לכולם.

הדבק הפנימי

בימי ספירת העומר אנו אבלים על מותם של עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, על "שלא נהגו כבוד זה בזה". זה הזמן להדגיש את חשיבות הערכים האלה, של אהבת ישראל ומתן כבוד לכל אדם מישראל.

האמת היא שדווקא מציאות מקוטבת, שבה יש חילוקי דעות חריפים, היא מִבחנה של אהבת ישראל. קל לדבר על אחדות כשאין מחלוקות וכשהכול עשויים מעור אחד. כוחה של האחדות בסבילת הפערים וההבדלים, כאשר הגרעין המאחד חזק דיו לאפשר זאת.

סודה של אהבת ישראל הוא בביסוס המכנה המשותף, המאחד את כולנו והחזק מכל ההבדלים שיכולים לצוץ בינינו. משפחה שהדבק הפנימי בתוכה חזק ואיתן, יכולה לסבול גם חילוקי דעות קשים. בני המשפחה יכולים להתווכח בחריפות זה עם זה, אבל תמיד הם חשים כי הם בני משפחה אחת. ואולם אם הלכידות המשפחתית נפגעת, דיי בעימות קטן להצית תבערה גדולה.

יהודים בעצם המהות

יש הנוטים לתרגם את המושג 'יהודי' למערכת של אמונות, מעשים והתנהגויות, כפי שהם תופסים אותה. מכאן שמי שאינו עומד בציפיות הללו "הוא לא יהודי בשבילי". התבטאויות מסוג זה נשמעות מכיוונים כאלה ואחרים; הצד השווה שבהן, שכל אחד ואחד מגדיר לעצמו התנהגות מסוימת ככזאת שמוציאה מכלל ישראל את מי שאינו נוהג על-פיה.

יש כאן טעות יסודית. אתה יהודי לא בגלל מה שאתה מאמין, חושב, מדבר או עושה. אתה יהודי מפני שבעצם מהותך אתה יהודי. זה הבסיס המלכד את כולנו. אנחנו יכולים לריב ולהתווכח – ועדיין נישאר יהודים, אחים. הכרה זו היא סוד כוחנו, והיא המאפשרת לנו לאהוב כל יהודי כאח. כי באמת כל ישראל הם בבחינת אחים ממש.

כל ישראל אחים. כמו בני משפחה אחת (צילום: ברלה שיינר)