השאלה האם אפשר לאכול בליל חג השבועות, שחל השנה במוצאי שבת, סעודה חלבית?
תשובת הרב
היו קהילות בצפון הונגריה שנהגו כך, ומצאו לזה סמך בדברי בעל 'סדר היום': "ויש נוהגין בתבשיל של חלב, ונותנין דבש עליו, לקיים 'דבש וחלב תחת לשונך', והכול לפי מה שהוא אדם, ולפי המוטעם לחיכו והערב לו, ואף-על-פי שלא יהיה בשר ויין, כי אין העניין אלא לענג עצמו...". מהדברים משמע שמדובר בסעודת החג עצמה.
אחרים לימדו זכות על נוהג זה בנימוק שלפני מתן תורה אין מקום לאכול בשר, על דרך מאמר חז"ל (פסחים מט,ב): "עם הארץ אסור לאכול בשר", ורק למחרת, אחרי מתן תורה, יש לשמוח בבשר. לעומת זה העירו שמאכלי חלב טבעם להרדים (ככתוב בספר שופטים ד,יט; ה,כה), ואיך אפשר לאוכלם בלילה שבו יש להישאר ערים. והשיבו שאולי רק מוצרי החלב עצמם מרדימים, אבל לא כשהם בתערובת עם מאכלים אחרים.
אולם בספר 'דרכי תשובה' כתב שמנהג זה לא ייתכן, כי גם בליל יום טוב יש מצוות שמחה, לפחות מדרבנן. וכן מספרים שהרבי מליובאוויטש התרעם על מנהג זה, מכיוון שמבטלים בזה את הדין ש"אין שמחה אלא בבשר".
המנהג בהרבה קהילות, וכן מנהג חב"ד, לאכול מאכלי חלב אחרי הקידוש ביום, להמתין שעה וליטול ידיים לסעודה עם בשר.
מקורות:שו"ע אדה"ז תקכט ס"ז. סדר היום, סוף סדר חג השבועות. דרכי תשובה יו"ד סי' פט ס"ק יט. נטעי גבריאל הל' שבועות פי"ג ס"ה, ופסקי תשובות סי' תצד ס"ק יא, וש"נ. 'אוצר מנהגי חב"ד' (הנדפס עם 'תיקון ליל שבועות') עמ' רפד. (1480)
תספורת בערב חג השבועות
חגים - שבועות
ד' בסיון התשע"ג 13/05/13
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה ממתי מותר להסתפר בערב חג השבועות?
תשובת הרב
ניתן להסתפר החל מצאת הכוכבים בלילה שלפני כניסת החג, וכך נהג הרב חיים ויטאל תלמידו של האריז"ל.
מקורות: נטעי גבריאל חג השבועות פרק ה סעיף ו ובהערה יב.
ליל טבילה בליל שבועות
חגים - שבועות
כ"ד בסיון התשע"א 26/06/11
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם דוחים ליל טבילה שחל בליל חג השבועות?
תשובת הרב
לא דוחים ליל טבילה שחל בליל חג השבועות, ומקיימים את המצווה (כך יש לנהוג גם לפי הקבלה). מקורות: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תצד סעיף ג.
תספורת בערב חג שבועות
חגים - שבועות
י"א בסיון התשע"א 13/06/11
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה ממתי בדיוק נהוג להסתפר בערב חג שבועות? האם ישנה בעיה להסתפר אחרי חצות היום בערב החג?
תשובת הרב
נהוג להסתפר החל מצאת הכוכבים בליל ערב החג. מותר להסתפר גם אחרי חצות היום (רק בערב חג הפסח אין להסתפר אחרי חצות היום, כיון שזהו זמן הקרבת קרבן פסח).
טעימה לפני עשרת הדברות
חגים - שבועות
א' בשבט התשע"א 01/06/11
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם יש להימנע מטעימה לפני שמיעת עשרת הדברות בחג השבועות, כשם שיש להימנע מטעימה לפני נטילת לולב, שמיעת מגילת אסתר וכיו"ב?
