תשובת הרב
עלייה לתורה, תפילה לפני התיבה, אמירת קדיש, הדלקת נר-זיכרון ולימוד משניות - הם ממנהגי ישראל בכל יום השנה של קרוב-משפחה. מובן שכל מי שרואה את עצמו חסיד ותלמיד של הרבי, יעשה זאת, מלבד מנהגים חסידיים כמו כתיבת פ"נ והתוועדות, כפי שהורה הרבי בפרוטרוט לקראת יום-ההילולא הראשון של חמיו.
אולם בהלכה קיים מושג של 'מופלג בחכמה', שנחשב כרב מובהק של כל ישראל. יתרה מזו, קיים מושג של 'נשיא' - צדיק ומנהיג הדור, מי שכל חייו קודש לכלל-ישראל. גם מי שאיננו חסיד או תלמיד שלו ממש, יש לו קשר אליו, ורצוי שישתתף בפעולות לעילוי נשמתו. ובפרט במצב הנוכחי, כאשר אנו מבקשים מה' שזכות הרבי תעמוד לעם-ישראל ולארץ-ישראל, שלטובתם ולהצלתם ולזירוז גאולתם השלמה נלחם כל ימי חייו.
זכות היא לכל יהודי להשתתף לכבוד היום במבצעי המצוות שיזם הרבי: אהבת-ישראל, חינוך, תורה, תפילין, מזוזה, צדקה (ומה טוב - למוסדותיו של הרבי), בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה, כשרות האכילה והשתייה וטהרת המשפחה, 'אות בספר-התורה', ומבצע נרות-שבת-קודש, הפועל לקראת יום ההילולא שחל בשבת בתנופה רבתי. ועל כולם - 'היכונו לביאת המשיח', שעל כל אחד ואחת להכין את עצמו ואת סביבתו לביאת משיח-צדקנו שיתגלה במהרה ממש.
חשיבות מיוחדת יש להתקשרות אליו על-ידי לימוד תורתו, שבה "מסר לנו את עצמו". גדולי ישראל השתוקקו שיאמרו דברי-תורה בשמם, שעל-ידי-זה הם חיים גם איתנו בעולם הזה. וכן מובא בשם הבעש"ט, שעל-ידי לימוד תורתו נחשב כאילו משתטחים על קברו. מקורות: רש"י יבמות קכב רע"א. שו"ע יו"ד רמד ס"י, ש"מ סי"ז, וסו"ס שעד. מאור עינים, ליקוטי מס' שבת. 'תורת מנחם - התוועדויות' תשי"א עמ' 169. ספר השיחות תשמ"ט עמ' 239 בהערה. אגרות-קודש כרכים ב,ריד; ד,קמב; יב,רצא. (443) |