והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר (שמות לו,ז)
בפרשת השבוע מספרת לנו התורה על זריזותם והתמסרותם הנפלאה של כל בני-ישראל - אנשים נשים וטף - להקמת המשכן. התורה מוסרת, שהם הביאו תרומות אף יותר מהנדרש. התלהבות זו נבעה מכך, שהמשכן הוקם ככפרה על חטא העגל.1 זה היה חטא כללי, שפגע בכל עם-ישראל2, ולשם תיקונו נדרשה השתתפותם של כל היהודים בהקמת המשכן.
חטא העגל הוא חטא נורא, שעונשו ניתן בכל פורענות בעם-ישראל לאורך כל הדורות, ככתוב3: "וביום פקדי - ופקדתי עליהם חטאתם". כיצד אפוא הצליח דווקא המשכן לכפר על עוון כה חמור?
אחדות-ה'
הדבר יובן על-פי מהותו הפנימית של חטא העגל. מובא ברמב"ם4, שעבודה-זרה אין פירושה כפירה מוחלטת בה'. גם מי שמאמין בקיומם של כוחות נוספים על הבורא, מאמין בעצם בעבודה זרה. וביתר דקות: אדם החושב, שקיימת בעולם מציאות כלשהי מלבד הקב"ה - יש בזה שמץ של עבודה זרה.
הסתירה האמיתית והשלמה לעבודה זרה היא אחדות ה'. משמעותה הפנימית של אחדות זו היא ההכרה ש"אין עוד מלבדו", שאין שום מציאות מלבד הקב"ה. לא רק שאין שום כוח בעל יכולת ושליטה לבד מהקב"ה, אלא שאין בכלל שום מציאות בעלת קיום עצמאי זולת הבורא. הקב"ה הוא המציאות האחת והיחידה שקיימת בעולם, שכן העולם כולו מתקיים בכל רגע ורגע באמצעות כוחו האלוקי האין-סופי.
פלאי הבריאה
הביטוי הממשי להכרה זו הוא הציווי5: "בכל דרכיך דעהו". ציווי זה מבטא את הקשר של האדם עם הבורא, יותר מאשר לימוד התורה וקיום המצוות.
בקיום התורה והמצוות עלולה להישאר תחושה של שתי רשויות נבדלות - האדם והבורא. הוא אמנם עובד את בוראו, אבל הם שני דברים נבדלים. הציווי "בכל דרכיך דעהו" אומר, שהחיים שלך עצמם הם חלק מעבודת ה', עד שבכל מעשיך ובכל דרכיך אתה עובדו.
אפילו סתם טיול יכול להיות חלק מעבודת ה', אם האדם אינו חושב על הנאתו האישית, אלא על ראיית פלאי הבורא שבטבע. בדרך זו הופך הטיול, מעשה חולין כשהוא לעצמו, למטרה - הוא עצמו מגלה את גדולת ה', את הקדושה האלוקית.
קדושה בכול
על-פי זה יובן איך היה המשכן כפרה על חטא העגל: במשכן התקיים "ושכנתי בתוכם"6 - הקדושה האלוקית ירדה ושכנה בתוך המציאות הגשמית של העולם. כשבני-ישראל תרמו את חפצי החולין הפרטיים שלהם, ועשו מהם מקדש לה' - בכך הוכיחו את הכרתם באחדותו המוחלטת של הקב"ה, שאף חפציהם הגשמיים מיועדים להשראת השכינה.
זה גם תפקידנו, להכיר במציאותו הבלעדית של ה', ולכוון את כל חיינו ואף את פעולותינו היום-יומיות, לגילוי הקדושה בעולם, "ושכנתי בתוכם".
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 931)
----------
1) ראה של"ה חלק תורה שבכתב פרשת ויקהל ופקודי (שלד,ב).
2) גם בשבט לוי שלא חטא בפועל. ועד כדי כך, שהחטא גרם ירידה גם במשה רבנו (ברכות לד,א), אף שהיה אז בהר (וממילא אין מקום לומר אפילו שהיה בגדר "מי שהיה בידו למחות").
3) שמות לב,לד.
4) ראה הלכות עבודה זרה להרמב"ם בתחילתו.
5) משלי ג,ו.
6) שמות כה,ח.
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
