תשובת הרב
כל ירק שנקטף בשדה של יהודי לאחר ראש השנה של שנת השמיטה קדוש ב קדושת שביעית . אסור למוכרו בדרך הרגילה, משום שנאמר (ויקרא כה,ו): "והייתה שבת הארץ לכם לאוכלה", ודרשו חז"ל "לאוכלה – ולא לסחורה". על-כן אין לקנות ירקות אלה במשקל או במניין, אלא באומד בלבד.
הבעיה השנייה היא למנוע החלת קדושת שביעית על התשלום תמורת הירקות הללו. יש לזה שני פתרונות: א) הקפה – לא לשלם מיד אלא לרשום את הסכום כחוב, ולשלם אותו לאחר מכן. תשלום בצ'ק או בכרטיס אשראי נחשב קנייה בהקפה. ב) הבלעה – לקנות נוסף על הירקות האלה גם פירות או כל מוצר אחר שאין בו קדושת שביעית, ולשלם בעבור הקנייה כולה.
מובן שיש לנהוג בירקות האלה את כל ההלכות הקשורות לקדושת שביעית, וחשוב ללומדן היטב.
כל הירקות ש נבטו בשמיטה ייאסרו בחודשים הבאים באיסור ספיחין. למשל: חסה - סוף תשרי. לפת, צנון – תחילת כסלו. קישוא, פטרוזיליה עלים - אמצע מרחשוון. צנונית – סוף תשרי. מלפפון, שמיר – סוף מרחשוון. סלק עלים, פול ושעועית בתרמילים, תפו"א, תרד – סוף מרחשוון. קולרבי – אמצע כסלו. עגבנייה – סוף כסלו.
בבוא התאריך מותר לקנות ירקות אלה אך ורק ב'חנות שמיטה' בפיקוח טוב, המוודא שאכן אלה ירקות בלי איסור, כגון מגידולי השנה השישית, או משטחים שלא נתקדשו, כמו הערבה, חו"ל, או מיבול נכרים. מקורות : 'פירות שביעית' פ"א ס"ד; פ"ה, וש"נ. לוחות 'מכון התורה והארץ'. (1450) |