חז"ל אסרו לאכול או לשתות משעלה עמוד השחר עד אחרי תפילת שמונה-עשרה של שחרית, וסמכו איסור זה על הפסוק (ויקרא יט,כו) "לא תאכלו על הדם" – "לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם". ואמרו שכל האוכל ושותה ואחר-כך מתפלל, עליו הכתוב אומר (מלכים-א יד,ט): "ואותי השלכת אחרי גווך" - "אל תקרי גווך (=צורכי גופך) אלא גיאך (לשון גאווה). אמר הקב"ה: לאחר שאכל ושתה זה ונתגאה, קיבל עליו עול מלכות שמים?!".
מכיוון שטעם האיסור הוא גאווה, מותר לשתות מים לפני התפילה, ומותר לאכול ולשתות כל דבר הנחוץ לאדם לצורך רפואי, שאין בזה משום גאווה; אבל לאכול ולשתות כדי להרגיע רעב וצמא – אסור, אלא אם כן אין האדם יכול לכוון דעתו בתפילתו, שאז הדין הוא "הצמא והרעב הרי הן בכלל החולים... לא יתפלל עד שיאכל וישתה". וכך נפסק למעשה: "ואפילו עכשיו, שאין מכוונים כל-כך בתפילה, אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוון – הרשות בידו".
הרבי מליובאוויטש עודד וזירז רבים לטעום לפני התפילה כדי שיוכלו ללמוד חסידות ולהתפלל בכוונה, וכלשונו: "ובחלישות דורותינו אלה, מתירים לאכול אפילו מזונות קודם התפילה (כמובן לאחר אמירת קריאת-שמע קטנה) לאלו שמסיימים תפילתם משך-זמן לאחר קומם משנתם, ואין להחמיר בכגון-דא, כיוון שהחומרא מביאה לקולא בעבודת השם". הרבי הזכיר בהקשר זה את פתגם ה'צמח-צדק': "מוטב לאכול כדי להתפלל מלהתפלל כדי לאכול".
מקורות: ברכות י,ב. רמב"ם הל' תפילה פ"ה ה"ב ופ"ו ה"ד. טושו"ע או"ח סי' פט ס"ג-ד, ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ה. אג"ק חי"ד עמ' יט, שכח, שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' לט-מ ועוד.
(1152)
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
