חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:57 זריחה: 5:36 כ"ט באדר התשע"ז, 27/3/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להכיר ולא להתגאות

האות אל"ף במלה "ויקרא" (בתחילת חומש זה) קטנה, ללמד על ענוותנותו של משה. למרות שהכיר בגדולתו, אמר בליבו, כי מעלותיו ניתנו לו במתנה מלמעלה ואין הוא צריך להתגאות בכך.
מאמרים נוספים בפרשה
להכיר ולא להתגאות
יהודי - "נס חי"
הכול בגלל אל"ף אחת
הבדיקה שלפני ההקרבה
פעולה קטנה שקובעת את כל היום
להקריב קרבנות בימינו
לשמור את רוח הנדר
נדבה לפני חובה
בלי שום תועלת אישית
להתמסר לה' כעצים על המזבח
האהבה נשארת תמיד
נגלה ונסתר
כוחו של הלא-מודע
שותף שלישי בכל עסקה
לא להתערב בחשבונות של הקב"ה
שלוש תקופות בחיי האדם
כגודל החיבה – גודל הסליחה
למה ציווה הקב"ה להקריב קרבנות
להפוך את ה"ריב" למעדן

ויקרא אל משה (ויקרא א,א)

בראש פרשת השבוע כתובה המילה "ויקרא" ("אל משה"), והאות אל"ף היא 'אל"ף זעירא'. אות קטנה זו רומזת לענוותנותו של משה רבנו, שלמרות כל מעלותיו הנשגבות היה "עניו מאוד מכל האדם אשר על-פני האדמה".1

אין זו האל"ף החריגה היחידה בתורה. יש אל"ף נוספת, בדברי-הימים2, האל"ף של המילה "אדם" (האמורה על אדם הראשון), והיא 'אל"ף רבתי'. היא מציינת את מעלותיו העצומות של אדם הראשון, יציר כפיו של הקב"ה, ואת העובדה שהכיר במעלת עצמו.

להיות "בינוני"

רוב אותיות התורה הן אותיות בינוניות. הדבר מתאים לייעודו הכללי של האדם, שעליו להיות במדרגת 'בינוני3', והוא יכול להגיע לזה על-ידי התורה. אך פה ושם יש גם אותיות זעירות ואותיות גדולות, שגם מהן עלינו ללמוד דרכי התנהגות.

האל"ף הגדולה, שבמילה 'אדם', מתארת את גדולתו הנפלאה של אדם הראשון, שהקב"ה בעצמו העיד עליו, שחכמתו מרובה מחכמת מלאכי השרת.4 היא מלמדת את האדם שעליו להכיר את מעלותיו ואת הסגולות המיוחדות שניחן בהן. כשם שעל האדם להכיר את מגרעותיו, כן עליו להכיר גם את מעלותיו.

בלי זחיחות-דעת

אלא שהכרת המעלות אינה צריכה להביא לזחיחות-הדעת. אדם הראשון גם מייצג את הנפילה בחטא עץ-הדעת. מזה יכולים אנו ללמוד, שההכרה במעלות האישיות כשהיא לעצמה עלולה להביא לידי חטא. לצד הכרת המעלות נדרש האדם שתהיה בו גם תחושת שפלות וענווה, כפי שמסמלת האל"ף הזעירה של משה רבנו.

משה רבנו הכיר גם-כן את מעלותיו. אפילו פסוק זה עצמו, שבו כתובה האל"ף הזעירה, מבטא את חיבתו של הקב"ה למשה - "ויקרא אל משה" - הקב"ה קרא לו בקריאת חיבה.5

משה ידע שהוא אשר קיבל תורה מסיני והכיר את מעלותיו המיוחדות. אלא שאמר בליבו, כי מעלותיו אלה ניתנו לו במתנה מלמעלה ואין הוא צריך להתגאות בזה, שכן אם מישהו אחר היה זוכה בתכונות ובסגולות הרוחניות הללו, היה מן-הסתם מגיע לדרגה גבוהה לאין-ערוך. בדרך זו היה משה עניו מכל האדם.

ניצוץ ממשה

בכל יהודי יש חלק מנשמת אדם הראשון וכן ניצוץ מנשמת משה רבנו. מזה מובן, שיש בנו הכוח ללמוד מן המעלות שבשניהם:

מצד אחד על יהודי לדעת, שמכוח היותו בן אברהם יצחק ויעקב, הוא יורש מהם מעלות נפלאות. עליו להכיר בערך עצמו ולא לחשוב שהוא אינו ראוי ללימוד תורה ולקבלת ענייני קדושה.

מצד שני עליו לזכור, שמעלות אלה לא באו בזכות יגיעתו ועבודתו, אלא ניתנו לו במתנה מלמעלה. על-כן עליו להיות שפל בעיני עצמו ולא להתגאות. דווקא על-ידי הענווה זוכים ל"קריאה של חיבה", כפי שקרא הקב"ה למשה, ומגיעים אל השלמות האמיתית.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 1)

----------

1) במדבר יב,ג.

2) דברי הימים בתחילתו.

3) להעיר מרמב"ם הלכות דעות פרק א הלכה ד. שמונה פרקים להרמב"ם פרק ד.

4) בראשית רבה פרק יז פרשה ד. ושם נסמן.

5) תורת כהנים, ופירוש רש"י על הפסוק ויקרא א,א.



   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)