ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים וכל חית השדה (בראשית ב,כ)
לאחר שנברא אדם הראשון, הביא לפניו הקב"ה את כל בעלי-החיים, כדי שייתן להם שמות. כך עשה: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חיית השדה". נשאלת השאלה, מדוע לא נזכרו כאן הדגים, וכי להם לא קרא האדם שמות?
במפרשי התורה מצאנו על כך שתי דעות: לדעה אחת, "לא זכר דג הים, כי לא ייתכן שיבואו לפני האדם, כי אין חיותם כי-אם במים, וכשיוצאים מן המים - ימותו". לעומת זאת, הדעה השנייה גורסת, כי אדם הראשון נתן שמות גם לדגים, אלא שהתורה לא ציינה זאת במפורש.
חכמת האדם
הקריאה בשמות העידה על חכמתו הגדולה של האדם, שכן אין מדובר בקביעה שרירותית של שמות, אלא בזיהוי תכונתו הפנימית של כל נברא ונתינת השם המתאים למהותו. דבר זה מצריך חכמה גדולה, שאף מלאכי השרת לא היו מסוגלים לה, ולכן אמר להם הקב"ה: "חכמתו (של האדם) מרובה משלכם".
את עניינה של הקריאה בשמות יש לפרש בשתי דרכים: אחת, שהדבר הוא לתועלת האדם, שעל- ידי השמות יכיר את תכונותיהם של הברואים השונים. דרך שנייה, שקריאת השמות הייתה לתועלת הברואים עצמם, שעל-ידי השמות יתגלו בפועל תכונותיהם וכוחותיהם (שכן השם 'קורא' ומגלה את התכונות הפנימיות הנסתרות).
מטרת השם
אם קריאת השמות היא לתועלת האדם, אין צורך לתת שמות לדגי-הים, מכיוון שהאדם אינו יכול להשתמש בהם לצרכיו. אמנם הקב"ה אמר לאדם "ורדו בדגת הים", אבל ברור שאינה דומה השליטה בשאר היצורים לשליטה בדגים, שאותם רק דגים מן המים לצורכי מאכל. על-כן אין צורך בנתינת שמות לדגים.
לעומת זאת, אם קריאת השמות היא לצורך היצורים עצמם, כדי לגלות בהם את תכונותיהם הפנימיות, יש צורך בקריאת שמות גם לדגי-הים. ויש לומר שזה הטעם של הדעה, שהאדם קרא שמות גם לדגים.
גילוי השורש
תורת החסידות מבארת, שהשמות הם צירופי האותיות שמהם מקבל כל נברא את חיותו. למשל, השור מקבל את חיותו מהצירוף ש-ו-ר, ואותיות אלה של המאמרות האלוקיים מחיים ומקיימים את השור. לאור זאת, קריאת השמות מגלה בנבראים את שורשם האלוקי.
ואף בכך יש להסביר את שתי הדעות בעניין הדגים: לפי הדעה הראשונה, הואיל והדגים מכוסים ומובלעים בתוך המים, אין להם מציאות משל עצמם ואין הם זקוקים לגילוי שורשם האלוקי.אולם לפי הדעה השנייה, השם 'קורא' ומעורר שפע אלוקי משורשו של הנברא, כדי שהנברא יחוש את שורשו האלוקי, וזו עבודתו של האדם - להכליל את הבריאה כולה בשורשה ומקורה ולגלות בה את האור האלוקי, וטעם זה שייך גם בדגי-הים.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לה, עמ' 1)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
