תשובת הרב
בספר "היום יום" שערך הרבי מליובאוויטש, ליום ד' באייר, כתוב (עפ"י מכתב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מתאריך ט"ו במנחם-אב תש"ב"):
מנהג ישראל שלא לגלח ושלא לספר שערות ראש תינוק עד מלאת לו שלש שנים.
גזיזת השערות - "אפשערענעש" [=תספורת] (של תינוק) - הוא דבר גדול במנהגי ישראל. ועיקרו הוא בהחינוך דהשארת פיאות הראש. ומיום הגזיזה והנחת פיאות הראש נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת טלית קטן וברכות השחר וברכת המזון וקריאת-שמע שעל המיטה.
מקור המנהג לא לספר את הילד בטרם מלאו לו שלוש שנים, נלמד מן הפסוק "שלש שנים יהיה לכם ערלים ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש". דורש הילקוט שמעוני, כי הואיל ונאמר שהאדם דומה לעץ - "כי האדם עץ השדה" - לפיכך גם באדם, בטרם מלאו לו שלוש שנים הוא עדיין לא שייך למצוות, ובשנה הרביעית הוא נעשה שייך לקדושה ומתחילים לחנכו למצוות, בהשארת פאות הראש.
המקובל הידוע הרב חיים וויטל כותב כי האר"י ז"ל הוליך את בנו הקטן, עם כל אנשי ביתו, בל"ג בעומר, למירון, שם קבור רבי שמעון בר יוחאי, וגילחו את ראשו כמנהג הידוע, ועשה שם יום משתה ושמחה.
מסופר שאביו של אדמו"ר הזקן, בעל ה'תניא' והשו"ע, הוליכו בגיל שלוש אל הבעל-שם-טוב לגזוז שערות הראש.
הרבי מליובאוויטש הורה שלא להקדים את יום התספורת הראשונה ('חלאקה') לפני שמלאו לילד שלוש שנים.
מי שמלאו לו שלוש שנים בימי ספירת העומר, לפני ל"ג בעומר, ימתין עד ל"ג בעומר ויקיים את התספורת ביום ל"ג בעומר, ואם אפשר במירון. מי שמלאו לו שלוש שנים אחרי ל"ג בעומר, ימתין בגזיזת השער עד ערב חג השבועות (לקוטי-שיחות חלק ז' עמ' 349).
כך גם מי שמלאו לו שלוש שנים בימי 'בין המצרים', ימתין עד אחר תשעה באב, אבל שאר המנהגים שנהוג להדר ולהרגיל בהם את התינוק - נשיאת טלית-קטן, ברכות-השחר וברכת-המזון וקריאת-שמע שעל-המיטה - זאת אין דוחים, אלא נוהגים כרגיל, מיום מלאות לבן שלוש שנים (אג"ק כרך כד עמ' שנה. [ולכאורה גם הכנסתו ל'חדר']. וצ"ע שבתספורת דחויה בל"ג בעומר הורה הרבי לנהוג את כל הנ"ל מיום התספורת ואילך (אג"ק כרך ח עמ' רפט). ומאידך, את לבישת טלית-קטן וכו' ניתן להקדים לפני ג' שנים (ראה היכל-מנחם ב, עמ' כט).
נוהגים איפוא לקיים את התספורת הראשונה במעמד של שמחה ומשתה, מלבישים את הילד בלבוש חגיגי, ומלבישים אותו ב'טלית קטן' ומכבדים תלמיד-חכם בתחילת גזיזת שערות הראש, ואחר-כך בני המשפחה גוזזים משערותיו, ומשאירים לילד פאות, לקיים בו המצווה "לא תקיפו פאת ראשכם" (ויקרא פרק י"ט, פסוק כ"ז).
לנוהגים להתחיל ללמד את הילד אל"ף-בי"ת ביום זה, "ידוע המנהג שמתחילים ללמוד עם ילד אל"ף-בי"ת מהאותיות של דף השער של ספר ה'תניא', או בתחילת ספר ה'תניא'" (משיחת הרבי מליובאוויטש, 'תורת-מנחם התוועדויות' תשמ"ט, כרך ד, עמ' 110-109).
מאחר ומצוות השארת הפאות אינה קיימת בבת, לפיכך מנהג התספורת הראשונה בגיל שלוש אינו נוהג בבת. |