תשובת הרב
מותר לטעום לפני התפילה בחג השבועות, כיון ששמיעת עשרת הדברות איננה מצווה בפני עצמה.
השאלה מי שנשאר ער בליל שבועות, האם עליו להפסיק את לימודו כשהיום מאיר, כדי לברך את ברכות התורה?
תשובת הרב 'ברכת התורה' היא ברכה (בעצם כמה ברכות) שאנו מברכים על לימוד התורה. המוציא מפיו דבר-תורה – מקרא, משנה, תלמוד, מדרש וכו', חייב לברך (מותר לפסוק הלכה בלי לנמקה גם לפני ברכת התורה, כי דינו של פסק כזה כהרהור, הפטור מברכה).
יש לברך את הברכה לפני התפילה, גם אם עדיין אין האדם רוצה ללמוד אז, כי ייתכן שהוא יוצא ידי-חובתו בתוכן ברכת 'אהבת עולם' שלפני 'שמע'. מי שלא בירך לפני התפילה, ילמד משהו מיד אחרי תפילת העמידה, כדי שתיחשב לו ברכה זו. גם אם לא למד – לא יברך עוד.
הטור והשולחן-ערוך פתחו דינים אלו במילים: "ברכת התורה צריך להיזהר בה מאוד". בסידור בעל התניא הוסיף: "ואסור לדבר ולהוציא דברי תורה מפיו עד שיברך" (כדעת הרמב"ן, החינוך, הרא"ש ועוד פוסקים).
ובענייננו: יש הסבורים כי את ברכות התורה תיקנו חכמים לברך פעם אחת בכל יום, ולכן גם הניעור בלילה מתחייב בהן מעלות השחר, וכן דעת הספרדים וחב"ד. למנהג האשכנזים לא יברך בעצמו, אלא ישמע ברכותיו של אדם שישן בלילה (המכוון להוציאו), יענה 'אמן' ויצא ידי חובתו. אולם אם ישן ביום ערב שבועות על מיטתו, עליו לברך בעלות השחר לכל הדעות.
יש הסבורים שצריך להפסיק מהלימוד בעלות השחר, ליטול ידיים כדין, ולברך את ברכות התורה. אך למעשה נהוג בקהילות רבות להמשיך בלימוד, ורק כשנעשתה הפסקה – מברכים. כך נהג הרבי מליובאוויטש בהתוועדויות רבות, וכן פסק בעל 'יביע אומר'.
מקורות: שו"ע או"ח סי' מז ס"ז-ח. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ז, ובסידורו (נדפס בסוף השו"ע ח"א עמ' 347, ובמהדורה החדשה עמ' תרט). משנ"ב שם ס"ק כח. ילקוט יוסף, שארית יוסף שם ס"י. הלכה ברורה, בירור הלכה שם ס"ק א. מנהג ישראל תורה שם ס"ק א, וש"נ. וע"ע לוח כולל-חב"ד, הו"ר. (1219)
חלבי או בשרי?
חגים - שבועות
ד' בסיון התשס"ט 27/05/09
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה מתי אוכלים את הארוחה החלבית בחג-השבועות?
תשובת הרב על כל חג נצטווינו בתורה (דברים טז) "ושמחת בחגך", ואכילת בשר היא אחד הביטויים של שמחת החג. כדאי להשתדל לאכול בשר בהמה (בקר או צאן), ולפחות בשר עוף. בחג-השבועות יש עניין מיוחד להראות את השמחה, להפגין שנוח ומקובל עלינו היום שניתנה בו התורה לישראל.
מנהג-ישראל לאכול מאכלי חלב בחג-השבועות, אך אכילת מאכלי החלב אינה תחליף לסעודה הבשרית (יש מביאים כי הרבי מליובאוויטש התרעם על הנוהגים לאכול את מאכלי החלב בלילה).
