ככלל, אין 'אבלות בפרהסיה' בשבת, אך מכיוון שתיקנו חכמים לומר בשבתות הללו הפטרות של תוכחה, נהגו בקהילות שונות (בעיקר באשכנז) כמה מנהגי אבלות בשבת זו, כלהלן, ואילו הספרדים, החסידים והגר"א שללו זאת בדרך-כלל.
נהוג להתרחץ גם לכבוד שבת זו במים חמים ובסבון (ובפרט כיום, שהכול בגדר 'איסטניסים' בזה), ויש מחמירים להתרחץ רק בצונן או ללא סבון. אסור להחליף את הסדינים לשבת, אך פורסים מפות לבנות על השולחנות לכבוד שבת. ואם אין מפה מגוהצת, מותר לגהצה.
בעבר נהגו האשכנזים שלא להחליף לשבת זו אלא לבנים, אבל כיום נהוג ללבוש בגדי שבת (מחצות היום) וטלית של שבת כרגיל.
יש מזמרים 'לכה דודי' בניגון עצוב.
לעולם קוראים פרשת 'דברים' לפני תשעה באב, כדי לקרוא תחילה את תוכחותיו של משה רבנו וכדי להפטיר ב'חזון ישעיהו' - תוכחה על החורבן.
יש הקוראים את הפסוק "איכה אשא לבדי" בניגון 'איכה'. רבים (גם כאלה שאינם קוראים בניגון זה) מפסיקים לכוהן ב"ככוכבי השמים לרוב", ומתחילים ללוי "ה' אלוקי אבותיכם". אחרים מפסיקים כמסומן בחומשים, אלא שחוזרים ללוי שוב מ"ה' אלוקי אבותיכם". בליובאוויטש קראו כרגיל, ללא שינוי מהמסומן.
יש הקוראים את הפטרת 'חזון' (או חלקים ממנה) בניגון 'איכה'.
מותר לערוך 'קידוש' בבית-הכנסת כנהוג, לבר-מצווה או לרגל הולדת בת.
במוצאי שבת מבדילים על היין, ונותנים לילד (לפני בר-מצווה) לשתות, ואם אין ילד, שותה המבדיל בעצמו. והספרדים והחסידים שותים בעצמם.
מקורות: הוספות לשו"ע אדמו"ר הזקן חלק ה-ו עמ' 1846, וש"נ. נטעי גבריאל - בין המצרים (מהדורת תשנ"ז) פרקים מ, מג-מט, וש"נ. לוח 'דבר בעתו'.
(654)