נושא הגורל מופיע במקורות. הדוגמא הידועה היא ממרדכי הצדיק שפגש ילדים אשר חזרו מלימודם ושאל אותם: מה למדתם? והם שיננו באזניו את שלושת הפסוקים "אל תירא מפחד פתאום" וכו'. מכך הסיק מרדכי שגזירת המן תתבטל.
וכן נפסק בשו"ע שאפשר להטיל גורל. (בשיטת הרמב"ם יש בכך דיון, האם הרמב"ם אוסר זאת, כפי שמשתמע מפשטות לשונו, ומתחבטים - איך יישב הרמב"ם את הנהגת מרדכי, ונאמרו בזה הרבה ביאורים ואופנים).
הטלת גורל אינה סותרת את הבחירה החפשית שניתנה ליהודי, כפי שבמעשה מרדכי לא ניטלה ממנו הבחירה, אלא אדרבה, חז"ל אומרים שלאחר מעשה זה מרדכי הלך ואסף את ילדי ישראל ואמר איתם פסוקים ודברי תורה. הרי שענין הגורל מראה שיש מלמעלה נתינת כח לשנות את הרע לטוב.
כוח הבחירה, שניתן לכל יהודי, חזק מן הגורל. כלומר, אם תוצאת הגורל מבשרת רעות, בכוחו של יהודי לשנות את רוע הגזירה ע"י תשובה, תפילה וצדקה, כפי שאנו אומרים בתפילות הימים הנוראים: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" וגם נאמר "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים".
ברור כי גורל אינו יכול להוות גושפנקא למעשה כלשהו המנוגד לדין, להלכה או למנהג.
חשוב לציין כי הפעלת גורל, שבמאצעותו מבקשים לדעת בעניני ההשגחה העליונה, אינה יכולה להיות מעשה חולין סתמי. נוסף על כך, לא כל אחד זוכה לכוון ולפרש נכון את הגורל. בהקשר לכך ראוי לעיין גם בתשובה שהתפרסמה במדור זה בענין שימוש לגורל באמצעות ספר קודש ובהסתייגויות בנדון.
לסיכומו של דבר, עם ישראל הולך לאורה של התורה, על פי השלחן ערוך ופסקי ההלכות שפוסקים הרבנים. בשאלות הלכתיות ועניני מנהג ראוי תמיד לפנות לרב. בעניני רשות, פרנסה וכד', המליץ הרבי מליובאוויטש להתייעץ עם ידידים מבינים ובעיניני רפואה - להיוועץ בשני רופאים (ומה טוב רופאים ידידים). הרבי לא הזכיר את דרך הגורל כלל. ראה קובץ 'התקשרות' גיליון קנה, 17. קנז, 18. וראה חקרי מנהגים עמ' רל.