המנהג הוא לאכול בבוקר, אחרי התפילה, ארוחה חלבית קלה. עושים קידוש ונוטלים ידיים לאכילת לחם או מסתפקים במיני מזונות, ואוכלים מאכלי חלב. לאחר זמן (אך לא פחות משעה של הפסקה) יושבים לאכול את הסעודה הבשרית.
מפני כבוד השבת, רצוי להתחיל את הסעודה קודם "השעה העשירית" (בתל-אביב בשעה 16:00 בערך).
במצוות ה'שמחה' בחג עוד פרטים: חובה לשתות יין, כי "אין שמחה אלא ביין"; הבעל צריך לשמח את אשתו בבגדים ובתכשיטים, כפי השגת ידו; את הילדים משמחים בממתקים; וכמו-כן יש להרבות במיני מאכלים ובכל דבר המעורר שמחה.
מקורות:פסחים סח,ב. שו"ע או"ח סי' רמט,ב, תצד ג ורמ"א, תקכט, נו"כ ושו"ע אדמו"ר הזקן שם. שערי הלכה ומנהג יו"ד סי' יא. 'הכשרות' פ"י סמ"ז ואילך. חוה"מ כהלכתו פ"א, וש"נ. קובץ 'אהלי שם' ו עמ' רא. נטעי גבריאל הל' חג השבועות פי"ג ס"ה, וש"נ.
(1169)
תספורת בערב שבת הסמוך לשבועות
חגים - שבועות
א' באייר התשס"ח 05/06/08
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם מותר להסתפר בערב שבת כאשר השבת סמוכה לחג השבועות?
תשובת הרב כאשר החג חל ביום ראשון מותר להסתפר בערב שבת, כיון שזו האפשרות היחידה להסתפר לפני החג. כשהחג חל ביום שני יש המקילים ומתירים, אך מנהג חב"ד ועוד להסתפר רק בערב החג.
סעודה חלבית וסעודה בשרית בשבועות
חגים - שבועות
כ' בסיון התשס"ז 06/06/07
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה כיצד יש לנהוג באכילת מאכלי חלב ומאכלי בשר בשבועות?
תשובת הרב
בחג השבועות יש לאכול מאכלי בשר הן בליל החג והן ביום כבכל מועד. מלבד זאת, יש לאכול גם מאכלי חלב (פעם אחת).
על אף דברי הרמ"א שהבשר והחלב צריכים להיות בשתי סעודות של ממש (עם לחם), המנהג הנפוץ הוא לאכול לאחר הקידוש בבוקר מאכלי חלב ומיני מזונות (שהם גם זכר לשתי הלחם), להמתין שעה ולאחר מכן לאכול את הסעודה הבשרית כבכל שבת וחג. כך נהג הרבי מליובאוויטש.
ישנם האוכלים לאחר הקידוש בבוקר סעודה חלבית של ממש, ורק לפנות ערב אוכלים סעודה בשרית הכוללת לחם.
ימי התשלומים של שבועות
חגים - שבועות
ז' בסיון התשס"ד 27/05/04
_מערכת שו"ת
השאלה מהי משמעות 'ימי התשלומים' של חג השבועות?
תשובת הרב
בכל אחד משלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) היו מביאים קרבנות בבית המקדש. מי שלא הביא קרבן בחג הראשון של פסח או סוכות, יכול להביאם בימים הבאים, עד היום האחרון של חג הפסח או חג הסוכות. חג השבועות נחוג רק יום אחד. לשם כך נועדו "ימי התשלומים" של חג השבועות, בין הימים ז' בסיון (למחרת חג השבועות) ועד י"ב בסיון, שניתן להשלים בהם את הקרבת קרבנות חג השבועות.
בימי התשלומים אין אומרים תחנון.
חג השבועות בערב שבת
חגים - שבועות
י"א באייר התשס"ג 13/05/03
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה אילו הלכות מיוחדות נובעות מכך שחג-השבועות חל השנה בערב שבת?
