אפשר לקיים את מצוות ביקור חולים גם כאשר מפאת המחלה לא נכנסים לחדר החולה עצמו. במקרה כזה יש להגיע בקירוב למקום הימצאו של החולה, להתפלל לבריאותו, ולשוחח עם קרוביו על מצבו ועל הצורך בסיוע בעקבות המחלה.

מקורות: שולחן ערוך יורה דעה סימן שלה סעיף ד ברמ"א ובסעיף ח.

לא מתפללים במקום פרוץ לחלוטין כשדה וכיו"ב, אלא במבנה, כדי לחזק את תחושת הצניעות לפני בורא העולם. מרפסת איננה מקום פרוץ לכל ומותר להתפלל בה, אלא שיש להיזהר מלהביט לכיוון הרחוב ולא להסיח דעת מהתפילה.

מקורות: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן צ סעיף ה, פסקי תשובות סימן צ סעיף ה ובהערה 50. 

מותר לערוך את החופה וחגיגת החתונה תחת כיפת השמים. יש הסוברים שכיסוי הכלה על ידי החתן הוא כעין הבאה לביתו, ולכן צריך לעשות זאת דווקא במקום סגור, אך למעשה במקום שבעליו נתנו אותו לצורך החתונה, לא מקפידים על כך וניתן לעשות זאת גם בחוץ.

מותר להדביק תחבושת זו בשבת, משום שאין זו הדבקה הנשארת לאורך זמן, וכן מפני שמדובר בצורך גדול (כעין צורך רפואי).

מקורות: שמירת שבת כהלכתה פרק לה הערה סג. 

מותר להשתתף כרגיל בחתונה המתקיימת במוצאיי יום השנה לפטירת הורים. בחתונה המתקיימת ביום השנה עצמו או בלילו, מותר לבקר, אך לא לאכול ולא להשתתף בריקודים.

מקורות: שולחן ערוך יורה דעה סימן תב סעיף יב, סוף סימן שצא ובש"ך סעיף קטן ח, נטעי גבריאל אבלות ב פרק כב סעיף ה הערה ט.

מכינים תבשיל חשוב (נתח בשר, דג, ביצה מבושלת או קופסת טונה או סרדינים) בשיעור 'כזית' (27 סמ"ק לפחות), וכמו-כן לחמנייה או פיתה בשיעור 'כביצה' (54 סמ"ק לפחות), ומניחים אותם למשמרת. בזמן שמייחדים אותם למטרה זו מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת".

את הלחם והתבשיל יש לשמור (כמובן במקרר) לפחות עד שמסיימים לעשות בחג את כל ההכנות לשבת. ומצווה מן המובחר לברך על הלחם 'המוציא' (אם הוא כיכר שלמה) בסעודת שבת, ויש הנוהגים לברך עליו בסעודה שלישית.

את הבישולים וההכנות ביום השני יש לעשות בעוד היום גדול, כדי שיהיה אפשר ליהנות מהתוצאות בחג עצמו.

מי ששכח לעשות עירוב תבשילין, או שעשה ונאכל העירוב בטרם הספיק להכין לשבת, ישאל רב מוסמך כיצד עליו לנהוג.

הדלקת הנרות: בערב ראש-השנה מדליקים את הנרות בזמן הקבוע בלוחות. מי שלא הספיקה, תדליק מאש קיימת לפני הקידוש. את הנרות של היום השני של ראש-השנה מדליקים מאש קיימת בליל החג השני, אחרי צאת הכוכבים (כפי המופיע בלוחות), כדי שלא להכין מהחג הראשון לשני. בחג השני, ערב שבת, מדליקים מאש קיימת לפני כניסת השבת (בזמן הקבוע בלוחות).

בחו"ל נוהגים בכל האמור (עירוב תבשילין והדלקת הנרות) גם בערב חג-הסוכות ובערב שמיני-עצרת (החג האחרון), החלים גם-כן בימי חמישי ושישי.

מקורות: טושו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן סי' תקיד וסי' תקכז.
(1235)

בקרב האשכנזים נהוג שהכיסוי העליון הוא פרוכת או אריג מכובד, ובקרב הספרדים יש הנוהגים להשתמש בטלית. לכל הדעות החופה היא חלק ממצוות הנישואין והכיסוי צריך להיות מכובד, כנאמר "זה א-לי ואנוהו".

מקורות: הנישואין כהלכתם פרק יח סעיף כו ואילך.   

לפי דעת הרב אשכנזי רבו של כפר חב"ד יש לקבוע מזוזות בבית ספר בברכה, על אף שהלימודים הרציפים מתקיימים בו רק בשעות היום. זאת מאחר ולעיתים מתקיימת פעילות בשעות הערב, וכן בגלל חשיבות המקום עקב הלימודים וערך החינוך.

רק אם הבקבוק היה מונח במקום סגור כארון מטבח וכדומה, שהעוזרת לא הייתה צריכה לנקות אותו, מותר לשתות את היין.  

על הזהירות מראיית יין על ידי גוי ניתן לקרוא כאן.

מקורות: שולחן ערוך יורה דעה סימן קכט סעיף א בט"ז סעיף קטן ב ובש"ך סעיף קטן ח.

היהודים שנספו בשואה נחשבים לקדושים, לכן אין לחשוש מנתינת שם אחריהם ואין צורך להוסיף שם.

נתינת שם אחר מי שנפטר בדמיי ימיו נידונה כאן.

מקורות: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן י"א סעיף כד. 

