השאלה מה דעתכם על תרומת איברים. האם נכון מבחינה דתית לעשות כרטים ל "אדי". זו בעצם זו דרך נוספת להציל חיים, וכידוע "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא"
תשובת הרב
עיקרון, פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, וגם את כבוד המת. לכן אם אפשר להציל חיים בתרומת איברים של מת, מצווה לעשות זאת.
כל זה ברמה העקרונית. למעשה, העניין סבוך הרבה יותר. אחת השאלות המהותיות היא - קביעת רגע המוות. כל עוד האדם חי אפילו הוא בהגדרה של 'גוסס', הוא נחשב אדם חי, ואסור לגרום למותו אפילו כדי להציל אדם אחר, שכן "אין דוחים נפש מפני נפש". מכיוון שלצורכי השתלה מעוניינים הרופאים שנטילת האיברים תיעשה בעוד הלב פועם, נדרשת קביעה מאוד ודאית שפעימת הלב אינה מעידה על כך שהאדם עודנו חי, אלא זו תוצאה של מכונות ההנשמה וכו'. על כן נדרש פיקוח שבוצעו כל הבדיקות הקובעות באופן מוחלט כי מוחו של האדם מת ואין בו עוד סימני חיים.
שאלה נוספת היא שימוש באיברים למטרות שאינן "פיקוח נפש", אלא שיפור איכות החיים של הזקוקים לאותן השתלות.
בגלל השאלות האלה (ושאלות נוספות) ראוי לשתף רב מומחה בקביעת ההחלטה על ביצוע ההשתלה, ולא להתיר לבצע השתלות באופן גורף. כדאי לבדוק אם הכרטיס של אדי מאפשר להתנות את ההשתלה באישור רב המוסכם על המשפחה.
אאחל לך חיים בריאים ומאושרים ושהדיון הזה יישאר תיאורטי בלבד...