כי תצא למלחמה על אויביך (דברים כ,י)
פרשתנו נפתחת במילים "כי תצא למלחמה על אויביך... ושבית שביו". באיזו מלחמה מדובר? מפרש רש"י: "במלחמת הרשות הכתוב מדבר". כלומר, אין הכוונה למלחמת כיבוש הארץ, אלא למלחמות שעם-ישראל עשוי לערוך לצרכים שונים עם מדינות בחוץ-לארץ.
תורת החסידות מפרשת, ש"כי תצא למלחמה על אויביך" אמור על המלחמה שצריכה הנפש האלוקית לערוך כנגד הנפש הבהמית. מלחמה זו מתנהלת בשעת התפילה, כמו שאומר הזוהר: "שעת צלותא – שעת קרבא" [=שעת התפילה היא שעת קרב]. בשעת התפילה צריך האדם להגביר את נפשו האלוקית על הנפש הבהמית ולנצחה, עד שייקח את כוחותיה ב'שבי' ("ושבית שביו") וירתום גם אותם לעבודת ה'.
'מלחמת רשות'
פירוש זה לכאורה אינו עולה בקנה אחד עם פירוש רש"י. רש"י מפרש שמדובר ב'מלחמת רשות', ואילו המלחמה של הנפש האלוקית כנגד הנפש הבהמית היא מלחמת חובה ולא מלחמת רשות! הלוא זה תפקידו של האדם בעולם, להגביר את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית ולנצחה!
ההסבר הוא, שאכן עבודת התפילה בדרך של מלחמה היא אכן בבחינת 'מלחמת רשות' ולא 'מלחמת חובה'. לפני האדם עומדת האפשרות לברר את הנפש הבהמית ולרתום את כוחותיה לעבודת ה' שלא על-ידי מלחמה. אם בכל-זאת הוא בוחר לעשות זאת על-ידי מלחמה, זו אפוא 'מלחמת רשות'.
שתי דרכים
דרך המלחמה פירושה, שהיצר עומד בתוקפו ומתאווה לענייני העולם, ומולו מתייצבת הנפש האלוקית ונלחמת בו, עד שהיא מנצחת ומכניעה אותו. זה סוג אחד של בירור היצר, והוא מכונה 'בירור בדרך מלחמה'.
אולם יש דרך נוספת לברר את היצר – להגביר את אור התורה והקדושה, עד שהיצר יתמוסס מאליו. כשיהודי ממלא את עצמו באור התורה, הוא מחדיר בנפשו את האור האלוקי של הקב"ה, וממילא אין מקום לכל תאוות העולם ולעניינים גשמיים נחותים. דרך זו מכונה 'בירור בדרך מנוחה', שלא על-ידי מלחמה.
אפשר להתעלות
מסבירה תורת החסידות, שבתחילת העבודה הרוחנית של האדם אין מנוס מהמלחמה, שכן היצר עומד בתוקף מול האדם ומנסה למנוע אותו מלהתמסר לעבודת הבורא; אולם לאחר מכן עומדות לפני האדם שתי האפשרויות הללו – בירור בדרך 'מלחמה' או בירור בדרך 'מנוחה', והדבר אינו תלוי אלא בו.
על-כן המלחמה מכונה 'מלחמת הרשות' ולא 'מלחמת חובה', שכן לפני האדם עומדת האפשרות להתעלות לדרגה רוחנית גבוהה יותר, שבה יוכנע היצר שלא על-ידי מלחמה אלא בדרך של 'מנוחה', מכוח האור האלוקי של התורה.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 84)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