הכלים הפטורים בבירור מטבילה הם כלים העשויים מהחומרים הבאים: אבנים, עץ, עצם, אדמה, חרס וכן דין כליי קרמיקה ופורצלן.

את הכלים הנ"ל יש לטבול בלי ברכה כאשר הם מצופים בחומר אחר, או שיש להם ידית וכיו"ב שעשויה מחומר אחר.

מקורות: שולחן ערוך יורה דעה סימן קכ סעיף א ובכנסת הגדולה הגהות הטור אות י, רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכות ג, ו,  שאילת יעבץ חלק א סימן סז, משבצות זהב באורח חיים סימן תנא סעיף קטן לא ובערוך השולחן שם סעיף כט.    

נאמר בתורה (שמות כ,כ) "לא תעשון איתי", ופירשו חז"ל: "לא תעשו כדמות שמשיי, המשמשין לפניי במרום". איסור זה חל גם על דמויות המייצגות גרמי שמים, מזלות ומלאכים. האיסור חל גם על ציור וצילום שהוא דו-ממדי, ולא רק על פסלים ותבניות תלת-ממדיות. בטעם האיסור כתב הרמב"ם: "שלא יטעו בהן הטועין, וידמו שהן לעבודה (=זרה)".

יגעתי וגם שאלתי גדולים וטובים, ולא מצאתי צידוק ממשי לעובדה שציורים כאלה נפוצים בסמלי ארגונים ומוסדות תורניים, ואף בעלוני-מצוות. מותר לצייר ציורים כאלה כדי 'להתלמד' (ללמוד את הלכות קידוש החודש, או טבע וגאוגרפיה בכלל), אבל בכל אופן אחר, אפילו בציור של 'חצי שמש', לא כדאי להיכנס לבעיה, ובפרט שהאיסור הוא מדאורייתא. מוטב שלא לעשותם, ואפילו שלא להשהותם אם נעשו.

אגב, איסור זה כולל גם דמות אדם לבדה, או דמות ארבע חיות המרכבה (שור, נשר, אריה ואדם) יחד (גם כאשר דמות האדם אינה מרכזית). לרוב הדעות, איסור דמות-אדם (שלא כדמות גרמי השמים) הוא רק ב'צורה בולטת' (ולכן נהוג להתיר צילום), ויש מחמירים גם בצורה שוקעת או דו-ממדית.

בדמות אדם האיסור הוא בגוף שלם, אפילו אם נעשה בדרך סכֵמטית (ללא כל הפרטים), ויש להחמיר גם בפנים שלמות (אבל לא ב'פרופיל' בלבד, או כשפגמו בו בבירור איבר בולט). יש מחמירים שלא לצייר גם צורה בולטת של בעל-חיים כלשהו (בשלמותו).

הלילה שלפני המילה נקרא 'ליל שימורים', ובפי הספרדים 'ברית יצחק'. בלילה זה נשארים ערים ועוסקים בתורה (ויש שנתנו סדר-לימוד מיוחד, שעיקרו קריאת שמע, ומאמרי הזוהר שנאמרו בלילה זה), הכנה לברית המילה. בסידור 'בית יעקב' נאמר, שלימוד זה מסוגל להמשיך קדושה רבה על הנימול ועל כל המתעסקים במצווה זו. בכמה קהילות נהוג שאבי הבן עורך סעודה בלילה זה אצל התינוק והיולדת, ומזמינים את המוהל, הסנדק וכן קרובים וידידים. ויש המגישים רק פירות ומגדנות.

לדעת רבנו תם יש למנהג זה שורש בגמרא. הראשונים מביאים לו סמך ממה שאמרו במדרש תנחומא: "בוא וראה כמה מחבבים ישראל את המצוות. אמר להם הקב"ה: אף אני מוסיף לכם שמחה... מכאן נהגו אור שמיני בעל-ברית עושה שמחה ומשתה...".

בטעם השמירה כתבו "שהשטן מכוון להזיק לתינוק ולמונעו ממצוות מילה, לפי שקשה לו שישראל מקיימין המצווה שבזכותה ניצולין מדינה של גיהינום, וסמך לדבר (בראשית יז,ט): 'ואתה את בריתי תשמור'". עיקר השמירה היא מתחילת הלילה ועד חצות. ואף אם הברית מתקיימת בשבת (או ליל פסח, שבועות ויום-הכיפורים), יש לעשות סדר זה בלילה.

נוהגים שבאים תינוקות-של-בית-רבן למקום התינוק, וקוראים עמם קריאת שמע ופסוקי שמירה. ויש מביאים עשרה אנשים. ומה טוב שיהיו נוכחים אז תלמידי-חכמים, וישיחו בדברי תורה ובסיפורי צדיקים.

סגולה גדולה להרבות בנרות בלילה זה, כדי להוסיף אורה ושמחה לכבוד הברית.

מקורות: סנהדרין לב,ב. ב"ק פ,א תוד"ה ישוע הבן. זוהר ח"א צג, רע"ב. מטה משה, עמוד גמ"ח ח"ז פ"ד ס"ב. מג"א סי' תרמ ס"ק יג. רמ"א ונו"כ יו"ד סו"ס קעח. אוצר הברית פ"ג סי' ז; ילקוט יוסף - שובע שמחות ח"ב הל' מילה פ"א.
(984)

היות והספר נמצא בחלל מושב האופנוע, אין בכך איסור, אך ראוי יותר שהספר יהיה עטוף בכיסוי בעת הרכיבה.