ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו (במדבר ד,כ)
בתקופת המדבר היו זמנים שבני-ישראל חנו במקום אחד והיו זמנים של מסעות. בכל פעם שעמדו לצאת למסע היו הלוויים מפרקים את המשכן ומכינים אותו לדרך. פרשתנו מפרטת את סדרי העבודה של משפחות הלוויים, ואת התפקיד המיוחד של כל אחת ואחת בנשיאת המשכן.
אולם קודם שהורשו הלוויים לגשת לכלי-הקודש היו אהרון ובניו צריכים לכסות את הכלים. הפרשה מתארת בפירוט את כיסויי הכלים, ומסיימת: "וכילה אהרון ובניו לכסות את הקודש ואת כל כלי-הקודש... ואחרי-כן יבואו בני קהת לשאת".
כיסוי מיוחד
הפרשה מסתיימת באזהרה: "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש ומתו". כלומר, אסור ללוויים לבוא לראות כיצד הכיסויים 'בולעים' ומכסים את כלי-הקודש, אלא הם רשאים לבוא רק לאחר שנשלמה מלאכת הכיסוי.
השימוש במילה "כבלע" נועד ללמדנו, שהאיסור על הלוויים לראות את כלי-הקודש חל גם כאשר כבר כיסו אותם בנרתיק המיוחד של כל כלי. הואיל ונרתיק זה מיוחד לכלי, הוא נחשב חלק ממנו, ועדיין אסור ללוויים לבוא לראותו. רק כאשר מכסים את הכלים בכיסוי חיצוני ה'בולע' ומקיף אותם, הלוויים רשאים לבוא.
לבושי הנשמה
למדנו אפוא שיש שני סוגי כיסוי: הכיסוי המיוחד של כל כלי, הנחשב חלק ממנו; וכיסוי 'עור תחש', המכסה את הכלים מבחוץ. לארון-הקודש היה כיסוי שלישי – "בגד כליל תכלת", שאותו פרשו על כיסוי עור התחש.
שלושת ה'כיסויים' הללו רומזים לשלושה 'לבושים' שבתוכם מתלבשת נשמתו של יהודי. הלבוש הראשון הוא בבחינת נרתיק מיוחד של הנשמה – הלוא הוא הגוף שבו הנשמה מלובשת. הלבוש השני - הנפש הבהמית ויצר הרע המקיפים את היהודי. המעגל השלישי – אומות-העולם שהיהודי חי בתוכן.
לא להתרשם
ההתמודדות עם הגוף היא הקלה יחסית. גופו של יהודי הוא גוף קדוש ודווקא הוא מקשר את הנשמה עם הקב"ה, על-ידי קיום המצוות. ההתמודדות הקשה יותר היא עם הנפש הבהמית ויצר הרע, שמסוגלים לפתות את האדם לעבור עבירות, עד שהתורה צריכה להזהיר: "לא תרצח", "לא תגנוב".
אך גם יצר הרע של יהודי לא ינסה לפתותו לעבוד עבודה זרה, דבר שמפריד לגמרי את היהודי מהקב"ה. דבר זה יכול להיעשות על-ידי המעגל השלישי – אומות-העולם. מלמדת אותנו התורה, שאין להתרשם גם מקושי זה. להפך, דווקא ה'לבושים' הללו נועדו להשיג עלייה גבוהה יותר – כשם שגם את הארון כיסו רק כאשר היו צריכים לנסוע ולהתעלות; עד העלייה הגבוהה ביותר בגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ח, עמ' 8)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
