השימוש בספרי קודש לענין 'גורל', לא נתחדש בדורנו, יסודתו בהררי-קודש - מנהג גדולי ישראל מקדמת-דנא. אך ביחד עם זאת קיימות בענין הסתייגויות, כפי שיפורט בהמשך.

יאשיהו מלך יהודה קרע את בגדיו, מפני שספר-התורה של משה רבינו שנמצא בבית-המקדש, ודרכו להיות גלול לתחילתו, נמצא גלול לעמוד שבתחילתו מופיע הפסוק "יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת...", ופנה לדרוש את דבר-ה' על כך¹. מרדכי היהודי ששאל לתינוק "פסוק לי פסוקך", לאחר ששמע על גזירת המן², עשה אותו דבר בעל-פה. כל זה – לבירור המצב בהווה. נחלקו הפוסקים אם מותר לעשות גורל כזה כדי להחליט מה לעשות בעתיד, והרמב"ם בהלכותיו³ אסר זאת משום "לא תנחשו". מעניין שנוהג זה לשימוש בספרים היה רווח בימיו, ועם זאת בתשובתו⁴ לא אסר זאת הרמב"ם, אלא ענה רק "יוזהר מלעשות זה לגויים, לפי שיש בו זלזול". אך הסמ"ג⁵ מתיר זאת לגמרי, ומביא כמה מקרים שחז"ל החליטו על-פי גורל כזה, "וחושבים זה כעין נבואה". וכן נפסק להלכה בהגהת הרמ"א בשולחן-ערוך⁶. והחיד"א⁷ כתב שזו משמעות מאמר חז"ל⁸: "אם ביקשת ליטול עצה מן התורה, הווי נוטל" – כשיש ספק אם לעשות דבר, היו פותחים ספר חומש או נ"ך, ולפי הפסוק שמוצאים בראש הדף, היו מחליטים, ואין זה נגד הפסוק "תמים תהיה", כיוון שהוא מתייעץ בתורת ה'. עד כאן דבריו.

עם זאת, מחובתי לציין, שהיו כמה הסתייגויות, ביניהן -  של הרבי מליובביץ' עצמו, בקשר ל"מנהג ישראל" זה. כגון: להימנע משימוש בספר-קודש לשאלה של חול⁹; שלא לעשות זאת באופן סיטוני¹⁰; והעיקר – לעשות זאת רק כשיש בזה "ספק שקול" דהיינו כאשר לאחר מיצוי כל הדרכים האחרות על-פי התורה ועל-פי ההיגיון, עדיין עומדים על פרשת דרכים¹¹.

סוף-דבר: מנהג ישראל קדוש הוא, אבל אין זה פתרון כללי ותמידי לכל הבעיות, אלא פתרון מיוחד למצבים מיוחדים. וה' ינחנו בדרך אמת.

מקורות:

1.       מלכים-ב כב,ח, ורש"י ורד"ק שם. ספר העיקרים מאמר ג פרק כב.

2.       אסתר רבה ז,יז.

3.       הל' עבודה זרה פי"א ה"ה.

4.       תשובות הרמב"ם, מהדורת בלאו סימן קעב. איגרות הרמב"ם מהדורת הרב שילת עמ' תרלא (שם העיר על סתירה זו).

5.       מצות ל"ת סי' נא.

6.       יורה דעה סימן קעט סעיף ד, וש"ך שם ס"ק ה (ולפניו, בבית יוסף לטור שם ס"ד).

7.       שיורי ברכה שם אות ו (בשם מהר"י קשטרו ועוד גדולים).

8.       ילקוט שמעוני, משלי, רמז ריט.

9.       הרבי, בספר השיחות תשמ"ט ח"ב עמ' 489. אך העירו, שה'אגרות-קודש' עצמן היו תשובות גם בענייני חול.

10.   החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' לח אות מא, ע"פ תשובת הרמב"ם הנ"ל.

11.   הרבי, שיחות-קודש תשכ"ט ח"ב עמ' 7. ולכן, כשהנחה הרבי בשנים האחרונות כיצד לפתור בעיות מבלי לשאול אותו, הזכיר "עשה לך רב", "ידידים מבינים" , "רופא ידיד" וכדומה, אך לא הזכיר בזה את דרך הגורל כלל. ראה קובץ 'התקשרות' גיליון קנה, 17. קנז, 18. וראה חקרי מנהגים עמ' רל.