מאמרים נוספים בפרשה
	הסוף שזור בהתחלה
	לעלות למעלה באמצע החלום
	בשביל טוב אמיתי צריך לעבוד
	עשרים ושתיים שנות סוד
	לדעת מתי להתבטל
	הגאולה צומחת מהגלות
	הכוח להשפיע
	התורה כמקור כל החכמות
	לא לברוח מהתפקיד
	צריך לעשות ולהתפלל
	הכנסת אורחים של יוסף
	שמירת השבת של יוסף
	הרחמים מועילים
	היהודי וענייני החולין
	חנוכה: הטבע והנס משמשים בו-בזמן
	חנוכה: מסירות-נפש בלי שאלות

ויהי מקץ שנתיים ימים (בראשית מא,א)

בסוף הפרשה הקודמת סיפרה התורה כי יוסף פתר את חלומותיהם של שר המשקים ושל שר האופים בבית-הסוהר. שר המשקים יצא לחירות, כדברי יוסף, אך שכח את הבטחתו להזכירו לפני פרעה. ואז מתחילה פרשתנו בחלומותיו של פרעה שאירעו "מקץ שנתיים ימים".¹

מהו "מקץ"? לדעת אבן-עזרא², 'קץ' יכול להיות לא רק סוף אלא גם התחלה, שכן 'קץ' הוא מלשון קצה, הקצה הראשון או האחרון. לפי פירוש זה, "מקץ שנתיים ימים" יכול להתפרש גם כתחילת השנתיים. כלומר, בתחילת השנתיים חלם פרעה את חלומו, אחר-כך חלפו שנתיים, ואז באו שבע שנות השבע וכו'.

קשר בין האירועים

אולם רש"י שולל פירוש זה ומפרש: "ויהי מקץ, כתרגומו: מסוף. וכל לשון קץ - סוף הוא". כלומר, על-פי פירוש רש"י, חלפו שנתיים לאחר שחרורו של שר המשקים מבית-הסוהר, ובסוף השנתיים הללו אירעו חלומות פרעה.

מבחינה זו שונה ה'מקץ' כאן מכל המקומות האחרים בתורה שבהם מופיעה מילה זו. בדרך-כלל, כשהתורה אומרת שדבר כלשהו היה 'מקץ' דבר-מה, הכוונה היא שהאירוע השני בא בהמשך לאירוע הראשון ועל-ידו. לעומת זאת, כאן אין קשר בין שני האירועים. להפך, האירוע הראשון נגמר בלא-כלום, מאחר ש"לא זכר שר-המשקים את יוסף וישכחהו". בחלומות פרעה מתחיל דבר חדש לגמרי. אף-על-פי-כן קובע רש"י, ש'מקץ' פירושו סוף ולא התחלה.

שיא הקושי

שני הפירושים הללו במילה 'קץ' מבטאים את המשמעות הכפולה שיש בה. מצד אחד, זה הזמן הקשה ביותר בשנות מאסרו של יוסף, שהרי סוף המאסר הוא נקודת הזמן הארוכה ביותר שישב בכלא. מצד שני זה קץ מאסרו והתחלת גאולתו.

כך גם בקץ הגלות הנוכחית - מצד אחד זה הזמן הקשה ביותר בכל תקופת הגלות, וכפתגם הידוע³, שלפני עלות השחר החושך מגיע לשיאו. מצד שני, דווקא בסוף הגלות מתחיל להתנוצץ אור הגאולה, ועצם ההתנוצצות הזאת מעניקה טעם של גאולה עוד כאשר שרויים בתוך ימי הגלות.

תחילת האור

שני הפירושים הללו קיימים גם בפנימיות התורה על המילה 'מקץ': פירוש אחד - "קץ דשמאלא"⁴, כלומר, סוף מידת הדין והגבורה, שממנה יונקת ה'סטרא-אחרא'. פירוש שני - "קץ הימין"⁵ - הזמן שבו מתחילה לשלוט מידת החסד והגילוי, שמחזקת את אור הקדושה ומסלקת לגמרי את הרע.

ושני הפירושים הללו קשורים למעשה זה בזה: על-ידי בירור וזיכוך 'קץ השמאל', זוכים ל'קץ הימין', בגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו, בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 196)

----------

1) פרשתנו מא,א.

2) במדבר יג,כה. דברים טו,א. לא,י. תהילים קיט,צו. וראה גם מהרש"א נידה נח,ב.

3) ליקוטי דיבורים חלק א, עמ' סח,א-ב.

4) זוהר פרשתנו קצג,ב. קצד,א.

5) לשון הפסוק סוף דניאל. וראה זוהר חלק א נד, סוף עמוד א. סב,ב. ובכמה מקומות.