חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:35 זריחה: 5:40 כ' באייר התשפ"ב, 21/5/22
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

גם ההווה תלוי בתורה
מאמרים נוספים בפרשה
להאמין, להבין, ושוב להאמין
כדי להיות מוסרי צריך להאמין
לא לשבור, לקדש
מי קבע שהשכל יבין
היסוד האלוקי במצוות השכליות
הגמול מתאים למציאות
לא להיות עבדים
דיני השור שבנפש האדם
יהודי כשומר פיקדון ה'
ארבעה שומרים בחיי הרוח
גם ההווה תלוי בתורה
הקב"ה מלווה ואנחנו מחזירים
לתקן ולא לשבור
לא לשבור את הגוף
להתרחק מהתאכזרות עד הקצה האחרון
ברכה והבטחה
הקב"ה מקבל עליו את החובות
חס הקב"ה על כבוד הבריות
'מודה במקצת' בחיים הרוחניים

ובשר בשדה טריפה לא תאכלו (שמות כב,ל)

לאחר פרשת יתרו, שבה מסופר על מעמד הר-סיני ועל מתן-התורה מן השמים, באה פרשת משפטים ומפרטת שורה של דינים והלכות. בכמה מהן התורה מתארת מציאות מסויימת וקובעת את הדין. מדוע התורה נוקטת מציאות זו דווקא?

למשל, התורה קובעת את דינו של שור שנגח אדם למוות: "וכי ייגח שור את איש". האם דין זה חל דווקא על שור? ואם חמור או סוס הרג אדם? אומרת המשנה: "אחד שור ואחד כל בהמה... וכן חיה ועוף כיוצא בהם". כלומר, אותו דין חל על כל בעל-חיים שתקף אדם והרגו. למה אפוא בחרה התורה לדבר על שור? משיבה המשנה: "אלא שדיבר הכתוב בהווה". כלומר, התורה נוקטת את הדוגמה השכיחה יותר באותו זמן.

דוגמה מן המציאות

בפסוק זה הייתה התורה אמורה לנקוט שם של בעל-חיים כלשהו, כדי להמחיש את הדין, אך אנו מוצאים שהתורה מתארת מציאות מסויימת גם כשאפשר היה לדבר בכללות, בלא לתאר מצב מסויים. כך אומרת התורה: "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו". אם מוצאים בשדה בהמה שנטרפה, אין לאכול ממנה.

שוב נשאלת כאן אותה שאלה: האם האיסור חל רק על בהמה שנטרפה בשדה? ואם נטרפה בבית? מפרש רש"י: "אף בבית כן, אלא שדיבר הכתוב בהווה, מקום שדרך בהמות ליטרף". אלא שהשאלה הנשאלת היא, לשם-מה הייתה התורה צריכה לציין את מקום טריפתה של הבהמה; די היה שתאמר "ובשר טריפה לא תאכלו". מכאן למדנו שגם כאשר הדוגמה המסויימת אינה נחוצה לעצם הדין, חל הכלל "דיבר הכתוב בהווה", והתורה ממחישה את ההלכה על-ידי נקיטת דוגמה מן המציאות.

עשרה מאמרות

בדבר זה טמונה הוראה בעבודת ה': הנטייה הטבעית היא לראות את יד ה' רק באירועים ניסיים או בהתרחשויות יוצאות-דופן, ואילו באירועים שגרתיים וטבעיים אפשר לחשוב ש"עולם כמנהגו נוהג", וכי הדברים מתנהלים כאילו במקרה.

מלמדת אותנו התורה, ש"דיבר הכתוב בהווה" - גם ה'הווה', המציאות הטבעית והשגרתית, אינה מציאות עצמאית אלא היא תלויה ב"כתוב", בעשרה המאמרות שבתורה, אשר מקיימים ומחיים את הבריאה בכל רגע ורגע.

אין הפרדה

דבר זה הוא מהחידושים שנתחוללו בבריאה לאחר מתן-התורה, ולכן מדגיש רש"י עניין זה בפרשת משפטים, שבאה מיד לאחר מתן-התורה. קודם מעמד הר-סיני היה נתק בין הקדושה האלוקית ובין המציאות הגשמית. האלוקים - מקומו בבית-הכנסת ואילו בחיי היום-יום הגשמיים שולטים חוקי הטבע. מעמד הר-סיני העניק כוח לחבר את המציאות הגשמית עם הקדושה.

מלמדת אותנו התורה, שהקב"ה מכוון כל פרט בעולם, אף את הדברים הפשוטים והיום-יומיים ביותר. כל דבר הוא בהשגחה פרטית, ולאדם ניתן הכוח לגלות את יד ההשגחה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך ו, עמ' 141)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)