תשובת הרב:
חז"ל מסבירים זאת בשני טעמים: א) משום שמירה על האדם מהרהורים רעים ומנזקים הבאים בלילה, בזכות קריאת-שמע והפסוקים הנלווים; ב) מצווה לקרוא קריאת-שמע או דברי תורה סמוך לשינה (ואף חוזרים וממשיכים בהם עד שנרדמים).
נוסף על כך, רבים נוהגים להתפלל ערבית לפני צאת-הכוכבים, ואז סומכים על קריאת-שמע שעל המיטה לקיים את המצווה בזמנה.
מנהג רוב הנוסחאות לומר 'המפיל' לפני קריאת-שמע, ומנהג חב"ד לומר 'המפיל' לפני השינה ממש, כדי למעט בהפסק בין הברכה לבין השינה.
יש מהספרדים האומרים ברכת 'המפיל' בלא שם ה', שמא יזדקקו להפסיק במשהו בינה לבין השינה. ומהם שנמנעים מלאומרה בשם ה' אם שוכבים לישון אחר חצות הלילה.
אם יש צורך להפסיק אחרי קריאת-שמע באכילה או בדיבור - מותר, ויש לחזור ולקרוא שוב את פרשת 'שמע'. אך אחר 'המפיל' צריך להיזהר שלא להפסיק כלל. אולם מי שנתחייב בברכת 'אשר יצר' או ששכח ברכה אחרונה, צריך לברך גם אז.
בקריאת שמע שעל המיטה יש גם משמעות רוחנית של חשבון-נפש על היום שעבר, ומחליטים אז החלטות טובות - לעודד את המעשים הטובים ולתקן את הטעונים תיקון. על-פי הקבלה, אף אומרים אז 'וידוי' (בימים שאומרים תחנון).
גם הנשים - מכל העדות - אומרות את נוסח קריאת-שמע שעל המיטה, עם ברכת 'המפיל'. מקורות: ברכות ד,ב. שבועות טו,ב. ירושלמי ברכות א,א. טושו"ע או"ח סי' רלט, ונו"כ. ערוה"ש, משנ"ב וכף החיים שם. קיצור שו"ע סי' עא, ושערים המצויינים בהלכה שם. סידור צלותא דאברהם ח"ב עמ' תתיג, וש"נ. (512) |