תשובת הרב
עירוב תבשילין
השאלה שקביעות זו מעוררת היא בדבר בישול בחג לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת. על-כן תיקנו חז"ל את התקנה הנקראת 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד בערב החג לצורך השבת, ועל-ידי כך מותר לבשל ולאפות וכו' בחג לצורך השבת.
וכך עושים זאת:
מכינים בערב החג חתיכת בשר (או תבשיל אחר) בנפח 27 סמ"ק לפחות, וכן חתיכת לחם בנפח 54 סמ"ק לפחות, ומניחים אותן בצד. בזמן שמקצים אותן למטרה זו מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת".
על העירוב להישאר קיים עד שמדליקים את נרות השבת.
רב העיר או הקהילה נוהג לכוון בשעת עירובו להוציא ידי חובה את כל מי ששכחו לעשות עירוב, אולם עירובו של הרב מועיל רק למי ששכח (בפעם הראשונה בחייו) או לא ידע שיש לעשות זאת. מי שידע וזכר אלא שהתעצל וסמך על עירובו של הרב, עליו לשאול רב מוסמך כיצד לנהוג.
חשוב לדעת שהעירוב מאפשר לעשות רק מלאכות שאפשר ליהנות מהן בחג עצמו (אם רוצים), אבל אין הוא מתיר להתחיל בישול בערב שבת בסוף היום, כאשר כבר אי-אפשר ליהנות ממנו בחג.
שמחת החג ומצוות היום
מצווה לשמוח ולשמח את בני-הבית בכל יום-טוב, ובחג-השבועות יש להרבות בשמחה. מכינים סעודה נאה, יותר מבכל חג: "וישמח בו במאכל ובמשתה, להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל, שניתנה תורה בו", ובכלל זה, כמובן, מנהג ישראל לאכול (בנפרד מהסעודה הבשרית) מאכלי חלב.
את סעודת יום החג רצוי להתחיל לפני "שעה עשירית" (באזור המרכז: 15:45 בערך), מפני כבוד השבת הממשמשת ובאה.
הכנות לשבת
על-פי הקבלה יש לטבול אחר חצות היום, כהכנה לעלייה מקדושת יום-טוב לקדושת שבת.
אחר-הצהריים (כבכל ערב-שבת) קוראים את פרשת-השבוע, נשא, "שניים מקרא ואחד תרגום". מכיוון שפוסקים רבים סוברים שהתרגום על פסוקי ברכת כוהנים (ו,כב-כז) אינו מקורי, שכן על-פי האמור בגמרא לא נהגו לתרגם ברכת כוהנים כלל, יש קוראים את הפסוקים הללו שלוש פעמים, במקום פעמיים, לפני אמירת התרגום.
מותר להדיח היום את הכלים לצורך השבת.
לפני תפילת מנחה אין אומרים 'הודו', כבכל ערב-שבת, אלא מתחילים 'פתח אליהו'. את קבלת-שבת פותחים ב'מזמור לדוד' (במקום ב'לכו נרננה', כי ששת המזמורים הם כנגד ששת ימי המעשה). יש משמיטים חלק מחרוזי 'לכה דודי' (המזכירים את הגלות וכו'), וב'בואי בשלום' אומרים "גם ברינה, בשמחה ובצהלה". למנהג חב"ד אומרים את כל החרוזים, וב'בואי בשלום': "גם בשמחה (ללא ברינה) ובצהלה". בנוסח אשכנז פותחים ב'מזמור שיר ליום השבת'. הנוהגים לומר 'במה מדליקין' אין אומרים זאת היום, כי אין צריך להזהיר את בני-הבית כבכל ערב-שבת, ובפרט שאין מעשרים ביום-טוב.
מקורות: שו"ע אדמו"ר הזקן סי' תקכ"ז. פסחים סח,ב ורש"י. מגילה כה,א-ב. שו"ע או"ח סי' רמט,ב ונו"כ, ושו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ז. סי' ער ס"ב ונו"כ, ושו"ע אדה"ז שם. בירור הלכה רפה,טו. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 26. המשך תרס"ו עמ' שפז. לוח דבר בעתו. 'אוצר טעמי המנהגים' עמ' קלא-קלה.
