הקהל את העם ... למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם (דברים לא,יב)
בפרשתנו מופיע הציווי על מצוות הקהל: "מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה, בחג-הסוכות... תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם... למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם".
כיצד היה מתקיים מעמד הקהל בבית-המקדש? הגמרא מתארת את סדר המעמד: עם-ישראל כולו היה נאסף בעזרה של בית-המקדש. בעבור המלך היו מכינים "בימה של עץ והוא יושב עליה". לאחר מכן היו מוסרים לו ספר-תורה והמלך היה קורא ממנו פרשיות אחדות, שנועדו לעורר את העם לירא מהקב"ה ולקיים את מצוותיו.
להקהיל ולחבר
התורה היא נצחית. אמנם אין באפשרותנו לקיים את מצוות הקהל במובנה הפשוט, בבית-המקדש, אבל תוכנה הרוחני, כפי שהוא בא לידי ביטוי בעבודת האדם ב'מקדש' הפרטי שבתוך ליבו - עומד בתוקפו.
עניינה של מצוות הקהל הוא להקהיל ולחבר יחדיו את כל חלקי עם-ישראל, ולהפנות את כל כוחותיהם ליראת-שמים ולקיום המצוות. דבר זה נדרש לעשות כל אדם מישראל - להקהיל ולרכז את כל כוחות נפשו ואת מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, ולהכניס אותם לתוך 'בית-המקדש' הפנימי.
הבסיס לעבודה
פעולה זו נעשית על-ידי המלך. עניינו של מלך שהוא משליט מרות וקבלת-עול בקרב העם. בעולמו הפנימי של האדם, המלך מסמל את קבלת-העול. יהודי נדרש להפנות את כל כוחותיו לעבודת ה' מתוך קבלת-עול והתבטלות גמורה לקב"ה.
אמנם אפשר וצריך לעבוד את ה' גם באמצעות הבנה שכלית ותחושת עונג בקיום המצוות, אבל היסוד הוא קבלת-העול. אם חסר לאדם הבסיס של קבלת-העול והוא עובד את ה' רק על-פי ההכרה השכלית והחשק שלו בקיום המצוות, עלולה להתפתח מזה תחושה של חשיבות עצמית, הפך התכלית הרצויה של "ויראו את ה'".
גבהות נכונה
מוסיפים חז"ל ומדגישים, שה'מלך' צריך לעמוד על "בימה של עץ". מצד אחד יש צורך ב'בימה' - במידה מסויימת של גבהות-לב ותקיפות. אם האדם יחוש רק יראה והתבטלות כלפי הקב"ה, הוא עלול לאבד את התוקף והנחישות, את ה"יתגבר כארי". לכן יש צורך ב'בימה'.
מצד שני צריכה הבימה להיות "של עץ", ולא של אבן או ברזל. בניין של עץ הוא בניין ארעי, וכך גם תחושת הגבהות שצריכה להיות אצל יהודי היא ארעית והיא קיימת רק "בעזרה" - בענייני קדושה ועבודת ה'. שילוב זה יוצר את הפעולה השלמה של מצוות הקהל ב'מקדש' הפרטי של האדם, עד שזוכים לקיים את מצוות הקהל כפשוטה, בבית-המקדש השלישי ולשמוע את הקריאה בתורה מפי מלך המשיח בעצמו.|44
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 321)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
