וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (בראשית לז,א)
בפסוק הפותח את פרשתנו נאמר: "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען". משמעותם הפשוטה של הדברים היא, שיעקב התיישב בארץ שבה גר אביו, ארץ כנען. אולם ידוע שפסוקי התורה צופנים בחובם משמעויות עמוקות ופנימיות, מלבד הפירוש הפשוט, וכך גם פסוק זה.
המגיד ממזריטש אומר, שהפסוק הזה רומז לדרך עבודתו של יעקב: "וישב יעקב בארץ" - יעקב קבע את 'מושבו' ואת התעסקותו ב'ארץ', בארציות; הוא התעסק בעניינים גשמיים נחותים. למה עשה כן? - התשובה היא: "מגורי אביו". המילה 'מגורי' יש בה גם משמעות של אגירה, איסוף. יעקב פעל בתוך המציאות הגשמית, כדי לאגור ולאסוף את הקדושה האלוקית הטמונה בה, וזאת בשביל 'אביו' - אביו שבשמים, הקב"ה.
השקעה לצורך רווח
ההתעסקות עם החיים הארציים והגשמיים היא ירידה לגבי יעקב. הוא עצמו משתוקק לעסוק ברוחניות, והרוחניות האלוקית היא מהות חייו. אלא שירידה זו היא לצורך העלייה. דווקא על-ידי הירידה לענייני העולם הגשמיים, אפשר להגיע לעלייה הרוחנית הגדולה.
וגם זה רמוז בהמשך הפסוק - "בארץ כנען". 'כנען' רומז כאן למסחר, כשם שבתורה 'כנעני' הוא כינוי לסוחר. עניינו של מסחר הוא, שבתחילה משקיעים כספים, אבל דווקא על-ידי הירידה שנוצרת על-ידי ההשקעה, מגיעים אחר-כך לרווח הגדול. כך גם בחייו של יהודי - דווקא על-ידי הירידה לעסוק בענייני העולם הגשמיים מגיעים אחר-כך לרווח הרוחני הגדול.
בלי פניות צדדיות
מכאן יש לנו להפיק הוראת-דרך: אין ליהודי לחפש דווקא פעולות גדולות ונעלות. השליחות המוטלת עליו היא לעסוק דווקא בענייני העולם הפשוטים, ולהעלות את הניצוצות האלוקיים הטמונים במציאות הארצית, התחתונה. הפעולות הקטנות והפשוטות של חיי יום-יום על-פי התורה - הן שמגשימות את רצונו של 'אביו', אבינו שבשמים.
עשייה זו יש בה יתרון מיוחד - היא נעשית אך ורק לשמו של הקב"ה. כאשר אדם עוסק בעניינים נעלים של הבנה והשגה עלולות להתערב בהם פניות צדדיות שונות. אך כאשר הוא עוסק בדברים פשוטים - זו עבודה נקייה מפניות צדדיות.
קבלת-עול
זו המעלה של עבודת ה' מתוך קבלת-עול, ולכן נקראים בני-ישראל בשם 'צבאות השם', כי זה עניינו של חייל - למלא את המשימות המוטלות עליו בקבלת-עול, ואין בעיניו הבדל בין משימה גבוהה למשימה נחותה.
עבודה זו - איסוף ניצוצות הקדושה שבעולם הגשמי - מביאה את הגאולה הפרטית של כל יהודי, וממנה יוצאים לגאולה הכללית, על-ידי משיח-צדקנו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 76)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