חלב בשבועות הטעם
חגים - שבועות
כ"ג באלול התשס"ב 31/08/02
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה מה טעם המנהג לאכול מאכלי חלב בחג השבועות?
תשובת הרב
בכל שבת וחג חייבים אנו ב'כבוד' וב'עונג' היום, ובכלל זה בסעודות חגיגיות. בשלושת הרגלים נוספת גם מצוות 'שמחת יום-טוב'. יתר על כולם חג השבועות, שאסור לצום בו אפילו 'תענית חלום' (למי שראה חלום ונפשו עגומה עליו, ויכול לבטל את הגזירה דווקא כשיישב בתענית בו-ביום, שבתנאים מסויימים מתירים לו לעשות כן אפילו בשבת ובחג, כי זהו העונג שלו), ו"צריך לאכול ולשתות ולשמוח בו, כדי להראות שנוח ומקובל לישראל יום שניתנה בו התורה".
הסביר הרבי מליובאוויטש: מכיוון שהתורה ניתנה בעולם הזה דווקא, למטה-מטה, וחדרה בגדרי הבריאה בלא כל הגבלה - חייבים אנו בעונג יום-טוב גשמי וממשי, המראה במוחש שאין דבר שבכוחו להסתיר את קדושת התורה.
"נוהגים בכל המקומות [מלבד בתימן], לאכול מאכלי חלב בחג השבועות, ומנהג אבותינו תורה היא, כי הרבה טעמים נאמרו במנהג זה". ומהם: לפי שמשה רבנו, פה שעתיד לקבל תורה מסיני, לא רצה לינוק חלב ממצריות; מכיוון שבשבת ניתנה תורה, ולא יכלו לשחוט ולהכשיר את הכלים בשבת; משום שדוד המלך נסתלק בחג זה, והיו כל ישראל 'אוננים' בו ביום ואסורים באכילת בשר; מפני שהתורה נמשלה לדבש וחלב - "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר-השירים ד).
הואיל וחייבים לאכול בשר, משום שמחת החג, יש האוכלים מאכלי חלב בלילה. הרוב אוכלים זאת בשחרית, אחרי הקידוש, מברכים ברכה אחרונה וממתינים שעה אחת לסעודת בשר. אחר גבינה 'קשה' יש להמתין שש שעות עד אכילת בשר. הגבינות הכשרות למהדרין בארץ (גם הצהובות) אינן בגדר 'קשות', חוץ מגבינת 'מרעה' ואולי גם 'בולגרית'.
מקורות: פסחים סח,ב. שו"ע סי' תצד ס"ג, ח"י, ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם סט"ז. לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 27. לוח דבר בעתו. סקירה בקובץ 'אהלי שם' כרך ו (אלול תנש"א) עמ' רא, וש"נ. פרסומי רב 'תנובה'. (544)
תיקון ליל שבועות
חגים - שבועות
כ"ג באלול התשס"ב 31/08/02
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה מה מקור המנהג להישאר ערים ללימוד תורה בליל שבועות?
תשובת הרב
בזוהר נאמר, ש"חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה זה והיו עמלים בתורה, ואמרו: נבוא לנחול ירושה קדושה לנו ולבנינו אחרינו בשני העולמות" (=בתרגום ללשון-הקודש). כמו-כן נאמר בזוהר שם, שעיקר הלימוד יהיה בתורה שבעל-פה.
במדרש מסופר, שבלילה שלפני מתן-תורה ישנו כל ישראל, כי "שינה של עצרת ערבה, והלילה קצר", ואפילו יתוש לא עקץ אותם. וכשבא הקב"ה לפנות בוקר לתת את התורה, היה צריך לעוררם, ואמר (ישעיה נ,ב): "מדוע באתי ואין איש". לכן נהגו להיות ניעורים וללמוד תורה בלילה זה, כדי לתקן את שנתם של ישראל אז.
הרבי מליובאוויטש מבאר, שעצם הנס שיתוש לא עקצם מלמד, שבני-ישראל אכן היו מוכנים למתן תורה, אלא ששלחו את הנשמה למעלה, להתפשט מלבושי הגוף ולשאוב חיים רוחניים, אבל הקב"ה לא היה מרוצה מזה, כי גם ההכנה למתן תורה צריכה להיות דווקא בגוף גשמי, ולשתף בזה גם את הנפש הבהמית, ואז אפשר לקבל את התורה כראוי.
כבר נתפשט בקהילות ישראל ללמוד בלילה זה מתוך 'תיקון' המלוקט מהראשית ומהסוף של כל פרשיות התורה, ספרי הנביאים והכתובים, מסכתות המשנה ועוד, ונחשב בזה כאילו אנו לומדים את כל התורה כולה. רצוי לעשות זאת במניין.
מעט קודם עלות השחר נהגו לטבול במקווה, לקבלת תוספת קדושה.
השל"ה כתב, שנתפשט סדר זה (של ה'תיקון') בכל ארץ-ישראל וסביבתה, מקטנם ועד גדולם. וכן כתב החיד"א, שגם תלמידי-חכמים חייבים בזה. אף החתם-סופר נהג לומר את ה'תיקון' עם תלמידיו, וכן מנהג הספרדים והחסידים, אם-כי יש שעסקו בלימוד תורה ללא אמירת ה'תיקון'.
מקורות: זוהר ח"א ח,א. ח"ג צח,א. שה"ש רבה פ"א, יב,ב. מג"א ר"ס תצד. ח"י שם. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"ג. 'מנהג ישראל תורה' שם ס"ק ג. שערי המועדים, שבועות, סי' ע. (646)
סעודה חלבית
חגים - שבועות
י"ז באלול התשס"ב 25/08/02
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה האם ניתן להסתפק בסעודה חלבית בחג-השבועות?
תשובת הרב
נצטווינו בתורה (דברים טז) "ושמחת בחגך". חז"ל פירשו: "אין שמחה אלא בבשר". הדבר היה בגדר חובה בזמן בית-המקדש, וכיום הוא רק בגדר מצווה. מי שנמנע מלאכול בשר בהמה, ישתדל לאכול בשר עוף.
בחג-השבועות יש עניין מיוחד להראות את השמחה, כדי להפגין שנוח ומקובל עלינו היום שבו ניתנה התורה לישראל. מובן שצריך לאכול בשר בסעודת-החג. עם זה, מנהג-ישראל לאכול מאכלי חלב בחג-השבועות (משום שדברי-תורה נמשלו לדבש וחלב; או מפני שלאחר קבלת התורה לא יכלו לאכול אלא מאכלי חלב, בשל בעיות כשרות; וכו').
אפשר לסדר זאת בשני אופנים: הנוהגים להתיר בשר אחרי חלב באותה סעודה, יאכלו תחילה מאכלי חלב (רק לא גבינה קשה ביותר), ישטפו היטב את הפה ויאכלו לחם וכדומה, ואחר-כך יאכלו מאכלי בשר. הממתינים על-פי הקבלה שעה אחת לאחר אכילת חלב, יאכלו סעודה חלבית, יברכו ברכת-המזון או ברכה אחרונה, ורק בסעודה הבאה, לאחר שעה לפחות, יאכלו מאכלי בשר.
במצוות 'שמחה' בחג יש פרטים נוספים: חובה לשתות יין (מלבד הקידוש), כי "אין שמחה אלא ביין"; הבעל צריך לשמח את אשתו בבגדים ובתכשיטים, כפי השגת ידו; את הילדים משמחים בממתקים; וכן יש להרבות במיני מאכלים ובכל דבר המעורר שמחה.
מקורות: שו"ע או"ח סי' תצד, תקכט, ושו"ע-הרב שם. מקורות שצויינו ב'חול-המועד כהלכתו' פ"א. (130)